JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חוק הצד השלישי

כיצד נוצרות מריבות, ומי היו הראשונים להבין זאת?

חוק הצד השלישי פרופסור יהושפט גבעון
נובמבר 11
19:30 2020

במסגרת מאמצי לבסס את הקשרים שבין השפה העברית ובין יסודות החשבון, חיפשתי עדויות לכך שהאפס היה מוכר בתרבות העברית מאות שנים לפני המועד המקובל בתולדות המתמטיקה להמצאת האפס. והנה מצאתי את הפסוק בספר משלי שמכיל שימוש ברור במילה "אפס" במשמעות הכמותית שלה: "באפס עצים תכלה אש ובאין נרגן ישתוק מדון" (משלי כ"ו, כ'). פירושו של דבר, מושג האפס היה ידוע מאות שנים לפני המצאת הספרות.

עובדה זו חושפת כמה טעויות. היא חושפת את הטעות של זיהוי המספר אפס, הכמות אפס, עם הספרה "אפס", ועל כך כתבתי במאמר "לא סתם אפס מאופס" (ינואר 2019). מאמר זה מצטרף למאמרים נוספים, שרובם ממוקדים בטעויות נפוצות, שפרסמתי לאחרונה באתר זה. המצאת הספרה אפס איננה זהה להמצאת מושג האפס. אלו הם אירועים שונים ולכן אין להתפלא שהתרחשו במועדים שונים. ויהיה זה רק הגיוני שלפני המצאת סימון מיוחד לרעיון מיוחד, צריך תחילה להמציא ולהבין את הרעיון.

דרך אגב, הפסוק תורגם לאנגלית בתנ"ך הנוצרי ללא שימוש בכינוי לאפס. בתרגום שלי הפסוק המתורגם בגרסת המלך ג'יימס ייקרא כך "במקום שבו לא יהיו עצים, שם האש תכבה; כך במקום שבו לא יהיה הולך רכיל, המריבה תשכך". בתרגום זה אין שימוש בשם למספר אפס.

במקביל לגילוי העדות על השימוש במילה "אפס" כשם למספר אפס, בפסוק במשלי, אשר לפי המסורת שלנו נכתב על ידי שלמה המלך, הופתעתי לקרוא את פירוש רש"י (בן המאה ה-11) לפסוק הזה: "כלומר שני דברים אלו שוין כשם שבאפס עצים תכבה אש כך באין נרגן של לה"ר המסכסך בעלי ריב ישתוק מדון". או בשפה וכתיב מודרניים ללא ר"ת, "כלומר, שני דברים אלו שווים, כשם שבאפס עצים תכבה אש כך באין נרגן של לשון הרע המסכסך בעלי ריב ישתוק מדון". רש"י הבין את הנאמר במשלי כך: כשם שבאפס עצים תכבה אש, כך באין צד שלישי המסכסך בעלי ריב, ישתוק מדון. העובדה המעניינת היא, שרש"י הבין, עוד במאה ה-11, שבלי צד שלישי מסכסך אין ריב ואין מדון.

כאשר שני בני אדם או כאשר שתי קבוצות של בני אדם רבים, קל לראות את הריב וקל לראות את היריבים. לא רואים את המסכסך ביניהם, שאיננו מופיע בגלוי כמשתתף במריבה. לכן, הרבה פעמים, בריב, מטילים את האשמה על אחד משני הצדדים. אם הריב נמשך, צריך להבין שהאשם במריבה אינו מתפקד כצד גלוי במריבה, אלא לשונו רעה והוא שמסכסך בין בעלי הריב. רש"י מציין כחוק של מדעי החברה: "באין נרגן של לשון הרע המסכסך בעלי ריב, ישתוק מדון".

האם החוק הזה נכון תמיד? צריך לבדוק אותו בפועל. כדאי בתחילה לבדוק אותו בטווח חברתי קטן ואחר כך, אם הוא יימצא נכון, לבדוק אותו בטווחים חברתיים גדולים יותר. גם אם הוא יימצא נכון רק בעשירית מהמריבות שאנו נתקלים בהן, התוצאה מובילה להישג משמעותי במקרים שבהם נחשף הצד השלישי.

אנו חיים בתקופה של סכסוכים רעשניים ומתמידים. כדאי לדעת משהו שימושי ביחס למריבות. ייתכן שהחוק שניסח רש"י יכול לעזור לנו להנמיך את האש.

בהצלחה.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. עמית חכמי
    עמית חכמי נובמבר 12 2020, 11:49
    יצרני המריבות המשמעותיים בעולמנו

    הדתות
    והפוליטיקאים
    וכולם אפסים

    השב לתגובה
  2. ע.
    ע. נובמבר 13 2020, 11:37
    האמירות בקשר לאפס ובחזרה לנושא זה

    מה הקשר שלהם לנושא האחראים על מריבה. מזכיר לי את ניתוחי פרשת השבוע של כל מיני חכמים שמוצאים בצורה מאולצת קשרים בין דברים שאין בניהם בפועל שום דבר מהותי.

    השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר נובמבר 16 2020, 12:58
    אין צורך לריב על זה

    לא הבנתי את הקשר ל"מריבות" אבל נניח לזה.
    ההבדל בין האפס התנכי במובן ש"אין כלום" ולבין האפס המתמטי במובן שיש מינוס – X מאחוריו הוא הגילוי המחשבתי המהפכני שתחילתו מה לעשות אכן נמצא במזרח (פרס, הודו, סין)

    השב לתגובה
  4. ענבר נור
    ענבר נור נובמבר 16 2020, 18:54
    מריבות נוצרות כי יש שני צדדים לא חכמים

    כלל לא משנה מי פחות ומי יותר. ואחת הטעויות זה להיסחף אחרי מסכסכים.

    השב לתגובה
  5. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון נובמבר 16 2020, 20:14
    לגדעון ולעמית, תודה, אבל...

    הקשר בין המונח "אפס" למריבות הוא הפסוק במשלי שנכתב כמה מאות שנים לפני הספירה. אני חיפשתי כיצד המלה "אפס" מתפקדת בעברית ומצאתי את הפסוק הזה. בלי שום פרשנות קבלית או מיסטית, הפסוק הזה כלשונו מוכיח שבעברית קדומה מאד, כמה מאות שנים לפני גילוי (או המצאה) של הספרה '0' ושל המספרים השליליים, היה למספר אפס שם בעברית, 'אפס'.
    אנחנו לא צריכים להתפלא שהיסטוריה של התפתחות נושא מורכב ועשיר כמו החשבון, מורכבת מכמה שלבים חלקיים שהשתרעו על פני מאות ואלפי שנים. המלה 'אפס' מופיעה בטקסט שכנראה חובר אלף כשנים לפני שבמזרח גילו את הספרה '0' ואת המספרים השליליים. דרך אגב, הגדרה שלמה ומדויקת של המספרים השלמים (חיוביים, האפס והשליליים) פותחה על סמך המספרים הטבעיים (החיוביים השלמים) רק במאה ה-19. כלומר, מגילוי שם למספר אפס בעברית, ועד להגדרת המספרים השלמים, עברו למעלה מאלפיים שנים.
    הקשר שבין המספר אפס והמריבות, המתואר בפסוק כ' במשלי כ"ו הוא מהותי מאד. הוא טוען במפורש: באפס מדון (ולפי הפירוש של רש"י, באפס סכסוכים של לשון הרע של צד שלישי נרגן) אין מריבות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור