JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מלחמה ושלום גרסת 2014

למרות המציאות הקשה, נמשיך לבקש שלום

מלחמה ושלום גרסת 2014
נובמבר 19
21:00 2014

ב-1896 ראה אור 'מלחמה ושלום', הספר שכתב הסופר הרוסי לב טולסטוי. בעיני רבים נחשב הספר לאחד משיאי הרומן הריאליסטי וליצירתו הטובה ביותר של טולסטוי. ב-1956 יצא סרט רחב יריעה שהתבסס על הספר, סרט מיוחד שהפיק הבמאי קינג וידור ובהשתתפות שורה ארוכה של שחקנים מצוינים ובראשם אודרי הפבורן והנרי פונדה.

והנה 'מלחמה ושלום' בגרסת המציאות של 2014… שלא כמו בספר של טולסטוי ושלא כמו בסרט, במציאות שלנו המשתתפים לא תמיד זוהרים ויפים והמציאות עולה על כל דמיון. אנחנו חיים במציאות הזויה שבה כל משפט שני בעברית מתחיל או מסתיים במילה שלום: 'שלום אדוני', 'שלום אבי, מה שלומך', 'טוב, חבר, אני זז, שלום'. הכמיהה לשלום היא בדמנו, היא מובנית בנו כעם וכבודדים בתוך העם הנפלא הזה שנקרא העם היהודי, עם ישראל שהצליח להגיע למדינתו, מדינת ישראל, לבנות בית למיליוני יהודים ולחיות ולהתקדם כמדינה בין מדינות העולם. אנחנו לא מדינת עולם שלישי, אנחנו כבר לא מדינה נזקקת, אנחנו מדינה שמובילה את העולם בתחומים רבים ואנחנו עם שמוביל את העולם ובעיקר עושה אותו מקום טוב יותר לחיות בו בזכות כל הפטנטים וההמצאות שלנו וכמובן בזכות השתתפותנו במאמץ לגילוי תרופות ולמען חיים טובים וארוכים יותר. אנחנו בהחלט משפרים את איכות החיים בכדור הארץ, וביחס לגודל האוכלוסייה אנחנו במקום הראשון מבחינת חידושים ושיפורים.

ביום כיפור לפני 41 שנה בדיוק היינו מדינה צעירה, מבולבלת מכל הדי הניצחון של מלחמת ששת הימים. אור הזרקורים העולמי סינוור את ראשי המדינה ואת מקבלי ההחלטות. אין לי ספק שהלקח של אותה מלחמה נלמד, אמנם במחיר דמם של אלפי חיילים ואזרחים הרוגים ופצועים, אבל נלמד. סיפור קצר ואישי – מלחמת יום הכיפורים תפסה אותי ואני ילד בן 9 שגר בקריית שמונה. לקראת הצהריים יצאנו חברי ואני לטיול ברחובות קריית שמונה והגענו לרחוב אילת, שהוא הקצה הדרומי של העיר, בשכונה מרובת ילדים הצופה אל נוף מדהים של עמק החולה. ופתאום בשמים מעל ראשינו צצו שני מטוסים והתחילו להפציץ את קריית שמונה והסביבה. והנה הופיעו שני מטוסים נוספים והצטרפו לחגיגת המטוסים בשמים, התחיל מרדף וקרב אוויר בין שני המטוסים שהסתבר שהם שלנו – ישראליים – לבין מטוסי הסורים, והכול מתרחש מעלינו. היה זה מחזה שאני לא שוכח ולא אשכח עד סוף ימיי. מובן שהמטוסים שלנו הניסו את המטוסים הסורים. זה היה קצת אחרי השעה 14:00 בצהריים, וכך החלה מלחמת יום הכיפורים שלי. מייד אחר כך החלו הפגזות קשות של עשרות קטיושות ביום, ובמשך כל המלחמה שהינו במקלטים.

מאז מלחמת יום הכיפורים לא הפסקנו לחלום על השלום, והצלחנו להשיגו עם מנחם בגין והשלום עם מצרים ועם יצחק רבין וירדן. השלום הוא משאת נפשנו, אבל מאז מלחמת יום הכיפורים יש לנו שני הסכמי שלום בלבד ומלחמות רבות הרבה יותר – מלחמת שלום הגליל הראשונה וזו השנייה ועוד כמה מבצעים-מלחמות עד 'צוק איתן' מהקיץ האחרון. האם על חרבנו נחיה לעד? ייתכן שכך אכן יהיה, אבל הכמיהה תימשך תמיד, ואיתה ההכנות למלחמה למען ביטחון העם והמדינה. לפני ימים אחדים נשא אבו מאזן נאום בפני העצרת הכללית של האו"ם. נאומו לא תרם לתהליך השלום אלא להפך, הרחיק אותו עוד יותר. שורות אלו נכתבות יום לפני נאומו של מר נתניהו, ראש ממשלתנו. אני מעריך שנתניהו יפריך את השקרים של אבו מאזן, אבל אני יודע בביטחון שהוא לא יסגור את הדלת לשלום, יושיט יד לקירוב הלבבות וישאיר פתח לתהליך מו"מ מדיני עם אבו מאזן ועם הפלסטינים, אין לי ספק בכך.

'מלחמה ושלום' הוא ספר טוב, והסרט שנעשה לפיו טוב ומומלץ לצפייה, אבל המציאות היא נוראית. ועדיין לא הזכרנו את כל הטרור האסלאמי הקיצוני באזורנו. ולכן בואו נחיה טוב בתוך גבולות המדינה שלנו ונמשיך להיות מאוחדים, כי זו הדרך שבסופו של דבר תוביל אותנו לשלום…

על המחבר / המחברת

יהודה זפרני

יהודה זפרני

עורך מדור: תיירות. מומחה לניהול, תיירות ותעופה. דירקטור במספר ארגונים. חבר בהנהלת התאחדות סוכני הנסיעות. דירקטור בחברת מפעלי אוצר ים בע"מ שמנהלת את נמל ת"א וב"מקוה ישראל". יוזם ומקים את פרויקט "לזכור ולצמוח" להענקת רגעי אושר לשורדי השואה בישראל.

2 תגובות

  1. תירוש זיוה
    תירוש זיוה נובמבר 20 2014, 15:05
    מלחמה ושלום היתכן?

    האנלוגיה במאמר למלחמות אירופה בשלהי המאה השמונה עשרה ומלחמות נפולאון ורוסיה איה עומדת בקנה אחד עם המלחמות במזרח התיכון שהבסיס להן הינו שנאה בין דתית לעומת הסכסוך באירופה שהבסיס שלו היה על בסיס שליטה על טריטוריה! לו הסכסוך היה מתבסס על טריטוריה אז…. מזמן היה כאן שלום!! היו ראשי ממשלה שהיו מוכנים לותר על ירושליים ונכשלו!! כל הסכסוכים על רקע בין דתי לא נפתרו והם עולים וצצים בכל פעם מחדש.. יהודה יקר… טוב שיש אופטימיים שעדיין מאמינים בשלום!! יישר כוח !! לצערי אני מהפסימיים!.

    השב לתגובה
  2. רעיה ארגמן
    רעיה ארגמן נובמבר 22 2014, 09:47
    מלחמה ושלום גרסת 2014/יהודה זפרני

    יהודה היקר,,
    הינך מחזיר אותנו לימיי ילדות,לזיכרונות ולהבנה לתשוקותינו היום .
    כל אם לאחר לידה תפילה עולה בליבה לא עוד מלחמות ,,,
    זו הייתה תפילתי,,
    השלום נמצא בתוכנו ופניי העם לשם ,,מאמינים בבוא השלום,,,
    המשך בכתיבתך חבר יקר ,,

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!