JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחבל לא צריך לחיות?!

על אובדן המוסריות והבושה בחברה הישראלית

מחבל לא צריך לחיות?! ד"ר שי ענבר
אפריל 20
09:55 2016

הרשת גועשת! צריך לגבות את החייל מהסרטון בחברון ולתמוך בו, או לא צריך לתת לו גיבוי ויש לגנותו?

סליחה, לא זה הנושא! לא על הדילמה הזאת צריך להתנהל ויכוח ציבורי כזה. הדיון הזה צבוע! הדיון הזה מתחסד ומתחמק מן העניין העמוק, אשר אותו מנסים להשתיק ולהדחיק.

הדיון שחובה ומן הראוי לקיים, והוא בבסיס הסוגיה שהתעוררה בעקבות הסרטון, הוא האם מפגע/מחבל, שאין ספק כי בא לרצוח יהודים, ויש לגנותו ולהענישו בכל החומרה, זכאי להמשיך לחיות כשכבר אינו מהווה סכנה, וכשהוא מוטל פצוע וחסר אונים על הקרקע?

אם לשפוט על פי האווירה הציבורית, העולה מן הרשתות החברתיות, הדיון הזה כבר הוכרע בנוק-אאוט. למי שבא לרצוח יהודים אין זכות חיים! איו זכות למשפט הוגן ולענישה על פי החוק הקיים בציוויליזציות מערביות.

השאלה היא איזו מן חברה אנחנו רוצים להיות? האם אנחנו רוצים לחיות ולהתנהל על פי האווירה ברשתות החברתיות? האם אנחנו רוצים לשקוע בסביבה המזרח-תיכונית שבה אנו חיים במובן של קבלת כללי המשחק הלא מוסריים? או שאנחנו רוצים, כפי שאנחנו טוענים, לשמור על ייחודיות ועל שונות מוסרית. האם הוצאה להורג של מחבל שכבר נורה ונוטרל היא בחזקת "אור לגויים"? לא! מעשה כזה הוא בחזקת אפלה ליהודים!

חלק משונות מוסרית זו היא שמירה על החוק, שמירה על טוהר המידות והנשק, היא איפוק ונטרול רגשות הנקם והקפדה על זכויות אדם – כל אדם גם אם הוא מחבל (למרות הרגשות שיכולים להיות מוצדקים).

אנחנו מאבדים את המוסר, מאבדים חלק מן הלגיטימציה שלנו כעם נאור, חלק מן הטיעונים שלנו לשונות מוסרית מהסביבה שבה אנחנו חיים. הרי אנו מביטים בפליאה ובצער בשכנינו המריעים בכל פעם שיש פיגוע ורוקדים על דם היהודים, הנרצה להידמות להם?

החברה הישראלית אכולת תסכול, שנאה ורגשות נקם. רגשות נקם הם רגשות שכולנו חווים, הם לגיטימיים. השאלה הנשאלת היא האם אנחנו רוצים להתנהל על פיהם? האם הציווי "הקם להורגך השכם להורגו" הוא מילולי ובכל תנאי? ואם כן – מה זה אומר עלינו כחברה?

אנחנו עדים להתנהלות במוסר כפול – מצד אחד הצבא המוסרי בעולם, ומצד שני לגיטימציה להרוג בניגוד לקוד האתי ולהוראות פתיחה באש.

אי-אפשר גם להטיף לחוסר הלגיטימציה של מפגעים לחיות וגם לטעון למוסריות הצבא – לא ניתן להגיד ש"אנחנו טובים יותר" ולאחר מכן להצדיק את ההתנהגות שלנו בכך שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאזור ולמצב.

אם הדברים ייבדקו בצורה מקצועית, תתברר העובדה המבישה שיותר מדי מחבלים מצאו את מותם לאחר שכבר ברור היה שאינם מסכנים איש. יש הסכמה שבשתיקה, יש הסתה לרצח, יש לגיטימציה ציבורית ומנהיגותית להריגה של מפגעים גם לאחר שמסוכנותם פסקה. ולאחר מכן יש מכבסת מילים – המחבל/מפגע נוטרל – כשהכוונה חוסל (או שמא נרצח).

יש הצדקה לטענה כי יש מסרים כפולים לגבי נטרול המחבלים – האווירה היא כי עדיף שלא יישארו בחיים, מכל מיני סיבות – סיפוק יצר הנקמה, הרתעה, חוסר רצון להוסיף אסירים שיהוו מוטיבציה לפיגועי מיקוח.

פוליטיקאים, ביניהם חסרי אונים וחדלי אישים, מנצלים את המצב כדי להתלהם, להסית, לעודד רצח, לחמם את האווירה, לוודא שלא ניתן יהיה להגיע לפתרון של שלום, לקדם את מעמדם הפוליטי.

הדברים האלה הובילו ללינץ' בבאר שבע ולפגיעה באדם יהודי בקריות. אין ספק שבאווירה הזאת מקרים כאלה יחזרו על עצמם.

ברשתות החברתיות רווחות ההתלהמות וההתבהמות. האווירה הרעה והמסיתה מחזקת את הדה-לגיטימציה של חיי המחבלים ושל המגִנים על החוק ועל טוהר הנשק. וההתלהמות מחזקת את הלגיטימציה לקחת את החוק לידיים ולחסל מחבלים שכבר נוטרלו, באצטלה של להט האירועים.

החייל היורה בחברון לא פעל בריק, אלא בתוך אווירה ציבורית רוויה התבטאויות של פוליטיקאים ואפילו פוליטיקאים בכירים, ונוכח עצימת עיניים מהתנהלות שאמורה להיות לא לגיטימית.

עיקר האחריות היא על המערכת הפוליטית היוצרת אווירה ציבורית, אשר מקבלת את הטענה כי מחבלים לא צריכים להישאר בחיים – ללא כל התייחסות מוסרית! במקום עמדה מוסרית חד-משמעית, נשמעות רק התבטאויות צבועות.

צביעות הימין – בטיעונים של חוקיות, מיצוי הליך התחקיר ולא בעמידה על מה שהם באמת חושבים – מחבל שבא להרוג יהודים לא צריך לצאת בחיים בשום מקרה. מבחינתם לא צריך להתקיים משפט ולא הליך דמוקרטי. יתר על כן, מי שכן חושב שצריך לקיים הליך דמוקרטי ופועל בהתאם הוא בוגד או לא פטריוט.

צביעות השמאל – למה לא עלו על בריקדות כשהיו מקרים קודמים? אפילו הלינץ' בתחנה המרכזית בבאר שבע לא זכה להתייחסות הראויה. למה לא נפתח דיון ציבורי נוקב בעקבות המצב התמוה שמרבית המפגעים מוצאים את מותם. האם המקרה האחרון הוא מיוחד, חריג? – ברור שלא!

צביעות ראש הממשלה ושר הביטחון – השניים לא אמרו דבר במקרים אחרים, משום שלא היה סרטון אשר תיעד מקרים קודמים אחרים! וכך לא נחשפה ערוות ההתנהלות של כוחות הביטחון, למרות ההתבטאויות של הרמטכ"ל.

דיון ציבורי צבוע – הנושא שצריך להיות במרכז הדיון הציבורי, ולא בקריצת עין או בעצימתה, הוא האם למחבל שבא להרוג/לרצוח יהודים יש זכות לחיות? האם יש לחסל את המחבל גם אחרי שנוטרל על מנת שלא יהיה משפט? על מנת שיהיה ברור לצד השני שלא מתעסקים אתנו? על מנת ל"הרתיע"?

לצערי הרב, הסוגיה הזאת שאמורה הייתה להיות ברורה מאליה – אין להרוג אחרי נטרול, ללא משפט – הפכה להיות שנויה במחלוקת. לדאבוני, על פי האווירה במערכת הפוליטית וגם בציבור, החברה הישראלית איבדה את מוסריותה, החברה הישראלית איבדה גם את הבושה!

החברה הישראלית מפחדת מדיון ציבורי כזה, שמא יסתבר שיש רוב במערכת הפוליטית ורוב בציבור להרג של מפגעים.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

14 תגובות

  1. בן יוסף
    בן יוסף אפריל 21 2016, 09:37
    צודק צודק וצודק

    לכותב הרשימה מגיעה ברכה והוקרה על מוכנות בלתי מתפשרת לקרוא לאמת – להזמינה מיד לרשות הרבים. צר לי שעד עתה לא הגיבו מי מבין מבקרי האתר.

    השב לתגובה
  2. שי ענבר
    שי ענבר Author אפריל 21 2016, 10:01
    הפתעה

    תודה רבה על התמיכה. באמת מפתיע שעד עתה לא היו תגובות. נראה בהמשך.

    השב לתגובה
    • ציון
      ציון אפריל 21 2016, 14:58
      רבותי התמימים

      לא ברור לכם שאתם מיעוט מצומצם. אני איתכם.

      השב לתגובה
      • שי ענבר
        שי ענבר Author אפריל 21 2016, 15:21
        מיעוט

        לא בטוח שאתה צודק לגבי מיעוט ורוב. במיוחד אם אתה צודק צריך לצעוק ולנסות לשנות את המצב.
        אין לנו מדינה אחרת, אסור להרים ידיים.

        השב לתגובה
  3. גדי
    גדי אפריל 21 2016, 15:42
    אין מנהיגות כיום בישראל

    כל מילה במאמרך נכונה. הבעיה היא שאין מנהיגות בישראל.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 21 2016, 15:50
      מנהיגות

      את המנהיגות הקיימת צריך להחליף. הבעיה שמה ששומעים מהטונים לכתר נשמע כמו חיקוי עלוב של ההנהגה הנוכחית ולא מנהיגות ערכית ומוסרית שאפשר ללכת אחריה.

      השב לתגובה
  4. חגי
    חגי אפריל 24 2016, 01:33
    אם נרד לשפל המדרגה של אויבינו

    זה יהיה הסוף שלנו.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 25 2016, 09:21
      שפל המדרגה

      אנחנו כבר מאוד קרובים. לא רואה מה עוצר אותנו אם לא נתעורר מהר מאוד.

      השב לתגובה
  5. חדווה מנור
    חדווה מנור אפריל 25 2016, 08:57
    המנהיגים לא מתווים דרך

    מה אתם רוצים מהטוראים

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 25 2016, 09:20
      מנהיגות

      נכון שיש לנו בעיה של מנהיגות. עם זה בדיוק אני מתמודד. צריך לבקר את המנהיגות ולהחליף אותה.
      מעבר לזה כל אחד צריך לשמור על עצמו ועל ערכים ראויים ולא להאשים את העדר ההנהגה.

      השב לתגובה
  6. דפנה נורדן
    דפנה נורדן אפריל 26 2016, 01:00
    גאה ברמטכ"ל

    היי, מאמר טוב וחשוב.
    אגב, אני דווקא הייתי גאה ברמטכ"ל ובשר הביטחון שיצאו חוצץ נגד התנהגות החייל. אינני יודעת מה הייתה תגובתם לולא הסרטון שפורסם (יכול להיות שאז הייתה שונה או אפילו לא היו יודעים עליו..) אולם עדיין תגובתם עוזרת לחיילים לשמור על קוד מוסרי בעצמם ומעצמם .

    השב לתגובה
  7. שי ענבר
    שי ענבר Author אפריל 26 2016, 09:22
    גאווה

    תודה על התמיכה. הרמטכ"ל אכן יוצא כאן טוב יותר מכולם. לפני ואחרי האירוע. מה שחשוב היה לי להדגיש הוא את האווירה הציבורית, אשר זוכה לתמיכה פוליטית, קולנית או בשתיקה, המתירה את דמם של המפגעים. אין ספק שאנשים אלה בזויים וצריכים להיענש. אך את העונש יש לתת בצורה מסודרת וחוקים ולא עונש שיחליט עליו כל אחד בשטח. זהו מדרון חלקלק שמוביל לדברים בעיתיים מאוד.

    השב לתגובה
    • מוסרי לחלוטין
      מוסרי לחלוטין אפריל 30 2016, 21:41
      ליפי הנפש הצבועים

      מחבל\ת שבא להרוג יהודים גוזר על עצמו מוות. אם לא הורגים אותו – זו התחלתה של הידרדרות מוסרית שבה בעלי משקפיים עגולים מוכנים שיהודים אחרים ימותו ורוצחיהם לא ייענשו על פי המידה המתחייבת. עד היום הרגו כ- 200 סכינאים וכך עצרו את הטרור המנוול הזה. אם לא היו הורגים אותם היינו רואים היום דקירות רבות בכל יום והמון הרוגים.
      שיהיה ברור – הידרדרות מוסרית היא להשאיר סכינאים בחיים.

      השב לתגובה
      • שי ענבר
        שי ענבר מאי 04 2016, 08:54
        מוסריות

        דבר ראשון שיהיה ברור אין עונש מוות בישראל – מטעמים מוסריים!
        דבר שני אין שום הצדקה מוסרית לפעולות של אנשים בשטח שהן פעולות שיפוטיות – גזר דין מוות למפגעים. זהו תפקיד בית המשפט!
        כבעל משקפיים עגולים שחושב שהוא אדם מוסרי אני לא מקבל לחלוטין את תופעת הסכינאות. ובאותה נשימה אני לא מקבל את לקיחת החוק לידיים גם אם בטיעון הוא כביכול מוסרי של הרתעה כפי שאתה מציין. מי יתקע לידינו שהדברים לא יצאו משליטה. חברה צודקת ומוסרים מפרידה בין הגורמים ונותנת למי שאחראי על אכיפת החוק לפעול ולא לכל אדם – גם אם לכאורה הוא צודק.
        ההידרדרות המוסרית היא לתת לכל אחד לקבוע מי זכאי לחיות ומי לא. האם תצדיק הוצאה להורג של רוצח פלילי? אני מניח שלא. אין שום הבדל עקרוני.

        השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור