JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שלומית בונה סוכת שינוי

השינוי המנטלי והמסר של חג הסוכות

שלומית בונה סוכת שינוי סוכת שגרירות ארהב 2011 צילום: Flickr wikimedia commons
אוקטובר 14
20:59 2014

כבר בתחילת דבריי אומר שלא כל אדם זקוק לשינוי משמעותי בכל נקודת זמן. מי שחי טוב ומרגיש נהדר וחי חיי שלמות לא יחוש בצורך מיידי לשינוי. אבל פעמים אחדות במשך חייו, בשלב זה או אחר, יחוש האדם שהוא זקוק לשינוי משמעותי של הרגליו, כדי להתאימם למציאות המשתנה וכך לשמור על חיוניות, על סיפוק ועל משמעות בחייו. מאמר זה מופנה בראש וראשונה לאלו שחשים שהם זקוקים לשינוי בהווה. הוא גם מופנה לאלו שמכירים בערך השינוי, וגם אם אינם זקוקים לו מיידית, הם רואים חשיבות וערך בהתבוננות משמעותית מרוכזת בתופעת השינוי וההרגל.

אנו מצויים בחג הסוכות, שהוא חג שמסמל שינוי יותר מכל חג אחר משום שהוא דורש מאיתנו לצאת מהקופסה, תרתי משמע. אנו נדרשים לצאת מהבית החם או הממוזג ולהיחשף לאיתני הטבע וליופיים וגם לכל מה שהם מייצגים. לא תמיד הייתה היציאה מהבית החוצה עניין נעים, לעתים היא הייתה מלווה בסכנה של ממש. היו שחיו באזורי ספר המרוחקים מהכרך הגדול והיו חשופים לחיות השדה, שלא לדבר על הימים שבהם נגזר על היהודי שלא לקיים את מצוות התורה, ואת מצוות הסוכה – כמצווה מוחצנת וציבורית – לא יכול היה לקיים מי שחפץ להסתיר את פעילותו או את זהותו הדתית. כזה היה גורלם של אנוסי ספרד למשל. ובכל זאת קל לראות מהו השינוי שהסוכה מייצגת, והחיוביות הרבה ששינוי זה – היציאה מהקופסה – מקפל בתוכו מבחינות רבות.

היציאה החוצה בעידן של התכנסות ושל התחברות אל התקשורת החברתית למיניה – כולל הטלוויזיה, משחקי הווידיאו למיניהם, השימוש במחשבים ועוד כהנה וכהנה שהפכו אותנו ל'שוכני מערות מודרניים' – נעשית רלוונטית יותר מתמיד. חשבנו שהתקדמנו בעידן הטכנולוגי אך מצאנו עצמנו תקועים בארבע אמותינו ללא קשר עם העולם הסובב אותנו במרבית שעות הפנאי שלנו ומעבר לכך. גם אם 'המערה' איננה אותה מערה של האדם הקדמון, ובוודאי מפוארת יותר וממוזגת, במהותה היא עדיין סוג של מערה (ראה משל המערה של אפלטון, ובו אדון במאמר אחר). אף שבקיץ המערה קרה ונעימה ובחורף היא חמה ומפנקת, הרי דווקא משום כך העולם שבחוץ הולך ונעשה זר לנו. והנה אנו נדרשים לצאת, לחרוג ממנהגנו ולהיחשף.

השנה ירד גשם וזכינו לחוש את משמעות היציאה, את ההיחשפות לטבע. יש שקיבלו את הגשם בברכה ויש שדעתם לא היתה נוחה הימנו. "לא די בזה שצריך לצאת החוצה", יאמרו המתלוננים, "אלא גם צריך להתמודד עם סוכה רטובה?" וזה במקרה הטוב, כי במקרה הנוח פחות היו כאלו שנאלצו לבנותה מחדש. ואם כך אנו חשים בטקס המתקיים אחת לשנה לפרק זמן מוגבל, על אחת כמה וכמה תחושותינו כלפי שינויים משמעותיים בחיינו, שינויים ארוכי טווח המקיפים את חיינו משעת קומנו ועד לשוכבנו. יום יום, שעה שעה, סביב השעון. קשה השינוי לבני אדם כקריעת ים סוף. קשה לנו לשנות הרגלים משום שההרגל הוא בחזקת הידוע והוא מעין 'בית חם' לנפשנו המופגזת באפשרויות אין-סופיות במעגל החיים המודרני. בהקשר זה יש לסוכה מסר חשוב ביותר לימינו אנו. נתבונן נא היטב בחג זה, בסממניו ובמאפייניו ונראה מה יש לו להציע לנו.

אקדים ואומר שהחגים בכללם מהווים הזדמנות נהדרת לחשיבה על חיינו, ומתוך הציווי הציבורי לחגוג חג זה או אחר ניתן ללמוד על הפרט ועל הכלים שאיתם יוכל להפיק תועלת רבה בחיי היום-יום. ניסיון לתהות על מכלול הטקסים המהווים את החג הזה ולגזור מהם על מהותו עשוי להניב פירות נאים. אף שמלכתחילה עשוי המתבונן להתבלבל מריבוי העשייה הטקסית על משמעויותיה ועל סוגיה השונים, התבוננות ממעוף הציפור – אותה תפיסה שלעתים מכונה בפינו תפיסת-מקרו – עשויה לתרום להבנה טובה יותר של החג. נוסף לכך, היא יכולה להעניק ממד חדש לכל הפעילויות האינדיווידואליות המאפיינות את חג הסוכות. נתבונן נא אפוא בחג ונשאל 'אז מה יש לנו כאן?'

התשובה היא – יש לנו כאן הרבה. הסוכה עצמה, ארבעת המינים והסמליות שלהם, מצוות הקהל, ניסוך המים, טקס חיבוט הערבות תוך כדי הקפת המזבח, הקרבת הקורבנות המרובה (70 קורבנות) בזמן שהמקדש היה קיים, שבעת האושפיזין, הושענות, טקס שמחת בית השואבה… ואם לא די בכך, כל אלו, על ריבוי המשמעויות שניתנו לכל אחד ואחד מהם עם שינויי העתים, יכולים בהחלט – ואולי אף הייתה זו כוונתם – לעורר תמיהה רבתי: "מה העבודה הזאת לכם?" על מה ולמה כל התכונה הזו? המסורת עסקה בקדחתנות רבה בהסברים רבים שניתנו לכל אחד מהטקסים המאפיינים שהוזכרו כאן ובסמליות של כל אחד ואחד מהם. אבל עבור האדם מהיישוב ריבוי ההסברים רק מגדיל את הבלבול, במקרה הטוב, ובמקרים אחרים יוצר תחושת מוזרות ואצל לא מעטים אפילו דחייה מסוימת. כבר שמעתי את המקצינים השואלים "מה העבודה הזרה הזאת לכם?"

בשורות הבאות אנסה לעשות מעט סדר ולהציע זווית ראייה שונה שאין לה עניין בפרטים משל היו עצי היער, אלא בכללותו של היער. לצורך העניין, נדמה נא לעצמנו חייזר (או 'חוצן', כפי שלעתים מכונה בפי אנשי הניו אייג') מהחלל החיצון המתבונן ממרומים בהתנהגות היהודי בכל מועדי ישראל. הוא בוודאי יחוש שכל המועדים והחגים מסמלים, באופן זה או אחר, מעבר ממצב אחד למשנהו. אולם אני מניח שחג הסוכות יבלוט כנקודת מעבר ומפנה חריגה במיוחד בשל התכונה הרבה המתרחשת בו, כפי שהזכרתי. זאת ועוד, מרביתה של פעילות זו מועצמת בשל התרחשותה מחוץ לבית, תחת כיפת השמים. לאור תכונה רבה זו יחוש החייזר שמשהו מיוחד קורה כאן. שבסוכות השינוי משמעותי יותר מבכל אחד מהחגים האחרים. ואולם ספק אם יוכל החייזר להסביר ייחוד זה של חג הסוכות על פני החגים האחרים.

לצורך כך נפנה למקור מהימן שיכול לשפוך אור על מהות החג, לספר הספרים עצמו, שבו נאמר מפורשות שסיבת החג: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, מג). כלומר זהו מסר לדורות שהיציאה מהעבדות בארץ מצרים אל הארץ המובטחת עוברת דרך הסוכה במדבר. זהו ציון דרך חשוב מאוד, הידיעה שלאחר העבדות בארץ מצרים יש ישיבה בסוכה, אותו מבנה רעוע, חסר תמידיות, המסמל יותר מכל דבר אחר את הארעי, הזמני, את השינוי שקורה ממש לפני שניתן להגיע אל הקבוע, אל ישיבת הקבע בארץ המובטחת התמידית והקבועה. כאילו רוצה לומר, למען ידעו דורותיכם שלכל דור ודור, גם אם לא היה במצרים, יש שעבוד משלו ויש גאולה משלו, ברמה הפרטית כמו גם ברמה הקולקטיבית. מכאן שהדרך לגאולה הפרטית והקולקטיבית עוברת דרך השינוי – היציאה מהבית החם והמוגן אל החשוף הנתון לשליטת איתני הטבע.

הסבר זה, אני מאמין, איננו גורע מההסברים האחרים שניתנו לטקסים הפרטיים אך מעניק להם מעין קורת גג שכולם יכולים לחסות בה. אין צורך לפרט כיצד הסבר זה מעניק ממד איתן יותר לכל הטקסים של החג, הקורא ישכיל לעשות זאת בקלות. אדגים אחד מהם בהמשך הדברים ויהא זה מדריך לקורא. אבל תחילה אנסה לפרוע חוב ישן, היינו המשמעות שהחג הזה מביא באמתחתו לאדם המודרני החי בימינו.

ובכן, החג והסוכה על שלל טקסיה נתפסים כאן כמשל להרגלי האדם ולשינוייו. העבדות במצרים נמשלת להרגלינו המזיקים המהווים 'בית חם' לכל שיגיונותינו וגחמותינו. אבל אם נפנה לבחינה מדוקדקת של הרגלינו, נמצא, אם זיכרוננו איננו בוגד בנו, שהם החלו בנקודה מסוימת, בשלב כלשהו בחיינו. ההרגלים, כשמם כן הם, אינם מולדים. הם נקראים כך מכיוון שהורגלנו אליהם ולאחר זמן נעשו לשגרה, ולחלקם – השליליים שבהם – נמצאנו כבולים ואיננו בני חורין עוד לפעול ולהתקדם, נתקענו משל היינו משועבדים במצרים. אבל אם ניקח הפסקה מעיסוקינו היום-יומיים ונצא מהבית המוגן אל הסוכה, נסתכן מעט, נחשוב קמעה על ההרגלים המזיקים בחיינו וננסה לזהות את יום לידתם בתודעתנו, את אותה נקודת זמן נשכחת ואז את אופן אימוצם כהרגל, נזכה לגלות נפלאות על עצמנו.

מהסוכה אנו למדים שהגאולה הפרטית, שהגשמת החלום, שההגעה הפרטית אל הארץ המובטחת מהעבדות של ההרגל עוברת דרך קבלת השינוי. היציאה מהקופסה, מתחום הנוחות בבית אל הסוכה החשופה לאיתני הטבע – רק העזה זו מאפשרת מגע ישיר עם הטבעי שבנו, עם המהות שלנו כבני אדם, והתחברות מחודשת אל עצמיותנו. זו ורק זו יכולה להוביל אל הארץ המובטחת הפרטית, אל הגאולה האישית. חג הסוכות נודע כחג בה"א הידיעה. והחג שורשו הלשוני נעוץ בתנועה, במחזוריות; לפיכך כל שנה אנו מצווים להשיל מעלינו את ההרגל המזיק, שפעם הועיל אך כבר איננו מועיל, להעז להתנתק ממנו גם אם הדבר כרוך במאמץ ולאמץ הרגל חדש – הרגל הנכון יותר לתנאי הזמן המשתנים, זה שיבטיח את המשך התקדמותנו אל הגאולה הפרטית. גאולה לאו דווקא במשמעות הדתית, אלא בכלל אל הגשמת החלום הפרטי, אל הארץ המובטחת הפרטית.

