JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הם נולדים ומאכלת בלבם

"מדריך למבקר בבירקנאו" מאת שמואל רפאל-ויונטה

הם נולדים ומאכלת בלבם ד"ר ניצה דורי
נובמבר 19
09:00 2015

לפני ימים אחדים נכחתי בהשקת ספר השירים "מדריך למבקר בבירקנאו" מאת פרופ' שמואל רפאל-ויונטה, ראש המרכז לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן, שנערכה בבית היוצר בנמל תל אביב. הספר נכתב בעקבות מסע לפולין שהותיר חותם בל יימחה בלב הכותב, חותם המצטרף לעוד עשרות חותמות ששקעו בו בעקבות סיפורי הזיכרונות של הוריו, ניצולי שואה משאלוניקי (סלוניקי) ומקורפו.

הקהילה היהודית ביוון נכחדה כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה. הוריו של רפאל היו בין הניצולים הבודדים מקהילה מפוארת ותוססת זו, כפי שתועדה לפני השואה. המסע נערך לאחר מות הוריו של רפאל-ויונטה, והיווה מעין סגירת מעגל לחוויית השואה הנוכחת מאוד לאורך כל שנות ילדותו ובגרותו.

את הערב הנחתה המשוררת מרגלית מתתיהו, שקובץ שיריה "חצר חרוכה" מעיד אף הוא על השריטות העמוקות שהותיר הדור הראשון בנשמתו של הדור השני. ישבתי באולם אפוף החשיכה, רק אור קטן האיר את הבמה, וראיתי סמליות רבה באור הקטן הזה, המאיר רק את פני הדוברים, המנסה לגבור על החושך, על הקור, על החיל והרעד שאחז במתכנסים לאירוע.

שתי הרצאות היו בערב ההשקה ושתיהן היו מרתקות. האחת של ד"ר ליאת לבני שטייר, שדיברה על תכנים הומוריסטיים שנוצרו בארץ בעקבות אירועי השואה, למשל שימושים במערכונים שונים בתכניות "ארץ נהדרת", "החמישייה הקאמרית" ו"מצב האומה", שימושים שלא היו יכולים להיעשות לפני כמה עשרות שנים. המרחק ההולך וגדל, הסבירה לבני שטייר, יכול ליצור מצבים קומיים, לא על מנת לזלזל בשואה, חלילה, או לגרום לזילותה, אלא כדי לאוורר רגשות ולתת כלים להתמודדות נוספת. להראות גם את הפן הציני של התמסחרות השואה, כמו תיאור של משרד נסיעות המציע לתייר "שמונה מחנות ריכוז בשמונה ימים ושופינג".

ההרצאה האחרת הייתה של ד"ר נינה פינטו-אבקסיס, שקראה מתוך ספר השירים של רפאל-ויונטה וגרמה לנשימות להיעתק. השירים חזקים, סוחפים, מטלטלים, מרגשים ומעלים חיוך גם יחד. פרדוקס לא פתיר בדרך הנפלאה שבה בחר הכותב להעלות על הכתב את רגשותיו, את זיכרונותיו ואת חוויותיו האישיות והמשפחתיות. אין ספק שהוא עבר כאן כתיבה תרפויטית שלוקחת את הקורא בספר למחוזות של הזדהות, הצפת כאב, אהדה ובעיקר – לתובנות חדשות.

התובנה החדשה שלי הייתה – כמה חבל. כמה חבל שדווקא מי שצריכים להיות נוכחים בערב הזה, לא נמצאים כאן. למשל, מכחישי השואה בארץ ובעולם. למשל, טוקבקיסטים הממהרים לצייר שפם היטלרי לדמויות בפוליטיקה הישראלית. למשל, כל השותפים לחרם על ישראל. למשל, כל העושים שימוש ציני בכל מושג ומושג ממאורעות השואה, מפשיטים אותו באכזריות ואונסים אותו לצורכיהם הנלוזים. היום כל נטרול מחבל, שבא לשפוך את דמם של קשישים, נשים וילדים ללא הבחנה, הוא "ליל הבדולח", כפי שהתבטאה חברת הכנסת חנין זועבי.

כל אלה ואחרים היו חסרים לי שם. הם היו חסרים לי כדי שרפאל-ויונטה, הילד שבגיל שבע סירב לטעום בבית חברתו לספסל הלימודים שוקולד כי "הוא מתוצרת גרמניה", הילד שגדל בבית שבו השמחה הסתירה עצב גדול, הילד ההוא ממוצא יהודי-ספרדי, שניפץ את כל תקרות הזכוכית והפך לחוקר בעל שם בנושא שואת יהודי יוון, למחזאי, למשורר, יוכל להביט בעיניהם עד אשר ישפילו מבט. כולם. אחד אחד. לא רק מולו. אלא מול כל בני הדור השני לשואה, כי בני הדור הראשון כבר כמעט שאינם עמנו. שיעמדו מול מרגלית מתתיהו ומול אמיר גוטפרוינד, שהעלה תכנים דומים בספרו "שואה שלנו", שיעמדו מול בני הדור השני המצולק ויעזו להגיד את דבריהם, שיעזו לפרוש את האידיאולוגיה המעוותת שלהם, שיעזו להרים מבט.

באולם ישבו גם ילדיו של רפאל-ויונטה, דור שלישי לשואה. התבוננתי בהם מתבוננים באביהם שעל הבמה. גאים בו, כואבים איתו. נושאים אתו את המשא. ועלה במוחי שירו של חיים גורי, "ירושה":

הָאַיִל בָּא אַחֲרוֹן.

וְלֹא יָדַע אַבְרָהָם כִּי הוּא מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת הַיֶּלֶד,

רֵאשִׁית-אוֹנוֹ בְּעֵת יוֹמוֹ עֶרֶב.

נָשָׂא רֹאשׁוֹ הַשָּׂב.

 

בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא חָלַם חֲלוֹם וְהַמַּלְאָךְ נִצָּב –

נָשְׁרָה הַמַּאֲכֶלֶת מִיָּדוֹ.

הַיֶּלֶד שֶׁהֻתַּר מֵאֲסוּרָיו רָאָה אֶת גַּב אָבִיו.

 

יִצְחָק, כַּמְּסֻפָּר, לֹא הֹעֲלָה קָרְבָּן.

הוּא חַי יָמִים רַבִּים,

רָאָה בַּטּוֹב, עַד אוֹר עֵינָיו כָּהָה.

 

אֲבָל אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא הוֹרִישׁ לְצֶאֱצָאָיו.

הֵם נוֹלָדִים

וּמַאֲכֶלֶת בְּלִבָּם.

תגיות
שתף

על המחבר / המחברת

Avatar

ניצה דורי

ד"ר, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן", חיפה.

4 תגובות

  1. ורדה
    ורדה נובמבר 19 2015, 11:56
    נוגע ישר בלב

    וכל כך אחר מכל הרעש ששומעים כל הזמן בתקשורת
    שקט וכל כך רועם

    השב לתגובה
  2. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון נובמבר 21 2015, 20:43
    תודה ניצה.

    אני יכול להגיד רק: "תודה"

    השב לתגובה
  3. עמירה
    עמירה נובמבר 22 2015, 12:52
    ממש מרגש

    תודה

    השב לתגובה
  4. מודאג
    מודאג דצמבר 06 2015, 18:04
    הבעיה היא עם הדור הצעיר

    אנחנו המבוגרים שמענו, ההורים הקרינו עלינו, הסביבה היתה ספוגה
    הדור הצעיר חסר את כל זה והם גם לא קוראים כלום
    עוד מעט לא ישאר זכר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!