JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

זנשין-מושין

שני המצבים המנטליים של אומן אייקידו

זנשין-מושין מוריהיי אואשיבה מייסד האייקידו תמונה: Aikido Centre of Miami wikimedia commons
אוגוסט 08
11:00 2014

שני מצבים מנטליים מנוגדים מתבטאים בעת אייקידו, וכך גם בלחימה בחרב, בחץ וקשת ובאומנות בכלל.

האחד הוא "זנשין" – ריכוז אין-סופי. "זנ" משמעותו "נוכח"; "שין" – "מודעות". לפתע הופכת כל הווייתו של הלוחם למכונת מלחמה. בעת הקרב מתגלמות כל שנות האימון בַּדיוק, בתזמון, בתחבולות. כל נשימה וכל נשמתו מתגלגלים באחת לסמוראי.

המצב השני מכונה "מושין" – "מו" פירושו "העדר" ו"שין" פירושו "מודעות" והכוונה "no mind". לפתע נעלם כל הריכוז שהיה רגע לפני כן, ומתודעה צלולה עובר הלוחם לתת–מודע. כל אומנות הלחימה יוצאת מהבטן, הלוחם והחרב חד הם, התנועות, החיתוך, ההגנה, ההתפרצות. ללא סינון של קליפת המוח, ללא מודעות, דרך האינסטינקטים, אינטואיטיבית, כאילו החרב פועלת לבדה. אין שמץ של מורא או של היסוס, אין מחשבה או התחשבות ואין מעצורים. התנועה זורמת מעצמה.

באומנויות אחרות מתרחש תהליך זהה. נגינה, ציור, ריקוד, משחק – רגע לפני היצירה האומן בזנשין וברגע הבא הוא במושין. הוא המכחול, הוא הכינור והוא הגיבור שעל הבמה.

בחיי היום-יום השאיפה היא למזג בין שני הכוחות. מצד אחד, לפעול במודעות מרבית ובהתחשבות בתנאי הסביבה ולמזג תנאים אלה עם צורכי הלוחם. ומצד שני, כמו ילד קטן, לפעול בתמימות, בכנות, במלוא הסקרנות, בספונטניות, ללא מעצורים וללא חשבון.

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון גולדמן

פרופסור לכירורגיה, מנתח בכיר בחטיבה כירורגית בבית החולים איכילוב בתל אביב. תלמיד אייקידו.

14 תגובות

  1. שבי
    שבי אוגוסט 08 2014, 16:16
    מצב ריכוז מוחלט

    לדעתי מצב ריכוז מוחלט מתקיים כל זמן הקרב. במקביל הלוחם מבצע תנועות אוטומטיות שהן תרגולות עליהן התאמן. הוא לא ממציא כלום באותו שלב. הלא מודע הוא מצב הפעולה האוטומטי ללא מחשבה אך בחסות הריכוז המוחלט המאפשר לו ניתוח מצב הקרב והתגובות הנדרשות.
    שבת שלום

    השב לתגובה
  2. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 08 2014, 16:45
    שבי

    שבי תודה על החידוד

    השב לתגובה
  3. רחל
    רחל אוגוסט 09 2014, 22:06
    דיאלוג כל הזמן

    אני חושבת שהדיאלוג הזה בין שני המצבים המנטליים האלה, מתקיים כל הזמן מבלי שנותנים על זה את הדעת.
    כפסיכולוגית שעובדת כבר 25 שנה, אני חושבת שהניסיון מאפשר לי לסמוך על מה שנצבר בתוכי ולהגיב כמי שיודעת את מלאכתי היטב ויחד עם זאת, משהו בי דרוך, מוכן לסיטואציה מפתיעה ולא מוכרת, שמזמין התערבות ספונטנית ומהירה. וככל שהזמן עובר, יש תחושה של עוגן פנימי יציב יותר ויותר, שמאפשר גם תגובה מהירה וחדה.
    תודה על עוד זווית להתבונן על עבודתי.

    השב לתגובה
  4. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 10 2014, 00:55
    רחל

    עוגן + תגובה חדה..אכן שילוב מנצח

    השב לתגובה
  5. דינה
    דינה אוגוסט 10 2014, 07:05
    רלבנטיות

    קשה לקרוא זאת בלי להתייחס שוב למצב הנוכחי. נראה שהלוחם, אינו שואל עצמו שאלות מיותרות, אלא מגויס לחלוטין לתפקידו כלוחם ועושה זאת על סמך מה שהוכשר לו עד כה ועל סמך הנסיבות בשטח. להבדיל מהיפנים, הישראלי בדרך כלל, מודע הרבה יותר לתנאי השטח.
    ובכל זאת, עולה השאלה, האם הלוחם, יכול להפסיק להיות לוחם ולחשוב קצת אחרת?
    אני מניחה שלא בגיל 18

    השב לתגובה
  6. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 10 2014, 18:05
    דינה

    בסערת הקרב מי שמהסס..מת. במלחמה יש לתכנן מהלכים המתחשבים בחפים מפשע ולחשוב מוסרית.
    חלק מהזנשין מתיחס לשלב שאחרי הקרב, לפחות באייקידו דואגים לבטיחותו של הפרטנר ולא פחות לכך שלא יתקיף שנית ״הרוח הנותרת״ לאחר ביצוע התרגיל

    השב לתגובה
  7. רון
    רון אוגוסט 23 2014, 20:36
    זנשין מושין באומנות

    הדבר דומה לאילתור במוזיקה לדעתי, מצד אחד צריך להיות במודעות מירבית ולהיות קשובים לחברי ההרכב ולהגיב בהתאם, ומצד שני לפעול בספונטניות ולנגן מוטיבים שבאים מן הרגע.

    השב לתגובה
  8. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 24 2014, 05:51
    רון

    הקשבה להרכב המוסיקלי יחד עם ספונטניות ואילתור זה בדיוק זנשין – מושין. השאיפה לישם זאת בחברות, בעסקים..ובחיים. תודה רון

    השב לתגובה
  9. בעז
    בעז אוגוסט 24 2014, 08:50
    זנשין ומושין

    לדעתי מושין יכול לקרות רק אחרי שיש בסיס חזק של זנשין.
    מלבד מה שנאמר , קורה לעיתים שתוך כדי עבודה במושין נוצרים דברים חדשים שלא תורגלו כלל בזנשין.
    כשאתה מבקש אמן / לוחם / ספורטאי לשחזר את מה שהוא עשה , הוא לא תמיד יצליח.

    לדעתי אמורה להיות הפריה ומשוב בעבודה בין הזנשין למושין.

    המושין היא היצירה החדשה והזנשין זה התרגול והעמקת הידע.

    השב לתגובה
  10. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 24 2014, 13:52
    בעז

    מיצית בצורה מדויקת את החוויה המפרה וההכרחית בין זנשין ומושין. תודה

    השב לתגובה
  11. רחל
    רחל אוגוסט 24 2014, 18:33
    שיבומי

    מניחה שניתן לקשר בין זנשין/ מושין לשיבומי
    ( לא הדמות הספרותית) : ״ שלמות ללא מאמץ״ .
    הסבר בבקשה

    השב לתגובה
  12. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 24 2014, 23:07
    רחל-שיבומי

    הזן השפיע רבות על התרבות והאומנות היפנית. אחד מעקרונותיו הוא השיבומי, לבצע אומנותך בשלמות וללא מאמץ. אני חש שהשילוב שבין זנשין ומושין מיצרים את ההזדמנות לזכות בשיבומי effortless perfection

    השב לתגובה
  13. מיקי ברקל
    מיקי ברקל מאי 20 2019, 21:57
    מושין כחלק המאפשר זנשין

    מושין וזנשין.
    בחוויה שלי זנשין, הוא המצב של דריכות שלווה, התדר של הגוף שקט, המייד עירני לסביבה, ממוקד, כל החושים מכוונים החוצה, ובפנים יש שקט מוחלט.

    מושין, No-Mind, בעולם שלי ( NLP) מקביל למצב של Flow, מונח שטבע הפסיכולוג והפרופסור לפסיכולוגיה חיובית, מיהַאי צִ'יקסֶנְטְמִיהַאיִי.

    https ://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%94_(%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)

    בהבנה/חוויה שלי, אצל הלוחם – המושין חייב להיות בתוך הזנשין, כדי שהזנשין יהיה שם לגמרי.

    להיות במושין, מבלי הדריכות – זה כמו להיות במדיטציה המתחברת עם הטבע, עם כל הסובב, עם כל המסביב.

    אבל בקרב, כאשר על הלוחם להיות לא רק במושין אלא גם בדריכות לסביבה, להתקפות אפשריות, המושין מאפשר זנשין.
    אחרת זה לא יהיה דריכות שלווה אלא דריכות מודעת, ומעצם אותה מודעות פנימית, היא לא תהיה דריכות נקיה, עירנית לסביבה כאשר בפנים יש שקט מוחלט.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!