JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

העגלה המלאה והעגלה הריקה

גזענות והתנשאות בישראל

העגלה המלאה והעגלה הריקה ד"ר רות בורשטיין
מאי 19
08:00 2015

בשנים האחרונות הנטייה להגזמה, להעצמה ולהקצנה בשפה רווחת מאוד בארצנו. בעבר בתשובה לשאלת כן/לא ענו 'כן' או 'לא'. היום רבים אינם מסתפקים בשתי מילים קצרות אלה, ומוסיפים אליהן עוד מילים מחזקות או מחליפים אותן במילים חזקות יותר, כגון ממש כן, ממש לא, בהחלט, לגמרי, בוודאי, כמובן, לחלוטין, בטח, ברור.

בעבר היה מדרג (הייררכיה) של המילים, היום לרבים יש נטייה להשתמש בביטויים קיצוניים גם כשאין הדבר כך במציאות. מילים כמו 'נאצי' או 'שואה' משמשות היום לתיאורים הרחוקים מאוד ממשמעותן. הן איבדו את ייחודיותן והפכו למילים שימושיות ביותר, וחבל.

וכך גם המילה 'גזענות' הפכה לרווחת ביותר, גם כשלמעשה אין מדובר בגזענות. כשאדם מביע התנגדות למנהג מסוים, בלי לציין מי הנוהגים לפיו, מיד מאשימים אותו בגזענות. יש תחושה שאסור לבקר תופעות מסוימות בחברה כי זו התנהגות גזענית, ולא היא.

גזענות היא תופעה המוגדרת בחוקים ובאמנות. על פי החוק בישראל (חוק העונשין תשל"ז-1977 144א') הגזענות היא רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני‏. על פי האמנה הבין-לאומית בנוגע לביעורן של כל צורות האפליה הגזעית שנוסחה בשנת 1966 (סעיף 1), גזענות היא כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור (עפ"י ויקיפדיה).

כשיאיר לפיד דיבר על ה'זועביס' הייתה בדבריו גזענות. בתשדיר הבחירות של הליכוד הציגו את השמאלנים כמסייעים למחבלים – זו הייתה גזענות (וגם הסתה). אך דווקא את אלו אין מאשימים אצלנו במדינה בגזענות. מדוע?

'התנשאות' היא ביטוי חיצוני בדיבור או במעשים של הערכה עצמית גבוהה מאוד. המתנשא משתדל להבדיל בינו ובין הקבוצה שהוא משתייך אליה לבין האחרים. על דיבורים מאשימים אצלנו בהתנשאות, אך לא על מכוניות פאר, על דירות פאר במגדלים בת"א, על וילות בקיסריה ועוד. ההתנשאות בעושר אינה זוכה לגינוי כמו שזוכה ההתנשאות בדיבורים. מדוע? כי עושר אנו מעריצים וברוח, בתרבות ובמדע אנו מזלזלים משום שאין בצדם ממון?

וכי דברי דתיים רבים (הנסמכים על דברי החזון איש), המושמעים עד עצם היום הזה, כי עגלתם מלאה ואילו עגלת החילוניים ריקה, אינם מביעים התנשאות? כן, הם מביעים, אך מעולם לא שמעתי או קראתי שמאשימים אותם בהתנשאות.

וכל זה ללמדכם וללמדכן כי בישראל היום גם בהאשמה ב'גזענות' או ב'התנשאות' נוהגים איפה ואיפה.

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

3 תגובות

  1. רמי
    רמי מאי 19 2015, 20:03
    אכן

    להגיד על מי שמנשקים מזוזות שהם מנשקי מזוזות גורם לזעזוע ולגינוי
    אבל אותם שנפגעו מגיבים במילים כמו אשכנאצים מבלי להניד עפעף

    השב לתגובה
  2. סיגלית
    סיגלית מאי 20 2015, 15:02
    יש כאן בישראל פרדוקס

    לא קבוצה אחת מתנשאת על האחרת. כולם מתנשאים על כולם.

    השב לתגובה
  3. אחד
    אחד מאי 21 2015, 12:17
    הכל מתחיל ונגמר בחינוך

    לימוד טכני של השפה, או חוקים, לא פותרים שום דבר.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!