JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

התחדשות בחיים בראי היהדות

שלוש גישות יסוד להתחדשות בחיים

התחדשות בחיים בראי היהדות ד"ר יעקב מעוז
נובמבר 16
22:20 2014

התרבות היהודית-ישראלית מציגה בפנינו שלוש גישות יסוד בנושא התחדשות החיים היהודיים. גישות עקרוניות אלו נכונות הן בנוגע לחיים הפרטיים של כל אחד מאתנו, הן בנוגע לתרבות הארגונית של מוסדות עם ובלי כוונת רווח והן בנוגע לחיים הדתיים והתרבותיים בישראל ובכלל. נציג להלן את הגישות הללו וננסה בדברים קצרים להצביע על ההשלכות האפשריות שלהן.

"הֶחָדָשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה" (ערלה פ"ג, מ"ט). הכלל ההלכתי הזה קובע שאין לאכול מן התבואה קודם להנפת העומר; עד שבא הרב משה סופר, המכונה חת"ם סופר (גרמניה 1762–1869), והחיל אותו גם על שאלת חידוש החיים הדתיים. הוא יצא נגד גל ההשכלה והרפורמה, שפקד את יהדות אירופה ואיים לקעקע מן היסוד דפוסי חשיבה ומסורות עתיקות. חוקרים סבורים שהמאבק הזה ברפורמה הוליד למעשה את החרדיות היהודית. המחזיקים בדעה של שימור המסורת הקפדני טוענים שיש לקדש ולשמר את העבר הישן על שיטתו ועל מנהגיו. מכאן שהתנהלות החיים האישיים והציבוריים של בעלי דעה זו היא סגורה, שמרנית ובדלנית ביחס לחברה המודרנית.

"עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה" (האינטרנציונל בתרגום שלונסקי). המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה בראשית המאה הקודמת השפיעה גם על הציונים שעלו לארץ ישראל ונבנו בה. לשיטתם, דפוסי החשיבה והמסורות העתיקות מן העבר מזיקים לקיום החברה המודרנית ולכן יש להחרים ולהחריב אותם מיסודם. השיר ממשיך ואומר: "לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל, מָחָר הַכֹּל". המשמעות של גישה זו היא שבניין העתיד חייב לבוא על חורבן העבר ועל מחיקתו מן התודעה הציבורית. מבחינה יהודית, משמעות החורבן היא דחייה מוחלטת של מסורת ישראל, ההיסטוריה, הספרות, המנהגים וחיי הקהילה במתכונתם הגלותית.

"הַיָּשָׁן יִתְחַדֵּש וְהַחָדָשׁ יִתְקַדֵּשׁ" (אגרות הראי"ה קס"ד). אמרתו הידועה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק היא מעין סינתזה של שתי הגישות הקודמות. טענתו כלפי השמרנים היא, שהעולם הישן שאותו קידשו חייב להתחדש ולהתעדכן לפי מושגי החברה המודרנית. הוא איננו בא לפסול את העבר כמו שהוא תובע מחסידי העבר שינוי, אך הוא מקבל את החידושים של זמנו, שחלק מהם תוצאה של השפעות זרות, ואף מקנה להם ערך של קדושה. כך למשל הוא ראה בציונים הסוציאליסטים כמקדמים את ימות המשיח. בעוד שתי הגישות הקודמות נמצאות בעימות זו עם זו, הרי גישתו של הרב קוק מבקשת לגשר ביניהן. אין מדובר בגישור למען פשרה, אלא ביצירת דרך שלישית כדרך הנכונה.

גם בחיים הפרטיים שלנו אנו מוצאים את עצמנו נוהגים לפי כל אחת משלוש הגישות הללו. הרמב"ם טוען שטבע האדם הוא לנטות אל המורגל (מורה הנבוכים ח"ג, פל"ב). אנו נוטים לשמר הרגלים ישנים, וחידושים נתפסים לעתים מאיימים ומערערים למדי. עם זאת, ישנם מקרים שבהם אנו מואסים בהרגלי העבר ושוברים באחת את מוסכמות העולם שבו גדלנו. תופעה זו שכיחה אצל צעירים המורדים בהוריהם או אצל זוגות שפירקו את מוסד הנישואין ועוד דוגמאות רבות. בכל המקרים הללו, מסורת העבר מעוררת סלידה וכל מי שמזוהה אתה מתגנה בעיני המהפכנים, החדשנים בעיני עצמם.

כך גם בתרבות הארגונית של מוסדות שונים. יהיו ארגונים שישמרו בקנאות את הדפוסים הישנים, ואחרים יהיו במרוץ היסטרי אחר החידושים. ארגון שמרני מדי סופו לאבד את הרלוונטיות שלו לקהל לקוחותיו, ואילו ארגון חדשני מדי מאבד את הזהות המקצועית שלו ויגרום בלבול אצל קהלי היעד שלו. לעומת זאת, ארגון היודע לגשר בין מסורות ארגוניות לבין רעיונות נועזים וחדשניים, גם שומר על זהותו המקצועית וגם מספק ללקוחותיו שירות עדכני ויצירתי.

בכל התחומים שהוזכרו, התחדשות וחדשנות הולכות בד בבד עם הדרגתיות; עם צמיחה הדרגתית מתוך המסורת שהתפתחה עם השנים ותוך שימוש בחכמתם ובניסיונם של הדורות הקודמים. המניע לגישור שבין שני העולמות, הישן והחדש, הוא ההכרה שניתן ליהנות משניהם, ושהשילוב ביניהם יכול ליצור לנו שלם הגדול מסכום חלקיו.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

6 תגובות

  1. יעקב
    יעקב נובמבר 18 2014, 10:49
    טוב למצוא כאן גם מאמרי מחשבה של יהדות

    אני לא מזלזל בנושאי אקטואליה אבל יש דברים חשובים יותר

    השב לתגובה
  2. יעקב מעוז
    יעקב מעוז נובמבר 18 2014, 21:51
    טוב לדעת שיש קוראים לחומרים אלה

    אנחנו דור שרץ אחרי החדשות, שרובן לא חיוביות. אני רוצה להזמין את הציבור לאתנחתא מחשבתית על החיים שלנו בפלנטה הזאת, ובאמצעות שפע הרעיונות שמציעה לנו היהדות.

    השב לתגובה
  3. ליאת
    ליאת נובמבר 20 2014, 19:11
    קידמה מתונה

    תודה על ההקשר המעניין בין תרבות ארגונית להתחדשות יהודית. זכריה פרנקל אבי התנועה הפוזיטיביסטית היסטורית (לימים התנועה הקונסרבטיבית). הטביע מטבע לשון של "קידמה מתונה". שינוי תוך התייחסות חיובית אל ההיסטוריה. כך גם ארגון העומד לפני שינוי טוב ייעשה אם ייבחן את עברו ומתוכו יניע שינוי בצעדים מתונים.

    השב לתגובה
  4. רויטל
    רויטל נובמבר 20 2014, 23:28
    המאמר

    יפה ומעורר מחשבה בהחלט

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז נובמבר 21 2014, 11:52
      תגובה לרויטל

      אם הצלחתי לעורר מחשבה אצל אדם אחד ביקום, די לי בכך. תודה.

      השב לתגובה
  5. יעקב מעוז
    יעקב מעוז נובמבר 21 2014, 11:51
    תגובה לליאת

    אני חושב שככל שנצור השלכות לחיי היום יום שלנו זכה בשניים: גם נעשיר את החיים שלנו באוצר המקורות וגם נגדיל תורה ונאדיר.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!