JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

היסטוריה מטורפת של פוליטיקה בישראל

האם "אות קין" שב להתגלגל על הממשל במדינה?

היסטוריה מטורפת של פוליטיקה בישראל ד"ר יצחק דגני
אוקטובר 11
09:30 2020

ב-14 ביוני 1933 שב ד"ר חיים ארלוזורוב מגרמניה. במוצ"ש ה-16 ביוני הוא טייל עם אשתו על החוף בתל אביב. עם חשכה ניגשו אליו שני גברים שעקבו אחריהם. אחרי שווידאו שהוא ד"ר ארלוזורוב, שלף אחד מהם אקדח וירה בו. השניים פתחו בריצה ונעלמו. ארלוזורוב הובהל לבית חולים "הדסה" ושם נפטר. בן 34 היה במותו. הרצח נותר בגדר תעלומה. ועדת חקירה שמינה ראש הממשלה מנחם בגין, שנים לאחר מכן, לא הצליחה לפתור את התעלומה.

הפגנות נערכות זה חודשים מול מעון ראש הממשלה בירושלים, מול ביתו בקיסריה ובאתרים ברחבי הארץ. למרות מתקפת הקורונה והקורבנות שהיא גורמת, ההפגנות אינן שוככות. ניסיונות להרגיע את המפגינים במטרה למנוע את התפשטות הנגיף אינם עולים בהצלחה.

ההיסטוריה של עם ישראל רצופה במחלוקות. די לעיין בספר שכתב יוספוס פלאביוס (יוסף בן מתתיהו, "מלחמת היהודים עם הרומאים", מהדורה עברית, הוצאת מסדה, 1964) כדי להבין את עומק השנאה בין פלגי העם לפני החורבן. היה צפוי שאחרי שנות הגלות, שבהן סבלו יהודים כנראה יותר מכל עם אחר, נלמד את לקחי ההיסטוריה. אך לא כך קורה בבית השלישי, שבו זכו היהודים תוך הקרבת כ-25,000 הרוגים.

ב-1882 החלה העלייה הראשונה לארץ ישראל וב-1904 החלה העלייה השנייה. אחרי מלחמת העולם הראשונה הבריטים כבשו את הארץ. בעשור הראשון לשלטונם התפתח עימות בין הערבים לבין יהודים ששבו לציון. בעת ההיא ייסדו היהודים בארץ מפלגות, ואלה הפכו לבסיס להקמת המשטר כשנוסדה המדינה.

ב-1917, כשהיה ברור שהבריטים עומדים לנצח במלחמה, יזם ד"ר חיים ויצמן את "הכרזת בלפור", שבה הבטיחה האימפריה הבריטית סיוע להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. הבריטים היו בעת ההיא המעצמה המובילה בעולם. ויצמן, שרכש לעצמו מעמד גבוה בבריטניה, הוביל את ההסתדרות הציונית לשיתוף פעולה עם הבריטים. בעשור הראשון לשלטון הבריטי צצו מחלוקות בקרב מנהיגי ההסתדרות הציונית כמו גם בין חברי הנהלת הסוכנות היהודית. בשלהי העשור השלישי של המאה העשרים התעצם כוחן של המפלגות ביישוב. יש הגורסים שמפלגות אלו היו בנותיהן האידיאולוגיות של מפלגות יהודיות בסיים הפולני. בין המפלגות התפתחו עימותים חריפים שהגיעו לפרקים עד לפרצי אלימות ומעשי רצח.

מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), שנוסדה בשנת 1930, הובילה את המדינה שבדרך. המפלגות חדרו גם אל מנגנון הקונגרס הציוני. בהתכנס הקונגרס ה-17 ב-1931 אוישה מליאתו בנציגים בהרכב זה: מפא"י 29%, ציונים כלליים (סיעה ב') 23%, רוויזיוניסטים 21%, המזרחי 14%, ציונים כלליים (סיעה א') 10%, ציונים רדיקליים 3% (גולני וריינהרץ, "האב המייסד", הוצאת עם עובד, 2020, עמוד 320). הנציגים הבולטים היו: מטעם מפא"י ד"ר חיים ארלוזורוב, מטעם הרוויזיוניסטים זאב ז'בוטינסקי ומטעם הציונים הכלליים ד"ר חיים ויצמן.

ויכוח נוקב שהתנהל בארץ בין המפלגות חדר לקונגרס הציוני. עיקרו נסב על מדיניות התנועה הציונית במאבק על ארץ ישראל. וייצמן גרס שיש להמשיך בשיתוף הפעולה עם הבריטים. ארלוזורוב, כנציג מפא"י, עבר לתמוך בוייצמן. לעומתם הרוויזיוניסטים בהנהגת ז'בוטינסקי דרשו להיאבק בבריטים ובערבים ("קיר הברזל") ולהקים מדינה על כל שטח המנדט ("שתי גדות לירדן"). תקצר היריעה בחיבור זה מלהיכנס לפרטי המאבק בקונגרס הציוני ה-17. די אם יצוין שהרוויזיוניסטים נדחקו החוצה. הקואליציה של וייצמן עם מפא"י בהנהגת ארלוזורוב השתלטה על המוסדות הציוניים. ארלוזורוב נבחר לעמוד בראש הוועדה המדינית החשובה ביותר של ההסתדרות הציונית. הרוויזיוניסטים הובסו ובהמשך פרשו גם ממוסדות המדינה שבדרך. הם הפכו לארגון "פורשים", כפי שהוכרו בציבור.

ארלוזורוב היה מאנשי העלייה השלישית. הוא היה היחיד מאנשי עלייה זו שהשתלב בהנהגה הפועלית של אנשי העלייה השנייה. הוא היה צעיר מהם בעשר שנים. צמיחתו להנהגה באה מהיותו ד"ר לכלכלה מאוניברסיטה גרמנית. הוא שלט בשפות האירופיות החשובות, היה נואם וכותב מאמרים מוכשר ובעל כריזמה יוצאת מהכלל. ככזה הוא הפך למנהיג במפלגת הפועלים ובנציגותה בהסתדרות הציונית. מנהיגותו הייתה לצנינים בעיני הפורשים.

ב-1933 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה. במסגרת תפקידו בתנועה הציונית נסע ארלוזורוב לגרמניה כדי לטפל בעליית יהודים ובהעברת רכושם ארצה. עם צאתו לגרמניה נוהל נגדו מסע השמצות אכזרי בעיתון "חזית העם", שהיה ביטאון המפלגה הרוויזיוניסטית. המשמיצים שללו את "הסכם ההעברה" שגובש עם הגרמנים. ההסכם נערך כשאסון השואה לא נחזה אפילו בחלומות הגרועים ביותר. העברת יהודים ורכושם ארצה נעשתה בהתאם למגמת ההנהגה הציונית להעצמת העלייה לארץ. גם חיים וייצמן עסק בהוצאת מדענים יהודים מגרמניה. אלברט איינשטיין היה אחד מהמדענים שיצאו מגרמניה בזמן, וכך ניצל.

יומיים אחרי שארלוזורוב שב ארצה הוא נרצח. היו בפוליטיקה שלנו עוד רציחות. הדברים ידועים. בימים האחרונים אירעו שני אירועי דריסה של מפגינים. האם הפנאטיות המשתוללת בארצנו כיום מעוררת מחדש את "קללת קין"? האם יקום מתנקש סהרורי שיזרוק עוד פעם רימון יד? האם יצוץ עוד פעם יהודי מנוול ויירה שלוש יריות בגבו של יהודי אחר?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. מודאג
    מודאג אוקטובר 11 2020, 18:50
    אם לא תהיה הנהגה אחראית

    ולא משנה מאיזה מפלגה
    אנחנו ייקלע למצבי אסון כולל כאלה שאתה רומז עליהם

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 12 2020, 10:30
      מודאג יקר

      נכון. המאמר נכתב מתוך דאגה למצבה של החברה הישראלית. בשל פק"ל פוליטי שהתקבע נקלע השלטון בישראל למבוי סתום. הצרה היא שהטובים בישראל מתרחקים מהפוליטיקה. את זה צריך לשנות. איך עושים זאת?

      השב לתגובה
  2. צ.
    צ. אוקטובר 12 2020, 11:06
    מה דעתך?

    לאן אנו הולכים?

    השב לתגובה
  3. שירי
    שירי אוקטובר 15 2020, 13:17
    כל יום מותקפים מתנגדי ביבי

    לא אתפלא אם זה יגיע לרצח

    השב לתגובה
  4. שי ענבר
    שי ענבר אוקטובר 18 2020, 12:09
    ההתנקשות הבאה

    מכובדי יצחק
    התשבה הפשוטה לשאלותיך בסוף היא לצערי הרב כן!
    אחרי הסתה וסכסוך של שנים מראש הממשלה ודרומה זה כנראה מה שיקרה. ושוב תבוא התנערות מאחריות.
    זה כמובן לא צריך להיות כך אך שלטון נתניהו הוא אינו דמוקרטי על פי תפיסתו שרק הגישה שלו יכולה להיותצודקת.
    וזה עוד לפני שדיברנו על מלחמתו האישית ברשויות החוק.
    מאחל לי ולנו שאני טועה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור