JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

גשר בין החוץ לפנים

הקונפליקט, האשליה וטעמו של החופש

גשר בין החוץ לפנים
אוקטובר 10
07:30 2014

בשעת משבר נדמה כי הכוחות המנוגדים אינם יכולים לשהות עוד זה בחברת זה, ולרוב תעלה תגובת "הילחם או ברח" מלווה בתשוקה עזה להעלים את ההתרחשות ולחזור לשקט ולתחושת הביטחון שהייתה טרם המשבר. אך האדם המחפש צמיחה פנימית ומשמעות יזהה מיד את פוטנציאל הצמיחה של המצב החדש ויפנה את עצמו לחקירה שבראשה השאלות 'מה מתרחש עכשיו? מי הנאחז? מה מקור הסבל?'

ככל שהמרחב הפנימי שלנו יכול להכיל יותר קונפליקטים בו-זמנית ולהתנהל בתוכם בשלווה, מתוך התבוננות ואי-היאחזות, כך הוא גדל ומגלה את עצמו מחדש, ולהפך. הנזיר הבודהיסטי תיך נאט חאן מתאר את הטבע כמכלול בתנועה מתמדת ללא התחלה וללא סוף. הענן הופך לגשם, הגשם למים, המים לכוס התה. 'כשאני שותה תה', הוא אומר בחיוך, 'אני שותה את הענן'. וכשהדעת מבקשת לבחון את הדברים, היא שואלת מה הוא אותו הקו שמפריד ומייצר 'ענן', 'גשם', 'תה'? בכתבים קוראים לקו זה 'מאיה', אשליה. זוהי אשליית ההפרדה שהדעת יוצרת, אשליה שמצמצמת את מרחב התודעה שלנו לנכון ולא נכון, קיים ולא קיים, מוות וחיים, אני ואתה, שלי ושלך, אשליה שההיאחזות בה מסבה כאב וסבל רב.

כשמתרחשת צמיחה בטבע, נדחקות דופנות הקיים, הישן מפנה מקומו, והחדש נגלה דרך בקיעה והתמזגות תוך רישום קווי מתאר חדשים. האומץ להתבונן ברעיונות חדשים בתודעתנו יכול להוביל אותנו לאותה חוויה מיוחדת הכוללת גם את הכאב, גם את אי-הנוחות, גם את הפרידה מהמוכר והידוע, אבל גם את ההפצעה, את חדוות היצירה ואת פלא ההיווצרות.

דרמת הקונפליקט מפגישה חזיתית את שמבקשים לבטל זה את זה. משבצת אחת ושני מתמודדים, קרב שבו מטרת כל אחד מהצדדים לנצח ולהיעמד במקום הצודק, החזק, היודע. אם הדברים מתנהלים בסדר הזה, תתפתח אלימות על סוגיה השונים, האחד יובס וייעלם, השני יישאר לבדו וייעמד על משבצת הניצחון; היו שניים, נותר אחד. האם בניצחון מדובר? רמיסת האחר מעידה על פחד מכישלון ועל הפחד להיכחד, הפחד הוא שיוצר את הסבל, אך רעיון ההיכחדות אינו אמתי, רעיון אינו יכול למות. הכלה משמעותה פתיחת אותו מרחב עצום שיכול לקבל את הדברים כמו שהם ללא האימה, ללא חרדת ההישרדות.

רגע היווצרות הקונפליקט הוא רגע היווצרות פוטנציאל הצמיחה. היכולת להישאר, להסכים להיחשף לעוד מידע, מעדנת את התהליך ובהדרגה מאפשרת את התמוססות הגבולות הקיימים תוך כדי יצירת החדשים, ללא הניפוץ והשבר של תגובת ה"להילחם או לברוח" – יכולת הדורשת תרגול מתמיד והתבוננות. המפגש עם עצמנו דרך התרגול מדריך את התודעה לוותר על מי ומה שהייתה לפני רגע לטובת מי ומה שיכולה להיות עכשיו. חוויה שמרפה את האחיזה בגבול הברור ולוקחת אל תנועה שמעבר לאשליה האחרונה, אל תוך הלא-נודע.

במונחים של צמיחה אישית, אחיזה בדעה והיאחזות בה הם הרי אסון. כשהדעת מוכנה לערער על עצמה, מתרחש תהליך יפהפה שבו עולות השאלות 'של מי הדעה? ומי המערער?' תהליך זה פותח מרחב המוכן לקבל לתוכו את הקונפליקט מתוך שפע, מתוך פתחון לב, מתוך ידיעה עמוקה שדבר אינו יכול ללכת ודבר אינו יכול לבוא. סובלנות והכלה נדרשים כדי להחזיק קונפליקט מורכב יחד ללא הצורך בהשמדה, לא בהכרח מטוב לב או מחמלה, אלא מתוך הבנה שהצמיחה של האחר היא צמיחתך שלך; אנו זקוקים זה לזה, אנו זקוקים לרעיונות המנוגדים, בעזרת אותם רגעי הניגוד והקונפליקט אנו מגלים כי מרחב ההכלה הגדול ביותר שאנו כה משתוקקים למצוא – נמצא בתוכנו.

ההנחה כי עליי לבטוח בהדרגה בכך שהרפיה וויתור יוציאו אותי אל החופשי היא שמגשרת בין חיי היומיום לתרגול על המזרון, מטרנספורמציה אחת לאחרת בתהליך של צמיחה והיכחדות.

על המחבר / המחברת

Avatar

דנה שוטלנד

תלמידתם של המורים הבכירים ראגי'ב וסוואטי צאנצ'אני. מתרגלת מסורה ומתמחה בהוראת יוגה לנשים.

17 תגובות

  1. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוקטובר 10 2014, 10:26
    קונפליקט=שנוי=צמיחה

    דנה אנא קראי את השיר ״דמעות שמחה״ .
    הכוחות המנוגדים לא נועדו לבטל האחד את השני אלא להפרות.

    השב לתגובה
  2. ענתי מירון
    ענתי מירון אוקטובר 10 2014, 11:25
    אייקידו יודפת

    דנה- מקסים…עושה טעם של עוד…
    זה כתוב כמו ריקוד…
    תענוג.

    השב לתגובה
    • דנה
      דנה אוקטובר 10 2014, 17:56
      תודה לכם ענתי וגדעון

      תודה שקראתם והגבתם. שניכם מתרגלים מנוסים ומורים בדרך האייקידו שנכנסה לחיי לפני שלוש שנים ומחוללת בהם תמורות אין סוף. המאמר נכתב בהשראת התרגול והמפגשים על המיזרון, מתחברת לשיר גם לריקוד. קדה קידה בפניכם.

      השב לתגובה
  3. רחל ג.
    רחל ג. אוקטובר 10 2014, 19:03
    אי שלמות

    לא בהכרח ״להילחם או לברוח״ ..
    לנשום אל תוך הקושי והמשבר.. לזרום לצידם..
    באי שלמות.. גם מחוץ לתרגול יוגה 

    השב לתגובה
  4. נילי
    נילי אוקטובר 10 2014, 23:49
    מאתגר

    הכי מאתגר זה לישם את הידע הזה:)

    השב לתגובה
  5. דנה
    דנה אוקטובר 11 2014, 00:34
    אי של שלמות

    תודה רחל. תרגול היוגה מלמד בדיוק את שכתבת..את מוזמנת…

    השב לתגובה
  6. דנה
    דנה אוקטובר 11 2014, 01:15
    נילי יקרתי

    יותר מאתגר שלא ליישם אותו

    השב לתגובה
  7. יעל ברלב
    יעל ברלב אוקטובר 11 2014, 07:40
    הי

    עשית לי חשק לעשות גשר…. נשיקות

    השב לתגובה
  8. טלי
    טלי אוקטובר 11 2014, 08:47
    תודה

    שהזכרת לי ואקרא זאת שוב.
    לקרוא את המילים האלה זה כמו פעמון שמזכיר לי שמה שאני חושבת ורואה זה לא האמת.

    השב לתגובה
  9. מאיה
    מאיה אוקטובר 12 2014, 07:42
    חשוב לשנן

    כל כך נכון..זו הדרך היחידה לגדול וזה מצחיק (או שלא) שרק לאחרונה התחלתי ליישם על המזרן..ייתכן ששמי הוא האשם בדבר:))))

    השב לתגובה
  10. אלינור
    אלינור אוקטובר 12 2014, 11:04
    מעורר השראה

    דנה יקרה,
    לאור השיחות האחרונות שניהלנו גיליתי לא מעט על הכוחות שלך וכמובן גם על שלי. החומרים שכתבת אכן שופכים אור על הישן ומצד שני מלאי תקווה לקראת יצירה חדשה.
    תודה!

    השב לתגובה
    • דנה
      דנה אוקטובר 12 2014, 19:15
      אלינור

      בת דודתי היקרה.., הישן כנראה אינו זקוק לא לאור ולא לחושך והתקווה שזורה בעתיד לא ידוע, מתרגשת אתך בדרכך החדשה ומאחלת לכם את הטוב והגבוהה ביותר שאתם מסוגלים לו-ביצירת הכאן והעכשיו. תודה שקראת, תודה שכתבת.

      השב לתגובה
  11. אירית
    אירית אוקטובר 13 2014, 17:20
    שירה

    התיאורים שלך ממש ציוריים

    השב לתגובה
  12. ראומה
    ראומה אוקטובר 16 2014, 14:21
    הי יקירה

    איזה יופי של כתיבה
    מחכה לבאות
    לגדול ולצמוח זה מאוד מרגש…
    כמה אנחנו מבורכים שיש בידנו כלי רב עוצמה שמלווה אותנו בדרך
    זה גם להרגיש. הרבה,רחב, מלא. להיות מוכן להרגיש ספקטרום רחב.

    השב לתגובה
  13. דנה
    דנה אוקטובר 16 2014, 18:44
    לראומה

    תודה לך, מרגש להיפגש פה בין המילים בין השנים שחולפות תודה שכתבת והארת את הרגש הרחב המלא את המוכנות להרגיש. דווקא בתחום שלנו לפעמים שוכחים או מפספסים בדיוק את הפלא הזה..

    השב לתגובה
  14. מיכל שוטלנד
    מיכל שוטלנד אוקטובר 17 2014, 09:40
    איזה דיוק נעים :-)

    יפה שלי, כמה נעים לקרוא את מה שכתבת, כמה נקי, כמה נכון, כמה אינטליגנטי, כמה חשוב לקרוא, להפנים, לנשום וליישם…

    השב לתגובה
  15. מירי
    מירי אוקטובר 20 2014, 06:20
    אינטיליגנציה נפשית, אינטיליגנציה גופנית

    עבר בי רעד למפגש העדין והמדויק שאת עושה בכתיבתך בין חווית הקיום לבין התרגול היומי על המזרון. בין הקונקרטי לרוחני בין התודעה לאשליה והחוט הדק הזה שמוביל אותנו מהאי שקט לשקט. תודה שאת כותבת ומוסרת ומעשירה אותנו בידע שנצבר בין כתלייך הפיזיים והרוחניים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!