JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כולם רוצים שירים… עצובים?

שירי עצבות לבריאות הנפש

כולם רוצים שירים… עצובים? "ימים יגידו, אם געגוע יתגנב אל תוך ליבך… "
נובמבר 14
09:15 2014

מדוע בני אדם נמשכים לשירים עצובים? מהו המגנט הבלתי ניתן לבלימה ולהבנה, שפעם אחר פעם מביא אותנו להאזין לשיר עצוב הגורם לנו להזיל דמעה, ולפעמים יותר מדמעה, אפילו הרבה יותר?

איך זה שהשיר של אדל 'מישהו כמוך' (Someone Like You) זכה להכרה בין-לאומית רבה ומהירה כל כך? איך נהיה ללהיט מספר אחת בכל העולם? ביוטיוב בלבד הוא זכה למספר צפיות דמיוני – 470 מיליון צפיות, וזה רק בערוץ אחד מני עשרות שהוקדשו לשיר ביוטיוב. הדבר נכון כמובן גם לשירי העצבות המדהימים של קט סטיבנס ושל סלין דיון, של פריד אל-אטרש, של אום כולתום ושל עבד אל וואהב ושל רבים וטובים מקרב זמרי העולם.

ואפילו בארצנו הקטנטונת, ראו את ההצלחה המדהימה שזכה לה השיר 'ימים יגידו', שנכתב בידיה האמונות של טום נגולה, המשוררת הצעירה, והמוכשרת ובוצע על ידי אייל גולן. תוך שבועיים מיום יציאתו הגיע האלבום ובו השיר למעמד אלבום פלטינה כפול על מכירות של למעלה מ-60 אלף עותקים, ומאז ועד היום – מי סופר… ללא ספק הישג מרשים מאוד, לא פחות מעמיתיו הבין-לאומיים בהתחשב בגודלה של ישראל ובמספר יודעי העברית בעולם.

נראה אפוא שזוהי חוויה אנושית אוניברסלית מרתקת – למרות משאלתנו המודעת להתרחק מעצבות אנו מתעמקים בה. איך זה קורה? הרי אנו יודעים מראש שהשיר עצוב, אנו יודעים מראש שנזיל דמעה, ובכל זאת פעם אחר פעם אנו נשאבים אליו; והרי זה מנוגד לנטייתנו המודעת להיות שמחים, לא להיות בעצבות. מה בדיוק קורה בקופסה הזו שמונחת לנו על כתפינו וגורמת לדחף הבלתי נשלט הזה? מה קורה אתנו?

ובכן, כעת יש מענה לשאלה מרתקת זו. צוות פסיכולוגים חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה של ברלין מציע במחקרו החדש שאנו נמשכים לשיר העצוב משום שהוא מעורר בנו בעיקר תחושות חיוביות, ולאלו, כמובן, ערך רב לבריאותנו הנפשית. את הממצאים המלאים ואת עיקרי המחקר ניתן למצוא במאמר 'The Paradox of Music-Evoked Sadness: An Online Survey' שפורסם במגזין PLOS One . צוות חוקרים זה גייס 772 משתתפים, מתוכם 408 מאירופה והשאר מאסיה ומצפון אמריקה. כל משתתף נשאל שלוש שאלות: מה תדירות האזנתם לשירים עצובים? מה הניע אותם להאזין לשירים אלו? ולבסוף, איך הרגישו בעודם מאזינים לשירים אלו?

הם גילו שבאופן די מובחן, בשעת האזנה למוזיקה עצובה חשו המשתתפים תחושות נוסטלגיה, שלווה, רכות, התעלות ופליאה. ומה המשותף לכל התחושות הללו? כולן בריאות ונכללות בקטגוריית "להרגיש טוב". נוסטלגיה הייתה התחושה הדומיננטית ביותר ודווחה על ידי 76% מהמשתתפים ובמקום השני תחושת השלווה עם 57.5 אחוזים. לדעת החוקרת הראשית במחקר זה לילה טארוף: "עצבות שמקורה במוזיקה עשויה להיות מוערכת לא רק בשל הערך האסתטי והמופשט שלה, אלא גם משום שהיא ממלאת תפקיד ברווחת הפרט, כי היא מספקת נחמה ומאזנת תחושות ורגשות שליליים" (התרגום שלי). מהמחקר עלה גם שהתשומות החיוביות שהועלו כאן קיבלו משנה תוקף כאשר המשתתפים דיווחו שהאזנה למוזיקה עצובה נעשתה בשעה שהיו במצב נפשי ירוד או חשו בדידות, והשיר סיפק להם את אותם איזונים שהזכרנו לעיל.

במחקר אחר שערך פרופ' דייויד הורון מהמחלקה למוזיקה שבאוניברסיטת אוהיו, הוצע הסבר להשפעתם של שירים עצובים על המוח. פרופ' הורון הציע כי התחושות המנחמות והנעימות העולות בעת האזנה לשיר עצוב מקורן בהפרשה מוגברת של ההורמון המכונה פרולקטין. הורמון זה ממלא תפקידים חשובים רבים, בין השאר בתהליכי רבייה, בחילוף חומרים ובבקרה על המערכת החיסונית. הוא מופרש גם כאשר אנו אוכלים, כאשר אישה מניקה וכשאנו מקיימים יחסי מין.

אז למה אנו נמשכים לשירים עצובים? עם כל התכונות המדהימות שיש לפעילות זו, איך אפשר אחרת? נמצאנו למדים שמבחינה נוירולוגית יש דמיון בין פעילויות כמו שמחת האכילה, הנקת תינוק ואפילו קיום יחסי מין לבין האזנה לשיר עצוב. ובנימה יהודית, אולי בזה נעוץ ההסבר לפער הקיים לכאורה בין אמירתו של הרבי מקוצק ש'אין דבר שלם יותר מלב שבור' ובין אמירתו של רבי נחמן מברסלב 'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד' (לקוטי מוהר"ן ב כד)…

ובכן, זה בדיוק הזמן לעסוק בפעילויות המשמחות, כולל כמובן מצוות פרו ורבו, או לחילופין להאזין לכל השירים שהזכרנו מעלה. מאחל לכם האזנה עצובה ונפש שלמה.

*

ד"ר ציון זוהר, שימש כפרופסור בשתי אוניברסיטאות במיאמי במשך 15 שנה. באוניברסיטה הבין-לאומית של פלורידה הוא ייסד את התכנית ליהדות ספרד והמזרח על שם הנשיא החמישי של מדינת ישראל מר יצחק נבון ועמד בראשה. כיום מנכ"ל מיזם חדש להעצמה אישית וקבוצתית המבוססת על שנים של מחקר ושל הוראה בתחומי הרוח והייעוץ ובעל הכשרה בתחומי ייעוץ ואימון מגוונים.

 

 

על המחבר / המחברת

Avatar

זוהר ציון

ד"ר. שימש כפרופסור בשתי אוניברסיטאות במיאמי במשך 15 שנה. כיום מנכ"ל מיזם חדש להעצמה אישית וקבוצתית.

7 תגובות

  1. חני
    חני נובמבר 14 2014, 21:05
    שיר עצוב

    כתבה מאוד מעניינת וממצה ,אני חושבת ששיר עצוב מוציא לעיתים מאיתנו אמוציות ועוזר לפעמים לשחרר כאב תוך הזדהות עם המילים .

    השב לתגובה
  2. דפנה
    דפנה נובמבר 14 2014, 21:31
    בכל עצב ישנו דבר טוב

    תודה שהוכחת לנו שגם כשקשה ושומעים שירים עצובים זה בריא לנפש!

    השב לתגובה
    • ציון זוהר
      ציון זוהר נובמבר 14 2014, 23:30
      שיר עצוב

      אכן כך. את זאת ידענו תמיד, אבל היום אנו גם מבינים את התהליכים הנויירולוגים שמתרחשים בתוכנו בעת האזנה לשירים עצובים. שמח שמצאת בזה עניין. שבת שלום.

      השב לתגובה
  3. ציון זוהר
    ציון זוהר נובמבר 14 2014, 23:38
    בכל עצב ישנו דבר טוב

    העונג כולו שלי דפנה. אך לא אתהדר בנוצות לא לי. אני בסה"כ מדווח על ממצאי מחקרים שנעשו בנושא ע"י מומחים בתחום. תרומתי מצטמצמת להנגשת החומר לקורא הישראלי מזה ולהתאמתו לעולם התרבותי רוחני שלנו במזה"ת. אבל בהחלט מסכים איתך שיש חשיבות לידיעה שיש לזה השפעה חיובית גם כשאנו במצבי עצבות. אולם, למרות האמור לעיל כמו בכל דבר מינון זה שם המשחק וחשוב לא לשקוע חלילה בשירה עצובה כל הזמן ולמצוא בזה נחמה. יש אפיקים נוספים שחשוב לתת אליהם את הדעת במידה והקשיים מתמשכים. שבת שלום ומבורך.

    השב לתגובה
  4. מירה
    מירה נובמבר 16 2014, 17:04
    שירי עצבות.

    תודה על הכתבה המעניינת, נהניתי והחכמתי.

    השב לתגובה
  5. צביה גולן
    צביה גולן נובמבר 17 2014, 13:13
    מחקר מעניין ביותר

    חשבתי, או יותר נכון לומר שחששתי, שמא יצר המציצנות לחיי הפרט, סוג של התרגשות קצת חולנית לשמוע על צרות של אחרים, גורם לנו לאהוב שירים עצובים. מאד שמחתי שהמחקר, לא רק שלא מסכים עם התיאוריה הרעה הזו, הוא אפילו סותר אותה!

    השב לתגובה
  6. ציון זוהר
    ציון זוהר נובמבר 18 2014, 16:32
    מחקר מעניין ביותר

    צביה, למרות שהמחקר הזה מהווה הוכחה ניצחת למימד הפיסיולוגי והפסיכולוגי כמעודדי האזנה לשירה עצובה, אבל לא הייתי מוציא מכלל אפשרות מימדים נוספים, כמו יצר הסקרנות או כפי שכינת זאת "יצר המציצנות". מכל המחקרים הדומים למחקר הזה עולה פעם אחר פעם עד כמה האדם הינו חיה מורכבת ביותר ותגובותיו בהכרח מורכבות ממימידים שונים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!