JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עמוסים?

איך להתמודד עם עומס ואיך לנצל אותו לטובה

עמוסים? צילום: LaurMG wikimedia commons
ספטמבר 05
22:45 2014

לחץ וסטרס הם תחושות שכולנו מכירים. כשאנשים אומרים "סטרס" הם בדרך כלל מתכוונים להשפעה הלא טובה של לחץ, עומס, בלבול, התפזרות וכו'. אבל מדובר במצב שיכול להשפיע בשני אופנים שונים – האחד רצוי והשני לא רצוי – וההבדל נעוץ באופן התגובה לתחושות הללו.

בפסיכולוגיה הקלינית ניסח ריצ'רד לזרוס את הגישה המקורית לתחושת דחק או לחץ וחילק אותה לשני סוגים בסיסיים: האחד הוא "לחץ חיובי" או "מתח טוב" – לחץ שמניע לפעולה, מחשבתית או פיזית (Eustress). אקרא לו "עוררות". השני הוא "לחץ שלילי" – לחץ שמביא לנסיגה, לפסיביות ולעתים גם לדיכאון ולחרדה (Distress). ברמה הפיזיולוגית, כשהמוח מפרש מצב מסוים כסכנה מופרש אדרנלין למחזור הדם והגוף נכנס לעוררות. אם רמת האדרנלין גבוהה מידי האדם נכנס למצוקה, אך במינון נכון העוררות בהחלט יכולה לשרת אותנו. האדרנלין מייצר תחושה של חדות ושל עירנות חושים, קליטה טובה ומדויקת, הוא מזרז את פעילות המוח ויוצר תחושה כללית של מסוגלות, "אני הרבה יותר" ממה שאני חווה את עצמי בדרך כלל. כך בימים עברו היה האדם הקדמון יוצא לציד ממותות, ובמצב של סכנה היה מופרש אדרנלין, החושים היו מתחדדים והתוצאה – ציד מוצלח! זהו המצב המיטבי. אך כאשר הלחץ מתגבר ומופרש עודף אדרנלין, התגובה היא מצוקה שמובילה לחשיבה לא ממוקדת, לא בהירה ולא חדה, לפגיעה ביעילות ולקבלת החלטות גרועה.

כדי לגרום ללחץ לעבוד לטובתנו ולא לפגוע בנו, עלינו ללמוד לנהל את עצמינו, ללמוד ולהכיר את אופן תגובותינו במצבים שונים. במידה שהשאלות והניסויים שלנו יהיו מושכלים נוכל להפיק תובנות בעלות ערך ולהפעיל את עצמנו בהתאם. כשנדע אילו מצבים מאתגרים אותנו נוכל לתת להם מענה טכני. למשל מי שנכנס למצוקה בגלל עמידה מול קהל יכול להתאמן במיומנות זו אם היא חיונית לו, או להימנע ממנה אם אינה חיונית. עוד דוגמה לניהול עצמי נוגעת למי שחושב שעוררות (רמת לחץ נמוכה) ניכרת עליו וגלויה לעיני כול. תחושה כזאת עלולה להעצים את הלחץ ולהביא אותו למצב של מצוקה. עליו להיות מודע לתהליכים אלו ולשים לב אליהם.

מודעות עצמית והכרת העצמי משפיעות מאוד על התמודדות על מצבי לחץ, אך יש גם שיטות מעשיות שעוזרות מאוד בהתמודדות זו. ראשית, סדר וארגון מפחיתים לחץ באופן משמעותי ונותנים שקט ובהירות. יש להחזיק פרטים בכלי קיבול מסודר ומהימן כדי לפנות מקום בראש. למשל ארון בגדים שבו כל חפץ מונח במקום המיועד לו ונגיש. שם החפצים גם נשמרים לאורך זמן, להבדיל ממצב שבו אין ארון או שהוא אינו מתאים. נוסף לכךיש לשנות את הציפיות שלנו, בדרך כלל להנמיך אותן, בהתאם למציאות ולחוויה הרלוונטית. תכנון נכון וראייה לעתיד מבהירים את המשך הדרך ומאפשרים חיסכון בזמן ויעילות. לדוגמה, לסדרת משימות כמו ביקור בבנק ואיסוף בגדים מניקוי יבש כדאי להקציב שעתיים ביום מסוים ואז להגיע לאזור שבו נמצאים כל המקומות הדרושים. יש לתכנן מראש מה לקחת כדי שכל המשימות ייעשו בסמוך זו לזו בפרק זמן קצר יחסית. העיקרון הוא לתכנן ולחשוב קדימה כדי להפחית לחץ ולהימנע מבזבוז זמן.

על המחבר / המחברת

Avatar

תומר הנדל

מרצה במכללת ספיר ובמוסדות אקדמיים אחרים. עוסק בייעוץ ובליווי אסטרטגי. מומחה וחוקר בתחום האינטרנט.

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!