פרופסור ניצה נחמיאס
לפני 25 שנה נרצח ראש ממשלה בישראל. הסתה קיצונית, מכוונת ומודרכת, הסתה כמעט יום-יומית, קדמה לרצח המתועב. כאז כן היום, ההסתה זו מעלה את נושא הקיצוניות לסדר היום הציבורי. אמצעי התקשורת בארץ, כמו גם אנשי חינוך, החלו להשתמש בקביעות במונח: "קיצוני" או "קיצון". מנחים, מראיינים, עיתונאים ופוליטיקאים מגדירים התנהגות במצבים מסוימים כהתנהגות "קיצונית". לדוגמה: "השימוש במכת"זיות לפיזור ההפגנות הוא שימוש קיצוני". האומנם? "הסגר הכללי היה מעשה קיצוני", האומנם? "האנרכיסטים הם קיצוניים. השמאלנים הם קיצוניים. ולהיפך. הימניים הם הקיצוניים".
לעיתים קשה לעמוד על כוונת המשתמש בשם התואר "קיצוני". האם הכוונה היא חיובית? האם הכוונה היא שלילית? האם אדם בעל תגובות קיצוניות הוא אדם שלילי? מה אומרת המילה "קיצוני" לגבי האדם שאליו היא מכוונת? מה ההבדל בין המונחים "מוגזם", "מופרז" ו"קיצוני"? אולי אלו מונחים חופפים? האם קיים הבדל בין מעשה מופרז או מוגזם למעשה קיצוני? ואולי הגזמה אינה בהכרח קיצוניות?
אם כן, המונח "קיצוני" הוא בעל שתי פנים. הוא יכול להתייחס לאדם ולדעותיו. לדוגמה, שייכות רעיונית לאידאולוגיה קיצונית, כלומר דבר שאיננו מוחשי אלא הוא בתחום החשיבה והתודעה שלנו. ידוע שהנשיא אובמה התנגד לאמירה "טרור אסלאמי קיצוני" ודרש מדובריו להשתמש רק במונח "טרור קיצוני", ללא המילה "אסלאמי". לדעתו של אובמה כל הקיצונים שווים, אין טרוריסט קיצוני אסלאמי, יש טרוריסט קיצוני. לדעתו, לא האסלאם הוא קיצוני, האנשים הם קיצונים.
נשאלת השאלה איך אנחנו מגדירים "קיצוניות"? המונח "קיצוניות" מוגדר כהשקפת עולם שונה מזו המקובלת. היא דוחה על הסף השקפות עולם קיימות ומקובלות, ולפיה יש הצדקה לשימוש באלימות ככלי לגיטימי ליצירת שינוי בסדרי עולם. ההבדל בין המונח "מעשה קיצוני" ל"מעשה מוגזם" או "מופרז" הוא השימוש באלימות. האדם הקיצוני מאמין שיש צורך להשתמש באלימות כדי לשנות את הסדר החברתי/פוליטי הקיים. אי לכך האלימות הופכת לאמצעי לגיטימי להשגת המטרה, מעין "המטרה מקדשת את האמצעים".
התיאוריה מתבססת על שלושה מרכיבים חשובים המייצרים "קיצוניות": ראשית, מרכיב התהליך. חייב להתקיים תהליך חברתי/חינוכי שישמש כלי להיווצרות השקפה והתנהגות קיצוניות, קרי התנהגות אלימה; שנית, קיום מצב נפשי וקוגניטיבי המזמין חשיבה והתנהגות קיצונית; ולבסוף התייחסות לאלימות כאל תופעה לגיטימית אפילו אם היא לא נחוצה, כלומר גם אם ניתן להשיג את המטרה באמצעים אחרים, השימוש באלימות עדיף.
רוב החוקרים שבוחנים התנהגות קיצונית מסכימים כי קיצוניות היא תופעה שמתפתחת בהדרגתיות ומתייחסת בעיקר לאידאולוגיות דתיות ופוליטיות. האנשים המאמצים דעות קיצוניות בדרך כלל מייחסים אותן לאידאולוגיות ולרעיונות פוליטיים ומאמינים בשימוש באלימות כדי לקדם אותם.
שאלה מעניינת נוגעת לנושא האישיות של האדם המאמין בתיאוריות קיצוניות ובאלימות. האם לאנשים בעלי דעות קיצוניות יש נטיית אלימות מובנית באישיותם ללא קשר לאידאולוגיות פוליטיות? האם אנשים בעלי נטיות אלימות יאמצו במהלך חייהם אידאולוגיות קיצוניות מאחר שקיימת בהם נטייה מולדת לאלימות (predisposition to violence)?
רוב התשובות לשאלה מחייבות הבנת הקשר בין תכונות אישיות לבין אידאולוגיה פוליטית. מה גורם לאדם להפוך לישות קיצונית ולאמץ אידאולוגיה קיצונית, ומה מניע אישיות קיצונית להאמין באלימות כפתרון לגיטימי לבעיות הפוליטיות והחברתיות שלנו? האם הקיצוניות אכן נובעת מתחושת קיפוח קשה? או מתחושת אי-צדק משווע? האם אנשים שגדלו בחברה הסובלת מרגשות קיפוח עמוק יאמצו אידאולוגיה קיצונית? יהפכו אולי לטרוריסטים? או אולי נרטיב הקיפוח אינו הגורם העיקרי באישיות הקיצונית?
חסידי תורת מרקס מאמינים שרגשות הקיפוח המעמדי הם שגורמים לאנשים לאמץ אידאולוגיות קיצוניות המקדשות אלימות. חסידי פרויד שבינינו מאמינים שבעיות נפשיות הנובעות מתהליכי התפתחות האישיות בגיל הרך גורמות לאנשים להפוך לקיצוניים. כך או כך, אידאולוגיות קיצוניות תמיד יגרמו לאלימות חברתית, כי זוהי המהות של הקיצוניות.
בה חי האדם
אינני מבין מה זה אידאולוגיה קיצונית. אני רק מכיר פעולות ותגובות קיצוניות.אם בחברה שלנו יש אידיאולוגיה של זכויות הפרט, כאשר אדם פורץ לדירה של מישהו אחר זו פעולה קיצונית.(נגד האידאולוגיה) אם בעל הבית במקום להתקשר למשטרה הוא מחסל את הפורץ זוהי תגובה קיצונית (בעד האידאולוגיה). במקרה זה הוא יעמד לדין על רצח. אך אם הפורץ היה חתול הכל בסדר. לפעמים חולי רוח פועלים ומגיבים באופן קיצוני. הבעייה היא שבחסות האידאלוגיות הם מתחזים לנורמלים.
נכון מאד. אידאולוגיה קיצונית מביאה להתנהלות קיצונית. יש לכך דוגמאות רבות. אסתפק באחדות – בכירים באקדמיה הישראלית שלא נרפאו מאידאולוגיה מרקסיסטית ופועלים נגד ישראלים במסגרת "ארגוני זכויות" כדוגמת בצלם או שוברים שתיקה. או ישראלים חשובים שנוסעים לאו"מ כדי להשמיץ את ישראל, או עורכי דין מלומדים שמגישים תביעות נגד ישראל בהאג.
ואני עוד לא מדבר על פגועי נפש (כמו שאת כותבת) שמשווים אותנו עם הנאצים.
תודה על מאמר חשוב ומלמד.
או דת
והכי גרוע בשילוב של שניהם
בדיוק. כל הכבוד על הדיאגנוזה.
מאמרים לא פופוליסטים יותר ויותר קשה למצוא במדיה של היום