JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » ויכוח בין יהודים ליהודים שלא מוביל לשום מקום

ויכוח בין יהודים ליהודים שלא מוביל לשום מקום

מדינה אחת או שתי מדינות 

ויכוח בין יהודים ליהודים שלא מוביל לשום מקום ד"ר יצחק דגני
אוגוסט 30
09:30 2020

בניגוד לרציונל התיאולוגי השולט בשתי הדתות המונותיאיסטיות האחרות, היהדות היא דת פלורליסטית יותר. מקדמת דנא התחוללו בקרב יהודים ויכוחים והתגלעו מחלוקות קשות שלעיתים הגיעו עד לכדי שפיכות דמים. המאפיין את הוויכוחים שהתנהלו לאורך ההיסטוריה במקומות מושב היהודים היה שרוב רובם התנהלו בתוך הקהילות היהודיות, עם זיקה מעטה למה שסברו בני העמים שבקרבם ישבו היהודים.

כאלה היו המחלוקות בין צדוקים, פרושים ואיסיים. בין בית שמאי לבית הלל. בין המצדדים בתלמוד הבבלי לזה הירושלמי. בין יהודי המזרח ליהודי המערב באירופה בשלהי המאה התשע עשרה. בין חסידים למתנגדים. בין ציונים לגלותיים. בין בני העלייה הראשונה לחלוצי העלייה השנייה. בין מנהיגי ההגנה לגונדרי האצ"ל. בין שמאל לימין במדינת ישראל עד לימינו אלה, כאשר מתחולל ויכוח אדיר ללא גבול בין יונים וניצים באשר לעתיד הפוליטי של השטח בין הירדן לים התיכון שנכבש במלחמת ששת הימים.

המצדדים בקיום שתי מדינות לשני עמים בין הנהר לים, מטיפים לוויתורים טריטוריאליים, להתנתקות מוחלטת בין שני העמים, למתן זכות שיבה לפליטים פלסטינים אל מערב מנהר הירדן, לאיחוד משפחות ערביות בתוך מדינת ישראל, לביטול חוק הלאום ועוד כהנה וכהנה. המצדדים בהקמת מדינה אחת מבקשים ליצור שטח שיפוט אוניטארי בין הנהר לים. הם מטיפים לסיפוח רשמי של שטחי איו"ש למדינת ישראל. הטענה העיקרית המושמעת תדיר נגד המצדדים בהקמת מדינה אחת היא שמדינה זו תהפוך למדינת אפרטהייד, בדומה למה שהייתה דרום אפריקה לפני היות נלסון מנדלה לנשיא מדינה זו.

נושא זה מהווה סלע מחלוקת, אשר בעטיו לא הצליחה הדמוקרטיה הישראלית להעמיד ממשלת רוב קואליציוני גם אחרי שלוש מערכות בחירות שנערכו בזו אחר זו בשלהי שנת 2019 וראשית שנת 2020. על מנת למנוע בחירות מספר ארבע, בצל מגיפת הקורונה, נאלצו "שני בנימין" להקים ממשלה פריטטית מנופחת ובזבזנית. אם לא כן ייתכן שגם בחירות מספר ארבע לא יוכלו להבטיח לאחד משני הגושים, ימין-דתיים או מרכז-שמאל יחד עם המפלגה המשותפת, רוב ברור ויציב לצורך הקמת ממשלה בישראל.

מה היא הסיבה העיקרית שיצרה את הפלונטר הפרלמנטרי בישראל בשלהי העשור השני של המאה העשרים ואחת? אפשר להעלות ספקולציות רבות בהתייחס לעניין זה. אולם להערכת כותב שורות אלה הסיבה העיקרית לכך היא שאת הוויכוח המונומנטאלי הזה אנו היהודים מנהלים בינינו לבין עצמנו. כל צד מחזיק בעיקשות בעמדותיו. כל צד קובע את עמדותיו בהתאם לשיקולים "עצמוניים", על פי מערכת אידיאולוגית משל עצמו, ללא אינטראקציה עם הצד הערבי וללא התחשבות במאווייו.

כתוצאה מכך חל נתק בין המצדדים במדינה אחת לבין המציאות. נתק דומה חל בקרב המצדדים בשתי מדינות. גם הם מתווכחים עם אנשי הימין הישראלי מבלי שהם טורחים לוודא אצל הפלסטינים מהי השקפת עולמם המצרפית, אם בכלל קיימת כזו, בקשר לעתידם הפוליטי בין הנהר לים. כך יוצא אפוא שמפלגות היהודים במדינת ישראל מנהלות "מחלוקת דמים" בינן לבין עצמן, מבלי שקיים סיכוי להסכמה על פתרון שיהיה מקובל על השכנים הפלסטינים גם כן.

מכיוון שיש ברשות היהודים המתגוררים בין הנהר לים מונופול משמעותי על הפעלת כוח, סביר להניח שהצד היהודי יוכל להכתיב לצד הפלסטיני הסדר פוליטי אשר לא בהכרח יהיה מקובל על זה האחרון. אם לא מדינה אחת על בסיס אוניטארי, ואם לא שתי מדינות שכל אחת מהן תתקיים על בסיס אוניטארי משל עצמה, מהו אפוא העתיד הפוליטי הצפוי לשנים עשר מיליוני התושבים בתא השטח שבין הנהר לים?

קודם לכול צריך להיות ברור לחלוטין, גם לכל שמאלן אידיאולוגי, שהצד היהודי חייב להישאר, בכל זמן ובכל תנאי, הצד החזק יותר, ובגדול. אם לא נהיה חזקים יותר – לא נהיה כאן בכלל. ובאשר להסדר פוליטי בין היהודים לפלסטינים, הוא יימצא במסגרת משוכללת יותר מאשר "מדינה אחת או שתי מדינות". למעשה יסודות ההסדר נוצקו כבר לפני עשרים וחמש שנים. כך שההסדר מתקיים ומתפתח למרות כל הקשיים ולמרות כל המנסים להתנכל לו. על כך במאמר נפרד

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

12 תגובות

  1. אנטיטוש
    אנטיטוש אוגוסט 30 2020, 12:31
    יהודים מטבעם הם נגד כל העולם

    ובראש ובראשונה נגד יהודים אחרים

    השב לתגובה
  2. אמיר
    אמיר אוגוסט 30 2020, 16:02
    האסון הכי גדול שיכול להיות זה פילוג

    הפתרון פשוט כל כך
    אחדות
    והתוצאות יהיו נפלאות

    השב לתגובה
  3. ד
    ד אוגוסט 31 2020, 11:55
    שתי מדינות לשני עמים קשה מאוד ליישום

    אבל הסדר עם יסודות פדרציה שבה יהיה צד שולטשאתה כנראה רומז עליו בכלל לא ישים

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 31 2020, 17:28
    ל- ד. עלום השם

    צא ולמד – קרא בבקשה את ששת המאמרים שפרסמה גב' רוית דותן באתר זה בימים: 6,11,26 ו-31 באוגוסט וכן 7 ן 14 בספטמבר 2018 בנוגע לקונפדרציה שכבר מיושמת באיו"ש.
    אחר כך תספר לנו אם הרעיון ישים או לא.
    לגבי שתי מדינות – אתה צודק. זה קשה מאד, אם בכלל, ליישום.

    השב לתגובה
  5. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 03 2020, 08:37
    אשליית הכוח

    המענה לשאלה: "שתי מדינות או אחת" תקבע את גורלה של מדינת היהודים בעידן הבא. והמחלוקת בארץ אכן קשה, כאשר כל צד מהתומכים באחת משתי האפשרויות- תלוה בפתרון שלו את הסיכוי היחיד להישרדות המדינה היהודית במזרח התיכון. המחלוקת העצימה הזו נעוצה בשאלת המפתח נוספת "האם ישראל מספיק חזקה כדי לקבל חלטה יישימה בסוגיה זו". המחשבה ש"המעצמה הצבאית החזקה ביותר באזור" יכולה לקבוע את גורלה באופן אוטונומי – היא למרבה הצער אשלייה על גבול הסיכון. לא מספר הטנקים והמטוסים המשוכללים יקבע את גבולות הארץ ומה שמתרחש בה. אלא החוסן הפנימי, תחושת הצדק ההיסטורי, היעדרם – שם חישוקים על כול אפשרות קבלת החלטה ויישומה. הערכת המצב נוכחית מעידה של חולשה כפי שמתגלה בהתמודדות הכושלת מול הטרור העזתי שהשכיל להמיר "חולשה" ל-עצמה המכתיבה את סדר היום הישראלי. בדומה להתנגדות של אירפה לדרישת ארה"ב להמשיך בסנקציות על אירן.
    לסיכום: ישראל אינה חזקה כדי לקבוע את גורלה והיא במקרה הטוב נגררת ומגיבה למתרחש סביבה וברוב המקרים – באיחור. רק קטסטרופה של ממש תחזיר אותה אולי לימים של קבלת החלטות אמיצות כאשר החרב מונחת על הצוואר וכבר אין מה להפסיד..כול עוד יש מה להפסיד- ינהר העם למשרדי עורכי הדין המבטיחים דרכונים זרים.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 03 2020, 19:22
      לד"ר גדעון שניר היקר

      תודה על תשומת לבך ותגובתך הארוכה. נראה לי שעירבת כמה נושאים שלכל אחד מתחייבת תשובה מסוג אחר.
      ראשית – עבר זמנו של הוויכוח מדינה אחת או שתיים. כבר מתקיים הסדר אחר.
      שנית – אתה צודק לחלוטין שהחוסן הפנימי שלנו ותחושת הצדק ההיסטורי הם גורמים חשובים ביותר בבניין העצמה הישראלית.
      שלישית – עזה אינה מכתיבה את סדר היום הישראלי. לא מציע לך להיות עזתי בימים אלה. ישראל בוחרת לטפל בנושא העזתי בדרך מסוימת. אפשר להתווכח עליה.
      רביעית – לא מבין איך השתרבב לדיון כאן ההתנגדות של אירופה להמשיך בסנקציות על איראן. הנושא מורכב ותקצר היריעה מלהיכנס לזה כאו.
      חמישית – נדמה לי שאתה צריך להחליף דיסקט בעניין שישראל תקבע את גורלה בעצמה. אנחנו מזמן כבר לא שם.
      שישית – מה כוונתך בקטסטרופה? איזה חרב מונחת על צוואר?
      שביעית – דרכונים – כמה שיותר יותר טוב. זה פותח בפני הפרט אפשרויות שונות. מדוע לא?

      השב לתגובה
      • גדעון שניר
        גדעון שניר ספטמבר 04 2020, 09:03
        בתמצית

        דגני, הפעם בתמצית:

        – ישראל אינה "המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון" מכדי לקבוע את גורלה באופן אוטונומי.
        – עזה אשמה במצבה ולא ישראל, והיא "בחולשתה" מכתיבה את סדר היום, וישראל נגררת- במקרה הטוב. כי ישראל נוטה להיכנע לטרור מכול סוג (כולל החקלאי) כי תמיד "יש לה מה להפסיד"
        – ישראל תתעשת ותיקח את גורלה בידיה רק כאשר החרב תהיה מונחת על צווארה ולכן אינה יכולה לקבל את ההחלטה "מדינה אחת או שתיים".
        – בהיעדר החלטה- הסטטוס קוו הנקודתי עלול להטעות כאילו יישאר לנצח. הפתרון (פדרציה) הוא משאת נפש רצויה (בהיעדר יכולת לממש)- אך ספק אם יעמוד במבחן הזמן.

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני ספטמבר 04 2020, 11:01
          גדעון מכובדי

          1. אם ישראל לא הייתה "המעצמה" החזקה ביותר במזרח התיכון – לא היינו כאן בכלל.
          2. ישראל לא נכנעת לטרור. יש טרור. בכלל בעולם. ישראל נלחמת בו בהצלחה. וגם – ישראל מייצאת במיליארדים אמצעים ושיטות למאבק בטרור. נדמה לי ש/אתה צריך לדעת זאת.
          3. לא מבין מה זה: כאשר החרב תהיה מונחת על צווארה. אולי אתה מוכן להאיר את עיניי?
          4. קונפדרציה. לא פדרציה. זה כבר קיים. כמה זמן זה יחזיק? – כנראה כל זמן שנהיה חזקים מספיק כדי לקיים את ההסדר הקיים.

          השב לתגובה
          • גדעון שניר
            גדעון שניר ספטמבר 05 2020, 10:30
            אין להפסיד אף לא פעם אחת

            אינני מתבסם מהכותרת "המעצמה החזקה ביותר" זו שאינה מסוגלת להתמודד עם עזה, עם בלונים, לא להחזיר את שבוייה מבלי לשחרר אלפי מרצחים, לא עם גדר פרוצה לכול רוח, לא עם מסתננים לא חוקיים, לא עם טרור חקלאי מטורף,.. זה "שיש את זה בכול מקום אחר" לא מנחם אותי שכן שלא כמו האחרים- אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את "הלוקסוס" הזה. כי לישראל אסור להפסיד אפילו לא פעם אחת.

            השב לתגובה
            • יצחק דגני
              יצחק דגני ספטמבר 05 2020, 11:20
              גדעון יקירי

              מסכים אתך לחלוטין שאין להפסיד אפילו פעם אחת.
              אגב – שהגדר פרוצה לכל רוח, א. זה לא מדויק וב. אינטרס ישראלי מובהק מסתתר מאחרי תופעה זו.
              עוד – ישראל מתמודדת לא רע עם הטרור. אי אפשר להדביר את הטרור לחלוטין. זו תופעה אוניברסאלית שקיימת בחברה האנושית מקדמת דנא. אפשר לצמצם ולדכא את הטרור לממדים נסבלים. זהמה שעושה ישראל בדרך כלל בהצלחה מרשימה. אפשר, בקלות רבה, ללחוץ עוד יותר על הטרור, אבל אז השאלה היא מה יהיה המחיר שתשלם ישראל תמורת דיכוי שולי של טרור.

              השב לתגובה
  6. גלעד עציון
    גלעד עציון ספטמבר 03 2020, 13:20
    דוקא כן מוביל

    אל הסוף המר

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 03 2020, 19:06
      גלעד עציון היקר

      הרושם המתקבל מתגובתך הקצרה שהנך מוצף בפסימיזם איום ונורא. הסוף המר? אולי תוכל להסביר את עצמך לפחות כדי שנבין למה כוונתך?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור