JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

גאון הירדן מושפל

עמק בית שאן ועמק הע'ור הירדני – מה קרה?

גאון הירדן מושפל ד"ר יצחק דגני
מרץ 12
09:21 2016

נער הייתי וגם זקנתי. הגעתי לראשונה לעמק בית שאן בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת. אחרי 50 שנה – כן כן, חמישים – באתי לביקור באותו העמק לאותו הקיבוץ. המארחת הובילה אותנו לביקור בבית הקברות של הקיבוץ. על גבעה קסומה הצופה אל גאון הירדן, בינות לעצי אקליפטוס עתירי צמרות, נחים על משכבם חברי-מייסדי הקיבוץ, אותן דמויות שבעינינו, כנחלאים צעירים, נדמו לענקי וחלוצי ההתיישבות הציונית-סוציאליסטית. עתה הם נחים על משכבם בשלום והמבקר בבית עולמם מביט מערבה אל בתי הקיבוץ בעל המראה המוזנח, הנטוש, ומזרחה אל עמק הע'ור מעבר לירדן, המיושב בצפיפות באלפי בתים המוקפים בחלקות חקלאיות ירוקות ושוקקות חיים.

הגענו לקיבוץ בעמק בית שאן כחברי גרעין נח"ל ל"שנת הכשרה". הגרעין שלנו היה מיועד להשלמת קיבוץ אחר שנוסד ממזרח לכנרת. הקיבוץ בעמק בית שאן היה מקסים ומדהים. שוקק מאות חברים וילדים. חיי חברה ותרבות שוקקים. עדר הבקר הגדול בארץ. שטח בריכות הדגים הגדול בארץ. רפת חלב גדולה ומשוכללת. לול עופות ענק. מטעי תמרים ורימונים הגדולים בארץ. אווירה חברית, הורים מאמצים מחברי המשק, חברויות עם בני ובנות המשק. יותר טוב מזה לא יכול להיות.

גם אחרי שיצאנו לאימון מתקדם בגדוד 50 בחטיבת הצנחנים ולאחר מכן שובצנו בקיבוץ שלנו, במזרח הכנרת, נותרו קשרים חזקים ולבביים עם הקיבוץ בעמק בית שאן, שהיה לנו למחוז זיכרון עמוק ומתוק. בייחוד זכורות לנו השבתות שבהן היינו מטיילים על הגבעות הנישאות מעל גאון הירדן. בחורף היינו צופים על שפעת המים הזורמת דרומה ובאביב על להקות הציפורים החולפות מצפון לדרום מעל השבר הסורי-אפריקני. צפינו מזרחה אל עמק הע'ור שממזרח לירדן. העמק היה ריק. ללא תושבים. פה ושם הייתה נטועה חושה עלובה או הסתובבו רועה עזים ופרות שדופות אחדות. ממש עליבות ואומללות אל מול הקיבוץ הגדול והמצליח שממערב לירדן, עם ענפי חקלאות שהרחיבו את הלב במראם.

חלפו שנים אחדות. פחות ממניינן על אצבעות יד אחת. גדוד הטנקים 39 שלי, מחטיבה 45 ובפיקודו של משה בר כוכבא, היה הנחשון שפרץ לצפון איו"ש. הגדוד דהר ממגידו, דרך ג'נין, עמק דותן, מבואות שכם וטובאס לעבר גשר דמיה שעל הירדן. מעט לפני גשר דמיה עברנו במתחם הג'יפתליק. במקום חלפנו דרך מחנה של מהנדסים וטכנאים יוגוסלביים שעסקו בתכנון מפעל מים בעמק הע'ור שממזרח לירדן.

מאחר שבמקצועי הראשון אני אגרונום, עניין אותי תכנון מפעל המים הלז. התבוננתי במפות ובתכניות שהיו פרושות על קיר שלם במשרד שהיו בו שולחנות שרטוט. על פי הבנתי עבדו בו המתכננים של הפרויקט. מהתכניות שעל הקיר למדתי שהירדנים מתכננים להטות את מי הירמוך ולהזרימם בגרוויטציה מצפון לדרום לאורך עמק הע'ור. למראה השרטוטים התברר לי שהם מתכננים התיישבות חקלאית רבת היקף וכן אספקת מים לשימוש ביתי בכפרים שיוקמו ויורחבו לאורך עמק הע'ור.

נהר הירמוך זורם ממזרח מערבה עד שהוא נשפך לירדן מדרום לקיבוץ אשדות יעקב. הקיבוץ נקרא כך על שם המפלים שנוצרו בשל הפרשי הגובה בין הירמוך לירדן. כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת הבין פנחס רוטנברג הזקן שבשל הפרשי הגובה בין הירדן לירמוך הוא יוכל להקים במקום השפך סכר שיאגור מים ויאפשר להפיל אותם מגובה של כ-15 מטר בסך הכול אל הירדן. במהלך הנפילה יפעילו המים טורבינות שייצרו חשמל. כך היה ועל כך נכתב השיר המפורסם: "הזקן כן כן, הזקן מנהריים, הוא הקים את המפעל". זכור לי שהוריי עליהם השלום קיבלו בעבר הרחוק חשבונות חשמל מחברת רוטנברג – לימים חברת החשמל.

אך ב-1948 הושבת מפעל החשמל בנהריים ומי הירמוך זרמו לירדן ומשם לים המלח ולא נוצלו. על כן תכננו הירדנים להקים סכר גדול ליד העיירה מוחייבה במעלה זרם הירמוך, ומשם להזרימם בתעלה פתוחה שתלך ותנמיך בהדרגה לאורך עשרות קילומטרים. מתעלה זו, שהם קראו לה "תעלת הע'ור", הם תכננו למשוך מים בנקודות יציאה רבות לכל עמק הע'ור.

במהרה הבנתי שהירדנים עומדים לייבש את הירמוך. הסקתי שהמים שישוחררו מסכר דגניה לא יספיקו על מנת לקיים את אותה זרימה שהייתה לירדן. היה לי ברור שכל הקיבוצים בעמק בית שאן ששאבו מים מהירדן עומדים להינזק. בעת ההיא לא היה לי ברור כיצד ישפיע מפעל הע'ור הירדני על החיים בצד המזרחי של הירדן, מול עמק בית שאן. עם זאת היה לי ברור שהפחתת המים בירדן תשפיע על ההתיישבות הישראלית ממערב לירדן. כיום ברור שהשפעה זו הייתה שולית למדי בסך הגורמים שהכבירו את השפעתם על גורל ההתיישבות הישראלית בעמק בית שאן ממערב לירדן.

בעוונותי הרבים הזדמנתי לקיבוץ הנפלא שלנו בעמק בית שאן רק פעמים אחדות במשך 50 השנים שחלפו מאז שהגעתי אליו לראשונה כחבר גרעין נח"ל. אמנם במפגשי חברים מן העבר שמעתי שהקיבוץ במשבר. שחיסלו את עדר הבקר. שייבשו את בריכות הדגים. שעקרו חלק מהמטעים. שרבים מאוד מבני הדור השני והשלישי עזבו לערים הגדולות. אך למען האמת לא הרבינו לעסוק בשמועות שהגיעו מעמק בית שאן.

בביקור שנועד לציין 50 שנים לגיוסנו לנח"ל החלטנו לציין את התאריך ההיסטורי הזה בביקור באותו הקיבוץ שבו עברנו "שנת הכשרה". חברה שנותרה בקיבוץ הסכימה לארח אותנו למשך סוף שבוע אחד. התמקמנו בבית ההארחה של הקיבוץ, תמורת תשלום כמובן. בשבת בבוקר יצאנו לטיול על הגבעות המשקיפות מזרחה, על גאון הירדן ועמק הע'ור. הטיול הסתיים בביקור בבית הקברות של הקיבוץ.

הדבר המדהים ביותר שנגלה לעיניי בטיול זה היה עמק הע'ור ממזרח לירדן. העמק, שהיה ריק ושומם לפני 50 שנה, הוא היום אזור חקלאי פורח. מצויים בו עשרות כפרים, אלפי בתים שבהם מתגוררים בוודאי עשרות אלפי בני אדם. הבתים מוקפים בחלקות ירוקות. בכל הקשת הנראית מהצד הישראלי לא תמצא אף לא אזור שומם אחד.

לעומת זאת, בצד הישראלי, החל מהכביש היורד דרומה מהכביש המוביל למסוף נהר הירדן, לאורך קילומטרים אחדים בואכה אל הקיבוץ שלנו, נוסעים דרך ארץ זנוחה. המטעים נעקרו ונזנחו. שדות מרעה לבקר שהיו פעם מגודרים, מטופחים ורעו בהם בני בקר מפוטמים, כיום שוממים ועשבי הבר הקוצניים עלו בהם באין מפריע. בבריכות הדגים היבשות מבחינים בקרקע יבשה וחרוצה בחריצים בשל היובש והחום הקיציים. מראה בהחלט לא מלבב. בקיבוץ עצמו, שהיה פעם תצוגה מפוארת של גינון וטיפוח סביבתי, שוררת עזובה והזנחה לדאבון לב.

אלה מול אלה משני צדי גאון הירדן. ממזרח לנהר התיישבות צפופה. ממערב לנהר התיישבות הולכת ושוקעת. על פי ההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל, ברור וידוע שבהתיישבות החקלאית בישראל הושקעו ידע וכסף בכמויות העולות פי כמה וכמה על מה שבית המלוכה הירדני היה יכול להשקיע. ואני שואל את עצמי: מה קרה ומדוע? האם אלה פירות הסוציאליזם הקיבוצי?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. מ.
    מ. מרץ 12 2016, 15:06
    אם זאת התמונה האמיתית

    ממש מדאיג

    השב לתגובה
  2. מ.
    מ. מרץ 14 2016, 19:13
    כוון לא נכון

    אדוני הנכבד,
    למה אתה מפנה כבר פעם נוספת אצבע מאשימה מול השמאל
    יש ממדלה והיא אחראית לכל כולל המחדל עליו אתה מצביע
    כן כן הממשלה של מדינת ישראל

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני מרץ 15 2016, 23:42
    ל - מ.

    מ. היקרה,
    זאת התמונה האמתית. לצערנו.
    מדאיג ומטריד. זה נכון.
    האם את יכולה לנסות להסביר מה קרה שם?

    השב לתגובה
  4. יוני
    יוני מרץ 16 2016, 16:46
    אני לא כל כך מכיר את האזור

    אבל פעם בשנה שנתיים אני עובר שם ולא שמתי כל כך לב לשממה שאתה מתאר

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני מרץ 17 2016, 12:59
    ליוני

    אכן מסתבר שאתה לא כל כך מכיר את האזור. היכן אתה נוסע כל שנה שנתיים?
    בפעם הבאה שתבקר באזור ההוא סע מצומת חמדיה דרומה. פנה מזרחה לכיוון תחנת הגבול נהר הירדן. בדרך תעבור את הכניסה לנווה איתן ואחר כך את הכניסה למעוז חיים. מיד אחרי מעוז חיים פנה דרומה. סע לאורך קילומטרים אחדים עד סוף הכביש. לאן תגיע? ספר לנו מה ראית לאורך כביש זה?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!