JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים

בשעת משבר זו עלינו להתאחד ולנחם איש את רעהו

קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים ד"ר דוד אלטמן
אוקטובר 19
09:30 2020

המגיפה שנחתה על העולם מהלכת עלינו רוח רעה ואווירה קשה. אני נחרד לראות כיצד מתעללת בנו המגיפה בכל תחומי חיינו. לא רק ברשימת החולים המאומתים או המתים והמונשמים, אלא, ובעיקר, באווירת הנכאים החברתית, הכעס, השנאה ההולכים וגואים, חוסר היכולת להידבר, להתפשר ולראות את הטוב שעומד מולנו ולמצוא את המכנה המשותף שיש בין כולנו. כל אלה הם ההשלכות הישירות של המגיפה שמכה בנו.

הנביא ירמיהו מתאר את השעה הנוראה הזאת בפסוק אחד שפורט על נימי הנפש של כל אחד ואחד מאיתנו, ואומר הנביא: "קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להינחם" (ירמיהו לא, יד).

נפש האומה מסויגת מכולנו. האֵם האולטימטיבית שלנו כעם בוכה ומיבבת בראותה כיצד אנחנו ששים להתנפל אחד על השני, לפגוע ולפצוע, לחפש ולמצוא את הרע. אנו ניצבים על עברי פי פחת כשהקו המנחה הוא "אכול ושתה כי מחר נמות".

הסיפור הקשה הראשון בספר התורה הוא התנהלותם של שני האנשים הראשונים, קין והבל, המתעמתים זה עם זה ונאבקים על מקומם ומעמדם בחברה. מאבק שהביא למותו של האחד ולגלותו המתמשכת של השני לאחר שלא מצא מנוח לכף רגלו במשך כל שארית חייו. בעידן המודרני ידע עם ישראל רדיפות, פוגרומים, שואה מאבקים ומלחמות, עלינו להכיר בכך שגם מה שאנו עוברים בימים אלה הוא בבחינת גרוע מאוד.

האם הפתרון שלנו למציאות האכזרית הנשקפת מחלוננו מדי יום ביומו מסתכם ביכולת שלנו למצוא אשמים ולארגן תרגילים זה מול זה וזה נגד זה? אנו צמודים לאמצעי התקשורת ומאזינים להכפשות של כולם, מבלי שיש מילה או קול אחד של אחדות ונחמה בתוך המאבק הקשה הזה. כך לא מנצחים, כך לא שורדים, אנו מבכים את קורבנותינו ואין לנו מנחם.

הגיע הזמן להתנער מאווירת הנכאים הרעה שבה אנו נמצאים, מהשנאה הבלתי-מתפשרת, מהוויכוח הבלתי-פוסק והחיפוש אחר האשם, השנוא הנרדף או הרודף, ולמצוא מחדש את המכנה המשותף אשר כל כך הרבה שנים הציל אותנו והביאנו עד הלום חרף כל הקשיים.

איום אמיתי מאיים על חיינו ועל קיומנו, ועל חייהם של רבים ברחבי העולם כולו. אם לא נתעשת ונמצא את הדרך לזקוף קומה, להושיט יד לשלום, לחבק ולהניח זרוע על כתף ומצח אל מצח, לא תהיה לנו תקומה והימים עוברים וחולפים.

אני כותב מילים אלה בדם ליבי, כיוון שאני חש שאלה רגעים שצריך לומר את אשר על ליבך.

וכבר אמרו חז"ל: "כַּמים הפנים אל פנים כן לב האדם לאדם", אולי נשכיל לראות איש את ליבו של חברו ולחדור מעט פנימה ולמצוא מנוח איש בזרועות רעהו. ויבואו שלווה ושלום.

על המחבר / המחברת

דוד אלטמן

דוד אלטמן

עורך מדור: מוניציפאלי. ד"ר. סגן יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. בעבר סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה, מנכ"ל קרן תל אביב לפיתוח, מנכ"ל וסגן נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

5 תגובות

  1. דורי חביב
    דורי חביב אוקטובר 19 2020, 22:54
    מי יתאחדו עם מי

    חילוני תל אביב עם חסידי גור?
    נוער הגבעות עם שלום עכשיו?
    להקת סמוטריץ עם מצביעי הרשימה המשותפת?
    מנופי השלטים: שמאלני טוב הוא שמאלני מת?
    כותבי הטוקבקים נגד אשכנזים שחבל שלא הושמדו בשואה?
    אפשר להמשיך עד אין סוף

    השב לתגובה
  2. שרי
    שרי אוקטובר 20 2020, 18:05
    רבים חושבים כמוך וכמוני

    אך לא רבים משמיעים קולם ברמה
    וחבל

    השב לתגובה
  3. נתנאלה כהן
    נתנאלה כהן אוקטובר 21 2020, 22:36
    קול ברמה נשמע

    אבל ההמונים בתחתית לא שומעים ולא רוצים לשמוע.

    השב לתגובה
  4. דוד גורן
    דוד גורן אוקטובר 22 2020, 16:00
    לב כי הזה קוראים

    דמעות תנין

    השב לתגובה
  5. נירה עצמון
    נירה עצמון אוקטובר 23 2020, 20:16
    אני מקווה שבבחירות הקרובות

    המערכת הפוליטית מתנפץ ותהיה היערכות חדשה ומפלגות חדשות והכל יתהפך לטובה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור