JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

צלחנו אבל לא ממש הצלחנו

כשלים במוכנות צה"ל למלחמת יום כיפור בחזית המצרית

צלחנו אבל לא ממש הצלחנו טנק מצרי פגוע בסיני he.wikipedia.org
ספטמבר 27
08:00 2020

כבכל שנה התקשורת מוצפת בכתבות שעוסקות במלחמת יום כיפור. מצאתי לנכון להצביע על מספר כשלים שלא דובר עליהם במידה מספקת או שלא דובר עליהם כלל. המאמר מתבסס על כתבות שפורסמו, על ספרות צבאית ועל התרשמותי האישית כקשר ששירת בחפ"ק אוגדה 143. הכשלים שהכבידו על מהלך המלחמה בכלל ועל צליחת התעלה בפרט נגזרו לדעתי מהתקשורת הלקויה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, מהירידה ברמת החשיבה הצבאית, מהפקת לקחים לא מספקת ממלחמות העבר בישראל ובעולם ומחטא ההיבריס.

בימים הראשונים של המלחמה גרס חלק מהדרג המדיני כי בכוונת הצבא המצרי לכבוש את ישראל. לאחר המלחמה התברר שהתכניות של המצרים היו צנועות וכוונו להתניע תהליך מדיני באמצעות תפיסת ראש גשר עד 10 ק"מ, תחת מטריית טילים. נשאלת השאלה על מה התבססו הערכות הדרג המדיני. האם אגף המודיעין היה מודע לתכניות המלחמה המוגבלות, ואם היה מודע – מה עשה איתן?

לפי מחקרים שהתפרסמו לאחר המלחמה, ממשלת ישראל התחייבה בפני ארצות הברית – שנים לפני פרוץ המלחמה – שלא להנחית מכה מקדימה. אך ככל הנראה המטה הכללי, המודיעין ומטה חיל האוויר היו ממודרים מההתחייבות שניתנה, שכן ערב המלחמה הוחלט לחמש את המטוסים בתצורת חימוש התומכת במכה מקדימה על התשתיות האסטרטגיות של האויב. לאחר שהתבררה ההתחייבות של הדרג המדיני, הוחלט לשנות את תצורת החימוש ולחמש את המטוסים בחימוש המתאים ליירוט ולבלימת כוחות האויב. מאחר שמועד פרוץ המלחמה הוקדם מ-18:00 ל-14:00 ומאחר שהחלפת החימוש ארכה מספר שעות ומאחר שהמרחק מבסיסי חיל האוויר לתעלה היה גדול ומאחר שמרבית המטוסים לא היו ערוכים לתקיפה בשעות החשיכה, הסיוע שניתן לכוחות הקרקע בחזית המצרית ביום הראשון למלחמה היה מוגבל.

למרבה המזל, חיל האוויר המצרי לא ניצל את פרק הזמן שנוצר לתקיפת המסלולים והמטוסים, כפי שקרה לנושאות המטוסים היפניות במהלך מלחמת העולם השנייה, בקרב על "מידווי" בין הצי האמריקני לצי היפני. במהלך הקרב הימי חל שינוי במשימות הצי היפני, דבר שחייב את החלפת תצורת החימוש של המטוסים שעמדו עמוסי תחמושת על הסיפונים. במהלך החלפת החימוש השמידו מטוסי הצי האמריקני את נושאות המטוסים ואת המטוסים. במלחמת יום כיפור, לעומת זאת, המצרים לא ניצלו את החולשה הישראלית בצורה דומה.

כשל נוסף נבע מהיבריס. המטכ"ל בשנים 1968–1973 סבר שהצליחה של הצבא המצרי נמוכה עד בלתי אפשרית, וגם אם הצבא המצרי יצלח את התעלה הוא יחוסל על ידי הצבא הסדיר בסיוע חיל האוויר תוך מספר שעות. העמדה נקבעה ככל הנראה על סמך ההתרעה המוקדמת שצה"ל אמור היה לקבל באמצעות ה"אמצעים המיוחדים" והמעוזים.

תכניות הצליחה של צה"ל התבססו על צליחת התעלה והעברת הלחימה לגדה המערבית מבלי להתייחס ומבלי לתרגל את ההיבט ההגנתי הנגזר מצליחה מוקדמת של הצבא המצרי והתבססותו לאורך הגדה המזרחית. מניסיוני האישי, התרגילים שהשתתפתי בהם התבססו על צליחה הנעשית כמעט ללא הפרעה. בפועל, לאחר הצליחה של הצבא המצרי במתכונת של שתי ארמיות תחת מטריית טילים, הצליחה הפכה קשה שבעתיים.

תורת הלחימה הצבאית האוניברסלית גורסת כי יש להביא בחשבון את התסריטים הגרועים ביותר או הדמיוניים ביותר ולהתכונן אליהם במשחקי מלחמה ובתרגילים. לאור המתואר לעיל ולהלן, לא נראה שצה"ל התכונן לצליחה וביצע אותה כנדרש.

כאמור, תכניות המלחמה התבססו על התרעה מוקדמת – זו הייתה אמורה להוביל לצליחה ולהשמדת הצבא המצרי. תעבורת הכלים הצבאיים והמנהלתיים בדרך לתעלה, לרבות גשר הגלילים ואמצעי הצליחה האחרים, הייתה אמורה להיעשות דרך ציר עכביש – הציר המרכזי, וציר טרטור – הציר המשני. תכניות המלחמה לא התייחסו לעומס התעבורתי שיוטל על הצירים המובילים לתעלה. המטכ"ל לא הורה על סלילת צירים נוספים או לחלופין על הרחבת הצירים הקיימים. הייתי עד ראייה לבלגן ששרר לאורך ציר עכביש, שהפך לפקק תנועה אחד גדול שלאורכו עמדו בערבוביה כלי רכב צבאיים ומנהלתיים שהתקשו לרדת לשולי הציר. על התעבורה הקשתה גם העובדה שהצירים היו מטווחים ונחסמו מפעם לפעם.

המטה הכללי לא נעזר בידע שנצבר בצבאות זרים בנוגע להכנת תשתיות מתאימות לאירועים דומים. למשל כאשר הצבא הגרמני (wehrmacht) קיבל הוראות להכין אזורי פריצה לקראת המלחמה עם ברית המועצות, המטה הכללי של הצבא הגרמני הורה להכין תשתיות מתאימות, כולל סלילת כבישים והתאמת פסי רכבת. כאשר המטה הצבאי של בנות הברית נערך לנחיתה בחופי נורמנדי, והיה מודע להיעדר גישה לנמל, הוחלט לבנות נמל צף, לגרור אותו ולהתקינו באחד מאתרי הנחיתה.

ישראל הכינה את גשר הגלילים, שנחשב לאמצעי המרכזי של מערך הצליחה. אך הגשר הגיע לקו המים באיחור בגלל עיכובים טכניים ואחרים, לאחר שכוחות רבים כבר הועברו על גבי תמסחים ודוברות מיושנים. מכיוון שלצה"ל לא היה כל ניסיון בצליחת מכשול מים ולאור החשיבות של התכניות האסטרטגיות לצליחת התעלה, לא ברור כיצד מערך הצליחה לא דאג להשקיע משאבים מספיקים בפיתוח וברכש אמצעי צליחה מתקדמים, למעט פיתוח גשר הגלילים, והסתפק באמצעי צליחה מיושנים שהיו מיועדים לגריטה.

נוסף לכל זאת, מהלך הצליחה שובש על ידי כוחות של הצבא המצרי שהתמקם באזור הצליחה. כדי להגן על תנועת הכוחות הצולחים נשלח גדוד צנחנים מבלי שניתן לו סיוע ארטילרי וסיוע אווירי ומבלי לציידו במפות מודיעין וצילומי אוויר מעודכנים. הגדוד הצליח אמנם לנטרל את הכוחות המצריים, אך אפשר היה לייתר את פעולתו או לצמצם אותה באמצעות ירי ארטילרי מסיבי והטלת פצצות בעלות עוצמה על ידי חיל האוויר, ששלט בשמי התעלה. בכך היו נמנעים מותם של כ-50 לוחמים, פציעתם של רבים נוספים ואובדן זמן יקר.

לאור המתואר לעיל, הכוחות הצולחים חצו אמנם את התעלה ושינו את מהלך המלחמה, אך אין להתעלם מהכשלים שהיו בתכניות הצליחה.

על המחבר / המחברת

Avatar

אילן ורד

בעל תואר ראשון במדעי החברה -האוניברסיטה העברית. תואר שני במנהל עסקים - אוניברסיטת ת"א. לשעבר ראש אגף במשרד מבקר המדינה, ובמשרד מבקר ההסתדרות.

10 תגובות

  1. יצחק קאופמן
    יצחק קאופמן ספטמבר 27 2020, 09:51
    מאמר מצוין

    כדי להשלים כישלונות נוספים שלא הוזכרו במאמר הנוכחי אני מפנה למאמר בשם "המחדל המוצנע" שכתבתי כאן ב- 20 בספטמבר 2018. תוכלו למצוא אותו בקטגוריה מדינה, תת-קטגוריה ביטחון.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 28 2020, 23:57
      לד"ר יצחק קאופמן היקר

      מצטרף לדעתך שהמאמר מצוין. בטוחני שיהיו עוד רבים שיתארו את חוויותיהם הקשות, כולל אנוכי, במלחמה ההיא. בתגובון זה הנני מבקש להביא מדבריו של ד"ר דן שיפטן, ראש המכון לחקר הביטחון באוניברסיטת חיפה כדלהלן:"חשוב לבחון את מקומה של מלחמה זובמונחים אסטרטגיים – לא על חשבון הזיכרון האישי וכו'…דיון אסטרטגי מקיף המסביר את הגיונה של המלחמה, את תוצאותיה, בפרספקטיבה המתאימה. זה לא יפחית את כאב השכול ואת האכזבה המוצדקת מהתנהלותה של ישראל, אך יעזור להבין את משמעותה הכוללת של המלחמה כדי למנוע מלקחים רדודים ומזויפים להכות שורש בדיון הציבורי.
      עד כאן. לא אוסיף על דברים אלה המדברים בעד עצמם.

      השב לתגובה
  2. שרגא צולר
    שרגא צולר ספטמבר 27 2020, 14:51
    מאמר נכון אך פחות מידי חריף

    המחדלים לפני המלחמה ובמהלכה היו בלתי נתפשים.

    השב לתגובה
  3. ויס מרודי
    ויס מרודי ספטמבר 27 2020, 20:28
    עוד כשל

    עוד כשל יצאו חילים למלחמה ללא נשק.

    השב לתגובה
  4. אבישי
    אבישי ספטמבר 27 2020, 22:04
    כאזרח ותיק כיום חוויתי את המלחמה

    ואת שקדם לה. ביזיון לאומי גדול. ואני ממש חושש שלא למדנו כלום וממשיכים להתקרב הרבה פעמים ללא כיסוי.

    השב לתגובה
  5. הייתי שם
    הייתי שם ספטמבר 28 2020, 21:35
    זאת מלחמה שבה ניצחו החיילים

    למרות הבלאגן מהשטויות של הגנרלים

    השב לתגובה
  6. נילי אשרוב
    נילי אשרוב ספטמבר 29 2020, 12:03
    רק מי שהיה בוגר באותה מלחמה

    יכול להבין עד כמה האמון במנהיגי המדינה והצבא התרסק.

    השב לתגובה
    • אילן ורד
      אילן ורד אוקטובר 01 2020, 13:24
      צליחה

      שלום רב,
      היו הרבה כשלים בהכנות למלחמה ובשדה הקרב.
      הדגש במאמר היה לגבי הסוגיה של הצליחה.
      איפה היית בזמן המלחמה?

      השב לתגובה
  7. רב
    רב"ט מיל' אוקטובר 01 2020, 11:14
    השנים חולפות

    חבל שהתיירים של היום לא מכירים את ההיסטריה ואין להם תובנות ממנה

    השב לתגובה
  8. שמואל פישר
    שמואל פישר אוקטובר 01 2020, 19:41
    וגם אני מצטרף לגורסים

    עוד מלחמה כזאת ואבדנו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור