JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טיסה בדרך לשלום

כיצד החלו שיחות השלום עם מצרים

טיסה בדרך לשלום אנואר סאדאת צילום: U.S. federal government he.wikipedia.org
ספטמבר 13
19:30 2020

לא מכבר התרגשנו כולנו עת יצא מטוס אל-על לכיוון אבו דאבי. נזכרתי בטיסה חשאית לקהיר לפני למעלה מ-40 שנה. לאחר ביקורו של הנשיא סאדאת בירושלים, סוכם כי משלחת ישראלית, בראשות שר הביטחון עזר ויצמן, תצא לקהיר לשיחות שלום. באותה העת שימשתי כראש אמ"ן ולכן הצטרפתי למשלחת הישראלית. צאתה של המשלחת נשמר בסוד. רק גלה, רעייתי, הייתה בסוד הדברים.

ב-20 בדצמבר יצאתי כרגיל לעבודה במשרד, אך במקום לנסוע לקריה פניתי לפרדס קרוב, שם המתין לי נהגי חיים טורס. החלפתי את המדים לחליפת בגדים אזרחית, ונסענו לנמל התעופה. במסלול צדדי המתין לנו מטוס חיל האוויר האמריקאי. הצטרפתי לשאר חברי המשלחת, שבראשה עמד שר הביטחון, ויצאנו לדרך. נתיב הטיסה היה מערבה לאירופה, עד שפגשנו את הנתיב הפונה דרומה לעבר מצרים.

בהתקרבנו ליעד נפרס לפנינו מרחב ענק ולבן, ונגלתה לנו מצרים מן האוויר. נהר הנילוס שהפך לדלתא המצרית הצטייר כקו דק שמסלולו מדרום צפונה. לאחר שעה קלה נחת המטוס בנמל התעופה של קהיר. הוסענו לאזור שקט, שם, בקצהו של שטיח אדום, המתינה לנו קבוצת קצינים מצרים שבאה לקבל את פנינו. היחיד שהיה מוכר לי מצילומים היה שר ההגנה, הגנרל גמאסי.

הנשיא סאדאת חיכה בחווה שעל שפת התעלה. טסנו לשם בשני מסוקים. אני הצטרפתי למסוק עם עזר ויצמן, שר הביטחון. כעבור כ-30 דקות הגענו לחווה של הנשיא באיסמעיליה. לאחר התרעננות קצרה, נפגשנו עם הנשיא. ויצמן שוחח עימו ביחידות, ולאחר זמן לא רב התארגנו לטיסה מערבה לג'נקליס, בסיס צבאי הסמוך לאלכסנדריה. חצינו את מצרים כולה, והמראה שנשקף ממסוק בגובה 100 רגל היה מרהיב. כעבור שעה קלה נפגשנו בחדר הישיבות.

ניגשנו היישר לשיחות. ההצעה שאנו העלינו הייתה הסכם שלום שיכלול חילופי שטחים –ישראל תחזיק בפתחת רפיח ואילו מצרים תקבל בתמורה שטח בנגב. הגנרל גמאסי לא דחה את ההצעה, אך טען כי עליו להביאה בפני הנשיא. בעוד אנו מתדיינים, נכנס לחדר קצין מצרי שלחש משהו באוזני גמאסי. הסתבר שרדיו קהיר פרסם זה עתה את בואה של משלחת ישראלית לקהיר. עזר ויצמן ביקש לעדכן מייד את ראש הממשלה ולאפשר הודעה דומה בישראל.

ביום למחרת טסו ויצמן וגמאסי להתייעצות עם הנשיא ואנו חזרנו לקהיר. הבשורה שהביאו הייתה מאכזבת. סאדאת הגיב בתימהון להצעתנו, וטען כי בפגישה בירושלים הבטיח לו ראש הממשלה בגין כי במסגרת הסכם השלום תחזור ישראל ותתייצב לאורך קו גבול המנדט הבין-לאומי. וכי הוא איננו מוכן לכל פתרון אחר.

חזרנו לארץ במטוס חיל האוויר האמריקאי, ונחתנו בנתב"ג בגלוי. מאות אנשי תקשורת המתינו לנו. השארנו את ויצמן להתמודד איתם, ואילו אנו חמקנו בשקט למכוניות שהחזירו אותנו איש איש לביתו.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

3 תגובות

  1. נועה פלד
    נועה פלד ספטמבר 14 2020, 12:36
    השלום עם מצרים היה ההסכם הכי חשוב

    זה היה הסכם שלום ולא מה שמוכרים לנו היום עם בחריין (מבלי לזלזל) בהסכם האחרון. אין מה להשוות.

    השב לתגובה
  2. ישראלי אופטימי
    ישראלי אופטימי ספטמבר 15 2020, 11:42
    מי ייתן ובשנה הבאה נדע עוד ועוד הסכמי שלום

    אמיתיים.

    השב לתגובה
  3. ח.
    ח. ספטמבר 17 2020, 21:59
    חבל שהיחסים עם מצרים

    הצטננו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור