JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

תנאים לאלוהים

פרשנות עקלקלה לתנאי שהעמיד יעקב לאל

תנאים לאלוהים יעקב נאבק במלאך By Gustave Doré ommons.wikimedia.org
דצמבר 17
20:21 2014

בראש פרשת ויצא אנו עדים למקרה ייחודי ביותר ולפיו מבקש יעקב אבינו לעשות מעין עסקה עם האל, ערב צאתו לחרן: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בראשית כח, כ-כב). כרגיל, יש שני צדדים בכל עסקה ולכל אחד מן הצדדים יש התנאים שלו. יעקב, לפי פסוקים אלה, מתנה עם האל: אם תיתן לי ליווי, כלכלה וביטחון, אז בתמורה אתן לך אמונה, עבודת קודש ומעשרות.

פרשנים נחרדים לשמע הרעיון שיעקב עושה תנאים עם אלוהיו (רמב"ן ברא' כח, כ ורבים אחרים). הם רואים בעיה כפולה בדבר: האחת, תנאים עם האל פוגמים בטיב האמונה. השנייה, יעקב עלול לשמש מודל חינוכי גרוע לצאצאיו. כדי להיחלץ מן המבוך הפתלתול הזה השקיעו רבנים, לאורך כל ההיסטוריה הספרותית היהודית, מאמצים ניכרים לתרץ את המקרה ולהעמידו מחדש על הסדר האמוני-חינוכי. להלן ננהג על פי המלצתו של רבנו אברהם שמואל סופר, הטוען ש"בפסוקים אלו יש לדקדק הרבה" (כתב סופר ברא' כח, כ). אנו נפתח בסדרת הקושיות שהעלו חכמים ורק לאחר מכן נעבור לתירוציהן. בכל הפניה שבה מופיעה המילה "שם" הכוונה לפירוש על בראשית כח, כב.

הקושיות: רבנו יעקב צבי מקלנבורג (גרמניה, המאה ה-19) מסכם בעבורנו את עיקר הקושיות שהעלו פרשנים. הוא פותח ואומר: "יתקשה למפרשים על אמרו מאמר זה" (הכתב והקבלה ברא' כח, כ), דהיינו, הפרשנים מתקשים בשאלה: כיצד מעז יעקב להתנות עם האל? הקושיות שהוא רואה לנגד עיניו הן: 1. האם היה ספק ליעקב שהאל ימלא את הבטחתו הקודמת (בראשית כח, טו) כפי שנמסרה לו בנבואה? (פירוש הרא"ש ברא' כח, כ) 2. האם יעקב עושה את מה שהוא עושה על מנת לקבל פרס? (הריב"א ברא' כח, כב) 3. עלול להשתמע שאמונתו של יעקב באל איננה שלמה, ואם לא יתמלאו התנאים, לא יאמין באלוהיו (שפתי חכמים ומזרחי ברא' כח, כב).

התירוצים רבים ומגוונים:

אין תנאי – מה שבקריאה ראשונה נראה כתנאי, איננו תנאי כלל. יעקב התחייב לעשר גם אם האל לא ישמור את ההבטחות (שפתי חכמים שם). מדובר רק בלשון שבועה, התחייבות בלתי מותנית מצד יעקב (ד"ז מבעלי התוספות שם). יש לקרוא את לשון התנאי "אם" כלשון הבטחה "כֹּה" – "כה יהיה אלוהים עמדי" (פירוש הרא"ש שם) או לקרוא את המילה במשמעות של "אמן", מה שמדגיש את אמונתו השלמה של יעקב באלוהיו (הכתב והקבלה שם).

התנאי חלקי – התורה מחייבת בשני מעשרות, ועל הראשון יעקב איננו מתווכח אך על השני איננו מוכן להתחייב אם לא יתמלא התנאי (שפתי חכמים שם, בשם המהרש"ל). יש להבחין בין פולחן חובה לבין פולחן נדבה, שהוא לפנים משורת הדין. התנאים שהעמיד יעקב הם בבחינת פולחן נדבה, ועל כך מותר להתנות תנאים (משכיל לדוד ברא' כח, כב).

מותר להתנות – מותר להעמיד תנאי כאשר גם התנאי וגם התמורה צריכים להיות בעלי ערך. למשל מותר להבטיח צדקה בתמורה לאריכות חיים (הריב"א שם, לפי פסחים ח, ע"א). הוא הדין לגבי הבטחה להקדיש דבר שטרם נולד, או דבר שלא התרחש כלל (הכתב והקבלה שם, לפי הרמב"ם הלכות מכירה כב, טו). מותר גם לנסות את האל ולבדוק אם הוא עומד בהבטחתו (אהבת יהונתן שם), זאת לפי הפסוק "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת" (מלאכי ג, י).

התנאי מחייב יותר – יעקב התחייב להקדיש לאל מעשרות יותר ממה שהוא חייב על פי דין. כמו כן יעקב נחשב לעני בשלב הקשה הזה, והעני פטור ממעשר דמאי (טורי זהב שם). אף על פי כן התחייב יעקב לעשר. אם התנאי מחייב את יעקב לתת יותר ממה שהיה מצופה ממנו הרי שהתנאי כשר.

אין ספק – ליעקב לא היה כל ספק באמיתות ההבטחות של האלוהים. את המילה "אם" יש לקרוא במובן של "ודאי", ולכך יש דוגמאות רבות בתורה. כך למשל "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה… אֶת הֶעָנִי" (שמות כב, כד) – ודאי שהלוואות לעניים מתקיימות כל יום. ומכאן שכאשר יעקב אומר "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" הוא מתכוון שוודאי שאלוהים יהיה עמו (אור החיים שם). מה שנראה כספק נובע מהפרשנות שלנו לכך שיעקב מבקש טובת הנאה חומרית (אהבת יהונתן שם), אך למען האמת הוא ביקש את מה שלא הובטח לו בפירוש – את השמירה רוחנית על הנפש מפני החטאים (כלי יקרא שם).

יש ספק – הספק של יעקב התעורר רק מפני שכל ההבטחות נִתנו לו בחלום, והרי החלום נתפס כדברים בטלים. מכאן שהוא ביקש לוודא שהתכנים שעלו בחלום הם אכן נבואה אמתית וכי בכוונת האל לקיימם בעתיד (שפתי חכמים שם).

תנאי, נדר ומצוקה – יש להבחין בין תנאי לנדר. כשמעמידים תנאי, התמורה מתמלאה רק אם התנאי מתמלא. לעומת זאת, הנדר הוא התחייבות חד צדדית הנובעת מתוך מצוקה, מתוך תקווה שמי שאני מתחייב אליו ייטיב עמי. על התקווה אין עוררין כמו על התנאי. יעקב נדר לאלוהיו בעת צרתו ומכאן קבע כלל לדורות, שמותר לנדור בעת צרה או בשעת הדחק (בראשית רבה ע, א, חזקוני שם). כפי שנאמר לעיל, אחת המצוקות היא "שמא אחטא" (פירוש הרע"ב שם). מצוקה אחרת היא שיעקב נכנס בגבולן של אומות העולם והיה מתיירא מהם (שפתי כהן שם). מצוקה נוספת היא שיעקב לא חס על עצמו אלא על האומה הנבחרת של האל. הוא ידע שאם הוא לא יישמר לנפשו כל האומה הישראלית לדורותיה תיכחד, ולכן התנה את מה שהתנה (העמק דבר שם).

לא למען פרס – לכאורה יעקב עושה את מה שהוא עושה על מנת לקבל פרס, אך זו שגיאה. מסכת אבות איננה מדברת על מקרים כאלה, אלא על מקרים של "תוהא על הראשונות וקורא תגר". דהיינו, מי שמתחרט על דברים טובים שעשה מכיוון שלדעתו לא קיבל גמול הולם, הוא שקורא תיגר על האמונה. יעקב גמר בלבו מראש לעשות כל מה שידרוש ממנו האל, ובכלל זה כל המעשרות לסוגיהם, ואפילו לא תתמלא בקשתו. מכאן שלא עשה דבר על מנת לקבל פרס (הריבא שם).

הסדרה המרשימה של התירוצים מלמדת אותנו שבמקום שיש קושי תיאולוגי או קושי מוסרי גדול נמצא פרשנות ענפה שכזאת. המפרשים מבינים כי פגימה בהתנהגותו של יעקב משמעה פגימה באמונה היהודית. הם יוצאים כאחד לסנגר על התנהגותו, כל אחד לפי דרכו. הם אינם מאוחדים בפרשנויות, אך הם בהחלט מאוחדים במוטיבציה לדון את יעקב לכף זכות. כן ניתן ללמוד, כמו במקרים רבים אחרים, שהפרשנות יכולה להפוך דברים על פיהם ולעשות את השחור לבן ולהיפך; לא קיים דבר שלא ניתן לפרשו. אין הפרשנות מכוונת תמיד לחקר האמת שבסיפור, אלא ליצירת האמת של הפרשן וסביבתו הדתית-חברתית. זוהי פרשנות מעצבת שנועדה להטביע את חותמה בתודעת הציבור עוד יותר מהסיפור המקורי.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

3 תגובות

  1. איציק
    איציק דצמבר 20 2014, 11:34
    אני חילוני ולא קראתי אף פעם מאמרים כאלה

    אתה גורם לי לקרוא אותם וכנראה שאקרא גם את הבאים שתכתוב

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז דצמבר 20 2014, 14:15
      תגובה לאיציק

      איציק ידידי הטוב

      גם אני חילוני, אבל כל חיי מוקדשים ללימוד התורה במובנה הרחב, גם כלומד וגם כמלמד. שמחת אותי מאוד בתגובתך. אנא, שתף את חבריך בזאת. ברוך תהיה.

      השב לתגובה
  2. מ.
    מ. דצמבר 22 2014, 10:29
    חסר לי משהו

    הסקירה של ההסברים והתרוצים נהדרת. אבל מה העמדה של הכותב?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!