JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אלה מול אלה

על משפחות שכולות ועל שאלת הגופות

אלה מול אלה אלוף בדימוס שלמה גזית
מרץ 04
09:40 2016

רבים לא יאהבו את אשר אני עומד לומר. דבריי נוגדים את הקונצנזוס הלאומי ואינם נחשבים פטריוטיים. אף על פי כן ראוי לומר זאת.

כאבם וסבלם של הורים שכולים אשר בנם או בתם נפלו בקרב מידי אויב איננו גדול מכאבם של אלה שילדם נהרג בתאונה או במחלה.

אם כבר, יש שוני בין המשפחות כיוון שהורים שבנם נפל מידי אויב – כל האומה מחבקת אותם ומשתתפת בצערם. סביר שנשיא המדינה, ראש הממשלה, הרמטכ"ל ומפקדים אחרים יפקדו אותם לניחום אבלים. האחרים – נושאים כאבם בדד.

שוני נוסף ומשמעותי – למשפחת הנופלים יש כתובת ברורה, מתחשבת ויעילה היודעת לטפל בכל הבעיות הבירוקרטיות הבלתי צפויות. לא כן משפחות חללי התאונה והמחלה – אלה נדרשים להתמודד עם הבירוקרטיה הבלתי אפשרית.

בני משפחות חללי הביטחון מתראיינים ומביעים דעתם באשר ל"בעיות האומה". אנו צופים ומאזינים לדבריהם בחרדת קודש. כמובן, זכותם לומר את דבריהם, דברים הנאמרים מתוך כאב עמוק. אך אנו חייבים לזכור שלא הם שיתוו לנו את מדיניותנו.

רבים יותר לא יאהבו את דבריי הבאים –

כאבה וסבלה של משפחה שכולה ישראלית דומה לכאבה וסבלה של משפחת אויב שכולה. זאת ועוד, אנו עומדים ונאבקים באויב מאבק קיומי. אנו משוכנעים בצדקתנו, אלא שגם הם משוכנעים בצדקתם. מי שבעינינו מפגע-מחבל שפל, בעיניהם הוא הגיבור, לוחם החירות.

מי שמבקש להיווכח, יבקר ברמת-אביב ג' ויסרוק את שמות הרחובות שבשכונה זו, שמות "טרוריסטים", לוחמי אצ"ל ולח"י אשר לחמו באויב הבריטי ונהרגו או הוצאו להורג. כולם מונצחים כגיבורי ישראל.

ומכאן לשאלת הגופות.

ישראלים מכאן ופלסטינים משם, אלה גם אלה מקדשים את החובה להביא את המת לקבר. האמנתי כי בשאלה זו יש לישראל יתרון מוסרי דומיננטי. בניגוד לגישת חמאס או חזבאללה, איננו סוחרים בגוויות.

טעיתי. גם לנו יש סוחרים. ישראל חלוקה – מערכת הביטחון תומכת בהחזרת גוויות המפגעים ומסירתן לקבורה. גישה זו מונעת הן משיקולי מוסר והן משיקול ביטחוני – לצמצם ככל האפשר מוקדי תסיסה ונקם בצד השני. לעומתה, השר לביטחון הפנים, הקובע לגבי החללים תושבי ירושלים המזרחית, מעכב את מסירת הגופות לקבורה. נימוקו – חשש מהתלהמות המונית בעת ההלוויה.

אינני יודע כיצד תיושב המחלוקת בין שני השרים והמשרדים. ראוי היה שראש הממשלה יתערב ויפסוק, לכאן או לכאן. ואלה מן הצד הערבי יעשו, ללא ספק, מאמצים עילאיים לחטוף בני ערובה ישראליים ולהחזיק בהם, כקלף מיקוח במסחר המלוכלך בין שני הצדדים.

ולבסוף, מעמדם יוצא הדופן של ערביי מזרח ירושלים – לתושבים אלה אין מי שייצגם בסחר הגוויות. הם אינם תושבי הרשות הפלסטינית, ואבו מאזן מנוע מלעסוק בעניינם. הם תושבי העיר ירושלים אך אינם אזרחי ישראל, והאיש העומד בראש העיר – ניר ברקת – איננו רואה עצמו מחויב לדאוג להם.

במצב דברים זו, בל נתפלא שחברי כנסת ערביים נרתמו למערכה. אלה באו, ביקרו והבטיחו לטפל בבקשתם – להביא הנופלים לקבר. יהיה זה לעג הגורל אם יתברר כי שלושת חברי בל"ד הם שיתרמו להחזרת הגוויות ולהבאתן לקבורה.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

3 תגובות

  1. כ.
    כ. מרץ 04 2016, 10:26
    אתה צודק?

    כן
    אני לא אוהב את ההשוואה!

    השב לתגובה
  2. תירוש
    תירוש מרץ 04 2016, 13:55
    חלק מהדברים צודק

    יש טעם בדבריך גם אם איני מסכים לחלקם.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מרץ 05 2016, 00:22
      מאמר מאלף.

      יש להעביר מיד את ירושלים המזרחית ו-28 הכפרים הערביים שסביבה לרשות הפלסטינית. כך יהיה מי שידרוש עבורם את גוויות השאהידים ויחסוך לנו מיליארדים בביטוח לאומי כל שנה.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!