JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הפיאודלים של אחוזות המים

מהלווייתן של הובס ועד לתאגידי המים של ימינו

הפיאודלים של אחוזות המים
נובמבר 14
21:05 2014

תומס הובס עיצב לראשונה את תורת המדינה המודרנית במאה ה-17. החידוש שהביא הובס לעולם הוא בהיגד כי מקור סמכות השלטון אינו ההשגחה העליונה. השליט אינו שלוח האל, אלא מחזיק בשלטון לטובת נתיניו ומכוחם. הובס ראה במדינה ובשלטון כורח, הכרח לא יגונה, הבא להשליט סדר בין הפרטים המעוניינים בסמכות. על פי הובס, בני אדם במצבם הבראשיתי משתמשים בכוח ובאלימות להסדרת ענייניהם, כל אחד רק בטובתו, ובכך פוגעים איש ברעהו. לדידו השלטון נמסר בהסכמה של החברה האנושית לשליט על מנת לאפשר תנאי קיום וחיים שלווים לבני האנוש, שאם לא כן יימשך תוהו ובוהו ביחסיהם, שהוא המצב הטבעי.

למדינה תחת השליט קרא הובס בשם הסימבולי "לווייתן". לווייתן הוא חיית הימים הגדולה. הלוויתן חזק וגדול דיו כדי להשליט מרותו על הדגים, ובו בזמן משמשים הדגים שתחת מרותו להשבעת רעבונו. הובס בחר מן הסתם בדימוי הלווייתן ולא בפיל למשל, משום שהמים מכסים את רוב שטחו של כדור הארץ, ועל פי סיפור הבריאה פינו המים בטובם בשל הצו האלוהי חלקת קרקע ליצורים החיים על היבשה.

היוונים ובני המזרח האמינו כי המים הם יסוד מיסודות העולם, יחד עם האוויר ועם האדמה. אמונה זו החזיקה מעמד עד למהפכה המדעית, שהפריכה את התורה האריסטוטלית ועמה את האמונה בארץ שטוחה המוקפת על ידי השמש והירח. אבל מה שנותר מוצק מהאמונה הקדומה הוא שללא מים אין קיום. התפתחות המדע והתגליות הפריכו את תורת הקדמונים בדבר היות המים והאוויר יסודות. טבלת היסודות של מנדלייב אינה מכירה באדמה, במים ובאוויר בתור יסודות, אבל הבחנה זו היא מדעית גרידא. אף שמהפכת המדע הביאה לאטומיזציה ולרדוקציה של המים לאטומים בלתי נראים של מימן וחמצן, עבורנו, בני האנוש הבלתי מדעיים, המצחצחים את שיניהם במי ברז, נותרו מרכיבי החיים הלא מיקרוסקופיים הקדומים – מים, אוויר, אדמה וגם אור.

הלווייתן, אם נמשיך בדימוי שנתן הובס למדינה, קיבל בפיקדון את הטריטוריה שבה שוכנים אזרחיה כדי לנהלה עבורם ולשמר את אוצרותיה ואת משאביה עבורם. אולי זה המקום להעלות עוד דבר המקובל על כל בני המין האנושי לגווניו מקדמת דנא: הזכויות הטבעיות. אלו הן הזכויות שכל אדם נולד איתן ונושא אותן כזכויות שאין עוררין עליהן – הזכות לחיים, לחופש, לתזונה ולבריאות. זכויות אלו, שנוצקו בדיעבד לתוך מגילת זכויות האדם ונחקקו בדם המהפכות הצרפתית והאמריקנית, מבטיחות במשתמע כי הלווייתן  יתיר לכל נתיניו שימוש חופשי במקורות המים והאוויר ולא יעשה בהם מניפולציות.

בעידן שבו אנו נמצאים, דעתו של העדר מוסחת מענייני הקיום הממשי וטרודה בקיום וירטואלי בפייסבוק ובטוויטר. ובעוד השיח הציבורי נתון למרבה הצער באח הגדול, במרוץ למיליון ובהישרדות, המוענקים לו תמורת אגרה, פועל הלווייתן (היום לוויתן רפובליקני) כרצונו במים עכורים תרתי משמע.

בתהליך רב שנים אך עקבי, שמטרתו שלילת הזכות הטבעית של נתיניו למים, מזניח הלוויתן את איכות המים. הצינורות נרקבים, המעיינות מומלחים, התקנת מתקני התפלה מתעכבת. בד בבד מעביר הלווייתן את מעיינות המים החיים שנותרו לידי יזמים פרטיים תמורת בצע כסף, ומעודד צריכת מים מבוקבקים בתשלום. רוב הנתינים, הנקראים אזרחי המדינה, מקבלים בטבעיות את העובדה שמי הברז אינם ראויים לשתייה ושמי שתייה הם מצרך בתשלום כמו כל מצרך אחר בעידן המסחור.

מכיוון ששלב מסחור מי השתייה לא עורר כל תמיהה או התנגדות, והעם המשיך לבהות במרקע כמסומם, הלווייתן מעביר את השיבר שממנו נובעים המים החיים, את משאב הטבע שהוא מקור החיים, לנאמניו. המים הם אותם המים, הצינורות הם אותם הצינורות החלודים שכלור ופלואור זורמים בהם כבעבר, שעוני ההטעיה מודדים סרק כתמיד. אלא מאי? המים היום הם רכוש תאגידי. ותאגיד הוא מוסד הדורש ניהול תאגידי: מנכ"ל, רכב, פנסיה, משכורות, לשכות, עוזרים, חשבונות בנק וניצול צרכנים. עכשיו כל ליטר מים נושא על גבו פיאודל מטעם הלווייתן, פיאודל שאחוזתו היא אחוזת מים. והרי את המים האלה אנו אמורים לקבל חינם, חופשי, ללא תמורה. הם שלנו! נכון, יש עלויות הפקה והולכה וחשוב למנוע בזבוז וניצול סרק של הזכות לשתות. אבל אסור לשעבד אותנו לפיאודלים שקיבלו חינם מהלווייתן את אחוזות המים רק כי רצה להיטיב דווקא עמם.

ומה צופן לנו העתיד? מקורות המים החלופיים המתבקשים והמים המותפלים יעברו ב"הסכמים" ארוכי שנים לידי בעלי האחוזות, ואנו הווסלים נקבלם במשורה וביוקר. ורק הערה מתודית לווסלים הטוענים כי מכיוון שאנו אזרחי מדינה דמוקרטית עלינו לקבל את ההכרעות השלטוניות ללא עוררין – ובכן, גם התיאוריה המדינית האוהדת ביותר את השיטה הדמוקרטית מכירה במגבלותיה. השלטון נועד להיטיב, והוא יכול גם להרע במידה (כי כאמור הלוויתן צריך להזין עצמו), אבל פגיעה בזכויות הטבעיות של הנתינים מאיינת את הזכות השלטונית. הכסות הדמוקרטית לשעבוד לבעלי אחוזות המים היא עילה להפסיק לשלם עבור מצרך החיים שלנו ולא לציית לשעבוד.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

אבי גולדברג עורך דין, מנהל חברות וכותב ספרים.

3 תגובות

  1. ריקי
    ריקי נובמבר 19 2014, 12:03
    מדהים

    הקשר שעשית בין הובס לבעיה -אהבתי
    באתר פופולרי אנשים אפילו לא יבינו במה מדובר

    השב לתגובה
    • אבי
      אבי נובמבר 19 2014, 15:30
      קוראים אינטליגנטים פתוחים למידע ולכתיבה מעניינת

      ריקי שלום ותודה
      אני נותן קרדיט לקוראים ,גם לאלה שהורגלו לעיתונות הגרועה
      אבי

      השב לתגובה
  2. שירה
    שירה נובמבר 19 2014, 16:24
    מסכימה עם ריקי

    מאמר טוב!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!