במסגרת זו יכולנו בוודאי לבחון את כל אחד מהמאפיינים והטקסים של החג, ומהם ללא ספק ניתן היה לדלות לא מעט באשר לדרך ובאשר לכלים לשינוי המיוחל הזה. כך למשל ארבעת המינים והמשמעויות הסמליות של ארבעת סוגי בני האדם, מדרש שעל פיו הדמות האידאלית האנושית היא זו הממזגת את התכונות של תורה (ידע) ושל מעשים טובים, תכונות המתורגמות כאן לשני החושים, טעם וריח. זהו דימוי ידוע מהשפה העברית – כשאומרים על אדם שאין לו לא טעם ולא ריח מתכוונים לומר שהוא חסר ידע וחסר מעשים. אם כן התורה, הידע, מיוצגים באמצעות הטעם הטוב ואילו המעשים הטובים מיוצגים באמצעות הריח הטוב. לאור זאת ארבעת המינים מייצגים ארבעה סוגים של בני אדם בישראל, ובהכללה בני אדם בכלל, אם מתייחסים לתורה כאל ידע, כפי שכבר הזכרתי במאמרי הקודם על שנת תשע"ה. אם כן האתרוג, בעל הטעם והריח, מסמל אדם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, והערבה, נטולת הטעם והריח, מסמלת את שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים. ההדס בעל הריח אך חסר הטעם מסמל את זה שיש בו מעשים טובים אך ללא תורה, והלולב שפריו התמר בעל הטעם, מסמל את שיש בו תורה, אך נטול ריח – מעשים טובים.

בהקשר הכללי שדנו בו עד כה, מדרש זה על ארבעת סוגי בני האדם (ויקרא רבה ל, י"ב‏) הוא דוגמה שאמורה לעורר בנו את השאלות: מי אנו מבין ארבעת סוגי בני האדם? וכיצד עלינו לפעול כדי למזג את התכונות החיוביות של האתרוג, כך שנהיה גם בעלי טעם וגם בעלי ריח, שיהיו בנו גם תורה – ידע – וגם מעשים טובים. כלומר מהו השינוי שעלינו לעשות כדי להשיג יעד זה? כך נדרש הקורא, אם יחפוץ בכך, להחיל את התובנה באשר להרגל ולשינוי שהצבעתי עליה כאן על כל אחד ואחד מסממניו של החג, ובכך נמצאנו מעצימים את משמעות החג ואף מועצמים בעצמנו אם נאמץ את השינויים הנדרשים, קשים ככל שיהיו.

 הדברים ידועים, אך לעתים קרובות אנו שוכחים להתבונן במה שחשוב לנו כי אנו עסוקים בקטנות שהחיים מכתיבים לנו. אבל בעל העין העירנית ואולי החדה יבחין לא רק בעצים אלא גם ביער. מדיון זה עולה שההרגל איננו אלא 'קרוב משפחתו' של השינוי. שהרי ההרגל והשינוי כרוכים זה בזה והם בעצם שני צדדיה של מטבע אחת, כשם שעבדות מצרים והסוכה כרוכים זה בזה בפסוק המקראי המנמק את טעמו של חג הסוכות. אפשר שנכון יותר לומר שההרגל שבע שנים הוא, בא בימים, שזיפי הזקנה כבר עלו בלחייו, אך ברבות השנים נעשה משעבד ומזיק, ולפיכך הגיע זמנו לפנות את מקומו לתושב החדש… לשינוי הבא, להרגל החדש המיטיב והמועיל.

ראוי לשים לב שכל עניין הטקס הדתי והחברתי נעוץ מעיקרו בשינוי. מועדי ישראל ומועדי העמים מהווים שינוי לחיי היום-יום שלנו ומסייעים לנו לעשות אתחול למערכת המנטלית שלנו. עניין השינוי וההרגל חשוב מאוד ורבות נכתב עליו. הגדיל לעשות ד"ר סטיבן קובי בספרו המצוין 'שבעה הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד'. בספר זה ניתן למצוא את אותם הרגלים שראוי לו לאדם לדבוק בהם כדי שחייו יישאו משמעות ועניין ויהיו ראויים לחיות אותם. קיימות כמובן פנים שונות לתפיסת ה'שינוי' ביהדות כמו גם בתרבויות העולם. במאמרים הבאים אקדיש מילים לחשיבות ה'שינוי' בקבלה ובפילוסופיה היהודית.

לסיום, במאמרי הקודם הדגשתי את ממד העשייה כבשורתה של שנת תעש"ה; יהיו נא האתגר המחשבתי ועשיית השינויים בהרגלינו המזיקים למען חיינו הטובים תחילתה של עשייה זו.

חג סוכות שמח, חג של שינוי ושל עשייה.

——

ד"ר ציון זוהר, שימש כפרופסור במשך 15 שנה בשתי אוניברסיטאות במיאמי. באוניברסיטה הבין-לאומית של פלורידה ייסד את התכנית ליהדות ספרד והמזרח על שם הנשיא החמישי של מדינת ישראל מר יצחק נבון ועמד בראשה. כיום מנכ"ל מיזם חדש להעצמה אישית וקבוצתית המבוססת על שנים של מחקר והוראה בתחומי הרוח והייעוץ ובעל הכשרה בתחומי ייעוץ ואימון מגוונים.

על המחבר / המחברת

Avatar

זוהר ציון

ד"ר. שימש כפרופסור בשתי אוניברסיטאות במיאמי במשך 15 שנה. כיום מנכ"ל מיזם חדש להעצמה אישית וקבוצתית.

9 תגובות

  1. Joseph Menaged
    Joseph Menaged אוקטובר 14 2014, 21:48
    דברי חוכמה

    שיעור לחיים. כול הכבוד שאתה פותח את העניים שלנו…תעלה ותצליח…

    השב לתגובה
  2. ציון זוהר
    ציון זוהר אוקטובר 14 2014, 22:30
    שמח שאהבת

    תודה יוסף על תגובתך.
    מאמרים נוספים בדרך.
    חג שמח.
    זוהר

    השב לתגובה
  3. יהודית
    יהודית אוקטובר 15 2014, 11:20
    תגובה

    אהבתי את האינטרפטציה של הזמנים ההם והיום מעניין מאד,חג שמח

    השב לתגובה
  4. דווד קדוש
    דווד קדוש אוקטובר 15 2014, 23:52
    פירוש פיקנטי לח הסוכות

    יותר מכל אהבתי את הפירוש הפרגמטי של החג התואם את ימינו להבדיל מפירושים דתיים בלבד המדברים אל לב המשוכנעים מימלא… .

    השב לתגובה
  5. PNINA ELAZAR
    PNINA ELAZAR אוקטובר 16 2014, 05:01
    ONE SHOULD ONLY BE HAPPY ON SUCOTH

    I LOVE THIS SPIN ON THE SUCA, AND THE OTHER MITZVAS OF THE HOLIDAY.
    THERE IS ANOTHER MIZTVA, FOR THIS HOLIDAY: BEING HAPPY

    BEING HAPPY IS A CHALLANGE FOR US JEWS, WE LIKE TO CVATCH

    WOULDN'T THAT BE A NICE CHANGE
    JUST BEING HAPPY.

    השב לתגובה
  6. ציון זוהר
    ציון זוהר אוקטובר 16 2014, 06:17
    תגובה

    יהודית ודוד תודה על המשוב.
    חג שמח,
    זוהר

    השב לתגובה
  7. ציון זוהר
    ציון זוהר אוקטובר 16 2014, 16:33
    Happy and one more Happy Sukkot

    Thank you Pnina for your feedback. Yes, indeed happiness is one of the prime mitzvot of the holiday. However, the article is not about any particular individual Mitzvah, but rather a shift in thinking that can be applied to any of the mitzvot and more importantly to life in general. For example "cvatching" is one of those things that would be nice to change. For some it is not so bad, but for some it is so bad that one may categorize it as a disease and change would do miracles on all aspects of life. Happy holiday and a year free of cvatching.

    השב לתגובה
  8. אסנת זוהר בוזגלו
    אסנת זוהר בוזגלו אוקטובר 17 2014, 08:01
    השינוי לאור ושמחת בחגך...

    תאוריות שלמות בניהול מדברות על הפחד משינוי על ההכנות הרבות שצריך לבצע באירגונים לפני שינוי, תוך כדי השינוי ולאחריו.
    תאוריות שלמות בפסיכולוגיה מדגישות את ההכנה וההסבר שיש לבצע לפני שינוי אפילו הקל שבקלים מסדר יומו ובהרגליו של אדם עם לקות.
    ספרים רבים נכתבו למבוגרים ולילדים כאחד המתארים את הפחד משינוי איך לזרום עם השינוי ולהיות מוכן לקראתו "מי הזיז את הגבינה שלי״.
    אהבתי מאוד את המאמר הזה שמציג את הצורך בשינוי ללא חשש ופחד כשהאדם הוא זה שמגיע להכרה על הצורך בשינוי בחייו והוא זה המבצע אותו וכל זה תוך הסתכלות על שינוי שמתבצע בכל שנה מחדש בחיינו בחג הסוכות ולא מתוך חשש ופחד אלא מתוך שמחה ״ושמחת בחגך…״
    הציווי ושמחת בחגך מציין ששינוי יכול לבוא מתוך שמחה פנימית וחיצונית על אף ה״סופות״ והגשמים ועל אף חוסר הנוחות בשמש הקופחת…
    תודה על המאמר הפותח דלתות לשינוי ממקום של שמחה, מאחלת לכולנו שהשינויים בחיינו יבואו מתוך שמחה והתרוממות נפש.
    חג שמח

    השב לתגובה
    • ציון זוהר
      ציון זוהר אוקטובר 17 2014, 18:29
      שינוי מתוך שמחה!

      אהבתי אוסנת. בהחלט השמחה היא נדבך חשוב בכל מלאכת השינוי הן של חג הסוכות והן בכלל. כפי שגם פנינה הזכירה בהערתה באנגלית לעיל. אבל חשוב לזכור שלא מעט אנשים, לצערנו, שזקוקים לשינוי אינם בשמחה וגם להם אנו אומרים, גם אם אינך שמח כעת השינוי יביא שמחה לחייך. ככל הנראה הסיבה לחוסר השמחה נובעת ברוב המקרים מהצמדות להרגל קלוקל נושן שמעיב על חיי האדם ומביא צער ומצוקה נפשית. החגים בכלל וסוכות בפרט מזמנים לאדם הזדמנות ותקווה לימים יפים ושמחים יותר. (לצערנו יש מקרים הפוכים גם כן שהגים מעציבים יותר ועל כך בהזדמנות אחרות. רק אומר שאחוז המתאבדים בארה"ב בסביבות סדרת החגים של ראש השנה האזרחית גדול מהרגיל ובעיקר נובע הדבר ממצוקה כלכלית ומבדידות. כאן נכנסת החשיבות הרבה של הערבות ההדדית. אבל זה כאמור למאמר נפרד) כמובן מצטרף לאיחולייך, שמחה רבה לכולנו.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!