JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

רוצות ובוכות

המטרידים אינם האשמים היחידים

רוצות ובוכות צילום: Leon israel en.wikipedia.org
דצמבר 25
09:30 2015

נשים נמשכות אחר בעלי שררה והון. כך גורס גם אחד מידידי – סופר, המתמצא יותר ממני בהוויות העולם, כמו גם בעולם הספרות.

אותו ידיד הזכיר לי את ז'קלין קנדי, אשתו של הנשיא קנדי. השניים נחשבו בעבר ונחשבים גם כיום כזוג הנוצץ והנערץ ביותר בארצות הברית. לאחר הרצח הטרגי של הנשיא, הלך והתעצם מעמדה של ז'קלין קנדי כסמל. בשיא תהילתה, ולמרות היותה סמל לאומי ודמות אינטלקטואלית ומשפיעה, עזבה את אמריקה ונישאה לאיל הספנות היווני אונסיס. זו הייתה הפתעה שהרעישה את העולם. מה היא מצאה בו? איך היא נוטשת את אמריקה? אלא שז'קלין קנדי נמשכה אחר העוצמה. כי אלו הם פני הדברים – נשים נמשכות אחר הכוח, העושר ובעלי הון.

גם בתו של במאי אמריקאי מפורסם נישאה לשחקן הקולנוע צ'רלי צ'פלין, מגדולי השחקנים בעולם. היא הייתה צעירה ממנו בעשרות שנים, אך גם היא נמשכה אחר הפרסום, העוצמה והכוח.

כמוה נישאו נשים צעירות אחרות לגברים מפורסמים המבוגרים מהן בעשרות שנים, למשל לבמאי הסרטים הידוע אנטוניוני, לצייר פבלו פיקסו, לסופר מריו ורגס יוסה, ולאינטלקטואל חומסקי. המשותף לכולם הוא היותם מפורסמים וידוענים בעלי שם עולמי. נשים צעירות מאוד נישאו ואף חיו עם ראשי המאפיה, נישאו לנשיאים ולשליטים מתבגרים בדרום אמריקה ובמקומות אחרים בעולם. מדוע? משום שנשים אוהבות את העוצמה ואת השררה. הן נמשכות לכך כאל דבורים לצוף.

עובדה זו היא אולי גם הסיבה לריבוי מקרי ההטרדות והקשרים למיניהם של נשים עם גברים בעלי מעמד ועוצמה – ראשי ממשלה בעבר ובהווה, שרים, נשיאים, חברי כנסת, שוטרים בכירים ואנשי תקשורת.

נקודת מבט זו מאפשרת לטעון, שגישתן של נשים להטרדותיהם של אנשי שררה היא אמביוולנטית. מצד אחד, כשהן מוטרדות, הן לא רוצות. אבל מצד שני, התנהגות זו מחמיאה להן מאוד, הן הרי נמשכות לכוח ולהון. לכן קשה לדעת לפעמים איזה מבין הרגשות דומיננטי. אולם ברור לחלוטין שאם המזכירה או הדוברת נוסעת לחוץ לארץ ביחידות עם השר הממונה עליה, המשמעות אחת היא: היא מסכימה לכך שהוא יעשה בה ככל אשר יחפוץ. לא יכולה להיות לכך שום משמעות אחרת. הרי זו דרכן, להימשך אחר השררה.

נשים אלו טוענות, לכאורה, כי לא רצו להתלונן, מחשש שלא תתקבלנה לעבודה בלשכתו של שר אחר בעתיד. אלא שגם טיעון זה מוכיח את להיטותן לכוח. כי ללא ספק לא היה להן כל קושי להתקבל במקום עבודה אחר. הן יודעות שבסופו של דבר הן תרווחנה מקרבתן לשררה. גם אם תוטרדנה, ולא תמיד זו הטרדה תמימה, זה סיפור טוב. יום יבוא והן תכתובנה על כך ספר שייהפך לרב מכר, ייכתבו עליהן כתבות צבע בעיתונות, מוטרדותן תיהפך לאומנותן.

ייתכן שיש מן הכללה במאמר זה. ייתכן גם שהוא מוטה במקצת. אך ישנן בו אמתות צרופות רבות, שמהן נובע כי יש לתת את הדעת על חלקן הגדול של הנשים בכל ההתנהלות הזו בינן לבין אנשי השררה וההון. בהחלט ניתן לומר שהיחס אל אנשי השררה כמטרידים אולטימטיביים, הוא חד צדדי ומוטעה. כי הרי אין חדש תחת השמש, נשים נמשכות אחר העוצמה והכוח, ורבות מהן בעצם רוצות – אבל אחר כך בוכות.

על המחבר / המחברת

Avatar

דב הלברטל

מוסמך לרבנות. שימש ראש לשכת הרב הראשי לישראל. מרצה באקדמיה בתחום המשפט העברי.

12 תגובות

  1. משה
    משה דצמבר 25 2015, 15:41
    הכותב צריך לחשוב פעמיים לפני כתיבה

    ז'קלין קנדי אינה דומה לשום מקרה שהתרחש בישראל בשום צורה ואופן אפילו לא דמיונית. הנסיון הנואל לטעון שנשים חושקות בקרבה לשררה מעיד על חוסר הבנה בסיסי של חיינו והמציאות.

    השב לתגובה
  2. ז'אן דארק
    ז'אן דארק דצמבר 25 2015, 15:44
    הגברים אשמים בתאווה בלתי נשלטת

    תאווה שאסורה לפי ההלכה גם לבעל מעמד ולכל יהודי באשר הוא.שבת שלום.

    השב לתגובה
  3. ז'אן דארק
    ז'אן דארק דצמבר 25 2015, 15:46
    זה מה שכותב מוסמך לרבנות?

    כמאמר הרמח"ל-עדיף שלא היה כותב.

    השב לתגובה
  4. ליאור
    ליאור דצמבר 25 2015, 18:09
    קשה להאמין שהכותב העז לכתוב כך

    כתיבתו גובלת לצערי בחוסר הבנה מוחלט.

    השב לתגובה
  5. נועה
    נועה דצמבר 25 2015, 23:48
    תודה למר הלברטל

    תארים רבים לו למר הלברטל. הוא מוסמך לרבנות, מרצה באקדמיה, עו"ד ופובליציסט. כוח רב נתון בידיו, ויכולת השפעה על סטודנטים, מאמינים, מתמחים, מאזינים וקוראים.
    ומה הוא חושב על חלק גדול – החלק הנשי – מאותו ציבור שמושפע ממוצא פיו? הוא משווה את הנשים לדבורים המרפרפות אלי צוף השררה, יונקות ממנו ברינה ואחר כך עוקצות בדמעה. הוא מייחס להן אמביוולנטיות, אופורטוניזם, פתיינות ונצלנות.
    כבוד גדול אין כאן.
    כבוד הוא לב העניין. כל המטרידים למיניהם, וכל המגוננים עליהם, פשוט לא מכבדים את הנשים שלצדם. מר הלברטל מייצג שכבה עבה של בעלי תפקידים – פוליטיקאים, מפקדים, אמנים, מורים, מנהלים ושאר מנהיגים מכל הסוגים – שבטוחים שכוחם הרשמי מקנה להם כוחות משיכה שונים ומשונים. לא רק שאינם מסוגלים לשמוע "לא", הם סבורים שה"כן" הוא ברירת המחדל. כך הם מבלבלים בין שיחת רעים לפלירטוט, בין חיבוק ידידותי להזמנה לנשיקה צרפתית, בין הבעת תודה על מחמאה לאישור נגיעה אינטימית ובין נסיעה עסקית משותפת להסכמה "לעשות ככל העולה על רוחם". רבים מהם אינם מבינים את האיום המרומז שבכוחם, ולכן מבלבלים בין אילוץ ופחד לבין הסכמה ורצון חופשי.
    אינני מאשימה את הלברטל עצמו במעשים שלא בהסכמה, חלילה, אבל חשוב להבין שדבריו מאפשרים מעשים כאלה. מאפשרים, כי הם מקבלים את חוסר המודעות ואת חוסר הכבוד ומקבעים אותם.
    יש שיפטרו את המאמר במיאוס ויעדיפו להתעלם ממנו. מפתה להתעלם מדברי הבל, אך לצערי לא יעיל, שהרי ההסכמה שבשתיקה היא היא אשלייתם הגדולה של אותם מטרידנים. לכן את דבריו אלה צריך לפרסם בכל במה אפשרית. ידעו הנשים בסביבתו של הלברטל מה הוא חושב עליהן. ידעו הגברים החשופים להשפעתו מה הוא חושב על אחיותיהם, ידידותיהם, חברותיהם ונשותיהם. ידעו, ויחליטו אם זה האדם שהם רוצים שינחה אותם בדרכם.
    ידעו המסמיכים ומחלקי התפקידים למיניהם מי הם האנשים שמקבלים מידם תואר, מה תואר להם ומה טוהר להם. ידעו אותם נושאי תארים המתבוססים בכבודם המדומה איך הם נראים באמת: חסרי בושה, נצלנים, חמדנים, יהירים, תאוותנים וכל כך כל כך עלובים.

    השב לתגובה
  6. אלון ילין
    אלון ילין דצמבר 26 2015, 00:52
    המבין הגדול בנשים

    אני מקווה שדיעותיו של הרב? הלברטל אינן מבטאות את היהדות המסורתית, ואולי כן? שהרי הנשים דעתן קלה.
    המשיכה לשררה והון אינה ייחודית לנשים, היא קיימת לא פחות אצל גברים. ראינו לא אחת דובר או "חבר" של בעל הון או פוליטיקאי בכיר שיוצא להגנתו בחרוף נפש וברור שגם הוא עצמו אינו מאמין לשטויות שפיהו פולט.
    המשיכה לכוח ולעצמה אינה מזכה את האובייקט\ית הנחשק\ת בפריוילגיה של הטרדה מינית. זה כמובן אינו שולל יחסים מכל סוג שהוא הנעשים בהסכמה מלאה ובתנאי שאין יחסי מרות בין המעורבים.

    השב לתגובה
  7. אמיר
    אמיר דצמבר 26 2015, 10:36
    אין הנחתום מעיד על עיסתו

    מאמר שמסתיים בכך "שישנן בו אמתות צרופות רבות" רק מעיד על כך שהטענות בו חלשות, רחוקות מהאמת ובעיקר פרובוקטביות.

    השב לתגובה
  8. צביה
    צביה דצמבר 27 2015, 10:09
    פרובוקציה....

    הצליח הכותב לעורר פרובוקציה, ולדעתי זה בדיוק מה שרצה ותכנן מלכתחילה. יתכן שדעותיו האמתיות פשוט לא מספיק מרתקות, אולי אף לא מעניינות איש. אי לכך, הוא בוחר בקפידה את אחד הנושאים הקשים ביותר לכל הצדדים, נשים מוטרדות, נשים מפתות, גברים מטרידים, בעלי שררה והון, ולבסוף גם נשים חוקיות וילדים רכים הסובלים סבל נורא מכל הנושא, והנה יש לו לכותב "משהו להגיד". באנגלית הייתי אומרת:
    nothing to write home about

    או לחילופין, פתיח נפלא לספר, כדוגמת: "תוריד את היד מהברך שלי", לחשה הדוכסית למשרת, "אני לא משלמת לך בשביל זה."
    זו, לדעתי, כל כוונתו של הכותב.
    חבל.

    השב לתגובה
  9. שלום
    שלום דצמבר 27 2015, 11:57
    מסכים איתך לגמרי

    אחרי שקראתי את מאמרך ידעתי שאתה תעורר התנגדות אינסטנקטיבית
    צפוי מצד נשים לוחמניות שישר קופצות נגד כל אמירה
    מי שמוציא שם רע לנשים זה לא אתה אלא און נשים שמחפשות כסף, כח, פירסום……בחברת הגברים הבולטים והידועים

    השב לתגובה
  10. קצינת מילואים בצה
    קצינת מילואים בצה"ל דצמבר 29 2015, 18:39
    מצטרפת לכל מי שמחה על המאמר

    מצדיעה לאמיצות שמתלוננות
    רוב הנשים מוטרדות ושותקות!!!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור