JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לונדון, הוי לונדון

רשמים מביקורי האחרון בלונדון

לונדון, הוי לונדון רחוב אוקספורד – לונדון צילום:Ysangkok commons.wikimedia.org
יולי 30
19:46 2016

עד לאחרונה הייתה ניו יורק היעד המועדף עליי, אך בעקבות ביקורי האחרון בלונדון דעתי השתנתה, וכמאמר השיר "בלונדון הייאוש נעשה יותר נוח". לונדון היא עיר ותיקה הרבה יותר וקיימת בה מסורת בת אלפי שנים. היא ממוקמת גיאוגרפית הרבה יותר קרוב אלינו וכתוצאה מכך הטיסה קצרה בהרבה, זולה באופן משמעותי ואינה מלווה ביעפת. לונדון לאין ערוך נקייה מניו יורק. ברחובותיה, גם בשכונות מרוחקות מהמרכז, ניצבים בתים ישנים ומטופחים, מלאי הוד והדר. מזג האוויר בה נעים, לא חם מדי בקיץ ולא קר מדי בחורף (להוציא את פרצי הגשם שלא ניתנים לחיזוי, אך לא מהווים מטרד של ממש).

האוכלוסייה בה רב-גונית, ומרבית נותני השירות הם ממוצא זר. לא כולם יאהבו את שיעור המוסלמים הגבוה באזורים רבים בעיר, ואולי אף ישתוממו למראה נשים לבושות בורקות המסתובבות בחנויות הפאר, וזאת בניגוד משווע להמוני האנגליות והתיירות מאירופה, מאמריקה וגם מישראל שכמות הבד על גופן מצומצמת להפליא. (לא לשכוח שעכשיו קיץ והטמפרטורה הגיעה ל-25 מעלות)

זכורני ימים שבהם ערך הליש"ט עלה על תשעה שקלים. באותם הימים לונדון הייתה יקרה להחריד עבור התייר הישראלי וגם הסיילים המפורסמים של רחוב אוקספורד לא הצליחו להקהות את תחושת הבזבוז. כעת, לאחר הברקזיט, כששער החליפין הוא 1:5, הפכה לונדון לעיר נורמלית, ובוודאי לא יקרה מתל אביב. תעריפי בתי המלון במונחים דולריים ועל אחת כמה וכמה במונחים שקליים, הפכו להיות שפויים לגמרי וברוב המקרים זולים יותר מאשר בניו יורק. מזון בחנויות ובמסעדות (פרט לאלה שבצמרת) לא עולה על זה שבתל אביב, וכמו שכתב ידידי, יונתן קורפל, היין מתומחר במחיר השווה לכל כיס.

בעוונותיי, בחרתי בטיסה לשדה התעופה של לוטון, משום שהעדפנו טיסה היוצאת בשמונה בבוקר ולא את זו המוקדמת שהורסת לגמרי את הלילה שלפני. שדה התעופה הזה מרוחק מאוד מהעיר ומשם זה "שלפ" לא קטן להגיע לבית המלון. הית'רו עדיף כמובן, מה גם שממנו אפשר לעלות על קו פיקדילי המגיע לתחנות רבות במרכז העיר. בית המלון המועדף עליי הוא לנגהם, הממוקם ב-Portland Place ברחוב ריג'נט מול ה-BBC, מרחק הליכה קצרצר מכיכר אוקספורד ומתחנת התחתית המשרתת שלושה קווים. זהו בית מלון שנוסד ב-1865 ומראהו החיצוני כמעט ולא השתנה מאז. המלון ספג פגיעה ישירה בזמן הבליץ (אולי כיוונו דווקא לתחנת הרדיו הסמוכה) ושוקם, כמובן, בכל הדרו. החדרים בו מרווחים מאוד, השירות נפלא, ארוחת הבוקר נהדרת ויש בו בריכת שחייה, מכון כושר וספא, אבל המחיר! המחיר! איכשהו הצלחתי להשיג חדר בתעריף של 350 דולר ללילה, כולל ארוחת בוקר. מציאה של ממש למי שהפרוטה מצויה בכיסו.

אי אפשר להתארח בלונדון במלון אחד שתתאפשר ממנו גישה ברגל לכל האתרים שאותם התייר הממוצע, או הוותיק, יחפוץ לבקר בזמן שהותו בעיר. מי שעיקר מטרתו היא הקניות, כדאי שיתגורר בקרבת רחוב אוקספורד, כדי שיוכל מפעם לפעם לפרוק את שקיות הקניות (או הטרולי) בחדרו שבמלון ולפנות מקום להמשך החגיגה. אפילו המוזיאונים – המוזיאון הבריטי, הגלריה המלכותית, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, טייט וטייט מודרן ואחרים – מפוזרים בכמה אזורים בעיר, כך שנדרשת נסיעה בתחבורה הציבורית. אזורי ההצגות הן סביב כיכר לסטר וקובנט גרדן.

הסצנה של הפאבים מפוזרת על פני לונדון כולה, ואחד המרכזים ההומים שלה הוא בסוהו. וכך גם הגנים הציבוריים הנפלאים הפזורים ברחבי העיר, למשל, הייד פארק, קנזינגטון, קיו וריג'נט; האתרים ההיסטוריים – ארמון בקינגהאם, המצודה, וינדזור שמחוץ לעיר ואחרים; הכנסיות – וסטמיניסטר וסנט פול ויתר האטרקציות התיירותיות. כדורגל הוא בידור מקובל, אך תלוי עונה וצריך להגיע לסטמפורד ברידג' בשביל צ'לסי, לאצטדיון האמירויות לראות את ארסנל, ולא נשכח קבוצות כמו טוטנהאם, וסטהאם וקריסטל פאלאס שמגרשי הבית שלהן רחוקים ממרכז העיר.

התחבורה העילית בלונדון היא כמעט בלתי אפשרית ויש אגרת עומס למי שלא מתגורר בעיר גופא. המוניות יקרות למדי, מה גם שהמונה מתקתק גם בזמן עמידה בפקק. המסקנה הברורה מכך היא שהליכה היא הדרך המועדפת למרחקים קצרים עד בינוניים. למרחקים גדולים יותר אין טוב יותר מאשר הרכבת התחתית, "הטיוב", שמגיעה לכל אזור ופינה, עוצרת בעשרות תחנות שבהן אפשר לעבור מקו אחד למשנהו. הדרך היעילה ביותר לניצול הטיוב הוא בעזרת כרטיס אויסטר שבו אתם קובעים מראש איזה סכום "תשקיעו", ובכל נסיעה יורד סכום מסוים עד שהכרטיס מתרוקן וניתן לטעון אותו מחדש. אולם יש להביא בחשבון כי לרכבת התחתית יש גם חסרונות. בחלק לא קטן מהתחנות צריך לטפס במדרגות, משימה לא קלה אם מתניידים עם מזוודות. נוסף לכך, רוב הקרונות אינם ממוזגים, ובשעות העומס הצפופות זה ממש לא נעים.

כתייר ותיק בלונדון פסחתי על רוב האטרקציות שהן חובה לתייר הבתול ומוזכרות בכל ספר תיור ובאתרים הרבים ברשת. תענוג לא קטן הוא השוטטות ברחובותיה של לונדון תוך צפייה בבניינים המרשימים ובהמוני האדם המסתובבים בהרגשת חופש, מתעלמים מהפיגועים השוטפים את הארצות הסמוכות. במסגרת שוטטות זו חלפנו כמובן ברחוב אוקספורד, החנויות מתהדרות בשלטים המכריזים על הסיילים האטרקטיביים של הקיץ, בונד וניו בונד, ריג'נט ואחרים.

אי אפשר להימנע מכיכר פיקדילי ובהמשך מטרפלגר. איך שהוא מצאנו את עצמנו שוב בגלריה הלאומית, מתפעלים מאין ספור הציורים המוצגים שם (הכניסה בחינם, כמו לרוב המוזיאונים בלונדון). גם כיכר לסטר היא בגדר חובה בזמן השיטוטים ואפילו קנינו כרטיסים מוזלים (40 ליש"ט למקום טוב) להצגה "ארוחת בוקר בטיפאני" שממנה, לצערנו, לא ממש נהנינו.

אזור נהדר לטיול, שאליו אפשר להגיע תוך מעבר על Tower Bridge היפהפה, הוא הגדה הדרומית של נהר התמזה שעבר תאוצת פיתוח אדירה ושופע בתי קפה, פאבים, מסעדות וחנויות בוטיק. תמצאו שם גם את בית העירייה החדש השוכן במבנה ארכיטקטוני מוזר ומיוחד. לא הרחק משם נמצא מוזיאון טייט מודרן, שבו מוצגת כעת תערוכה מרשימה של הציירת האמריקנית ג'ורג'יה אוקיף – מומלץ בהחלט (התערוכה תימשך עד סוף אוקטובר).

לונדון ידועה גם בזכות השווקים הרבים שבה, חלקם פתוחים כל יום וחלקם רק בסופי שבוע. המאכזב ביותר מבחינתי הוא Brick Lane הנראה כמו סמרטוטייה גדולה. שוק פורטובלו בנוטינג היל איבד מכוח משיכתו וחי על שאריות הזוהר שהקנו לו יו גרנט וג'וליה רוברטס בסרט מ-1999. דווקא הרחובות המובילים אליו מתחנת נוטינג היל גייט מעניינים יותר. שוק קובנט גרדן הוא אטרקציה איכותית, אך בעיקר בזכות האזור כולו על שלל החנויות, הפאבים והמסעדות שבו, ועל כן כדאי להקדיש לו סיור יום וגם סיור ערב. הרגשנו חובה לבלות שעות ממושכות בקמדן מרקט כדי לתרום לתזרים המזומנים של בן ארצנו, טדי שגיא. המקום בהחלט שווה ביקור, אם כי הוא הומה אדם בכל ימות השבוע וכנראה בלתי אפשרי לחלוטין בשבת וראשון.

ועתה לנושא האהוב על כולנו, הגסטרונומיה. במאמר מוסגר אני חייב לציין שיש ליקוי בסיסי בשיטת דירוג המסעדות באתרי האינטרנט המובילים, Tripadvisor ו-Booking. בתי אוכל הנמצאים במרכזי הערים מאוכלסים בעיקר על ידי תיירים המגיעים בקבוצות או בזוגות, ונוטים ללוות את הארוחות בכמות לא קטנה של אלכוהול. אם האוכל לא גרוע, השירות לא נוראי והמחיר לא בשמים, סביר שהמוסד יקבל ביקורת טובה. תושבי הכרכים האלה אוכלים בדרך כלל קרוב למקום מגוריהם או עבודתם והם ביקורתיים יותר.

כתוצאה מכך, ביקרתי לא אחת במסעדה ממוצעת מאוד שזכתה להימנות בעשירון העליון של אתרי האינטרנט שהזכרתי. ולדוגמה ספציפית, מסעדת Bar Remo הממוקמת ברחוב פרינס קרוב מאוד לכיכר אוקספורד נמצאת במקום 198 (מאיון עליון) בטריפאדוויזור והאוכל והשירות שלה בינוניים ביותר, אם כי המחיר די נמוך. באורח דומה, מסעדת Steak & Co ברחוב אירווינג ליד כיכר לסטר הממוקמת במקום 185 ברשימה מגישה סטייקים די גרועים בדקור פשוט ושירות עצלני, נסגרת מוקדם ואפילו המחיר לא ממש זול. אין סיבה מיוחדת לפקוד מסעדה זו.

ביקרנו גם ב-Balthazar, מסעדת הבת של המוסד הניו יורקי המפורסם ברחוב  Russel בקובנט גרדן, מיקומה ברשימה הוא 349 והיא לאין ערוך טובה יותר משתי הקודמות. המסעדה אמנם גדולה ומלאה עד אפס מקום בסועדים רעשנים, אך האווירה נהדרת, האוכל ממש טוב והשירות קפדני. מנות הבשר ממש מעולות. הופתענו לטובה במסעדה האיטלקית 2 Veneti, השוכנת ברחוב ויגמור 10, במסעדה מוגש אוכל ונציאני ומיקומה ברשימה 528. מדובר במבנה יחסית קטן, שולחנות ערוכים בסגנון איטלקי, בעל הבית והמלצרים איטלקים והמחיר קבוע: מנה אחת עולה 16.5 ליש"ט, שתי מנות – 25.5, שלוש מנות – 31.5 וארבע מנות (לאכלנים רציניים מאוד) – 35.5 ליש"ט. יש מבחר סביר של יינות. בהחלט לא זול, אך שווה כל פני.

באשר לפאבים ולברים אין לי המלצות מיוחדות. אלה מפוזרים באלפיהם בכל רחבי לונדון. ריכוז עצום מצוי בקובנט גרדן ובלסטר הסמוכה, בצ'לסי ובסוהו. בסוהו יש שפע של מסעדות קטנות וברים באזור התחום בין הרחובות Carnaby ו-Kingly ומאז שנכנס לתוקף חוק העישון, רוב הפעילות מתקיימת בחוץ. אני ממליץ בחום לבקר במקום בסופי השבוע. לא תתאכזבו.

בביקור הבא בלונדון, בקרוב ב"ה, אדווח לכם שוב.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

12 תגובות

  1. פריק של לונדון
    פריק של לונדון יולי 31 2016, 13:47
    אין על לונדון

    בכל תחום שיכול לעניין תייר, מפאב עד בלט, מכדורגל עד אומנות מתקדמת, ממסעדה ועד מועדון חשוך, ממועדונים עם די.ג'י ועד מוזיאונים של מדע והיסטוריה. אפשר לבוא 4 פעמים בשנה ובכל פעם להינות עד הסוף.

    השב לתגובה
  2. אלמוני
    אלמוני אוגוסט 02 2016, 12:53
    וכל המהגרים...

    הודים, פקיסטנים, ערבים …. בעיקר בלונדון
    אין יותר מידי אנגלים אמיתיים ואפילו הבלונדינים הם פולנים

    השב לתגובה
  3. נטע
    נטע אוגוסט 07 2016, 13:05
    הרכבת התחתית בסדר גמור

    הרכבת התחתית של לונדון לא כל כך בעייתית כפי שאפשר לבין מהכתבה שלך. תדירות רבה. עד שעות מאוחרות. אנשים מנומסים. מגיעה כמעט לכל מקום. יש שעות עומס. אבל תשווה את זה לאלטרנטיבות. תשווה את זה לתחבורה בכל מקום בעולם.

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author אוגוסט 07 2016, 13:13

      בהחלט כלי תחבורה נהדר. יעיל וזול ומגיע לכל מקום וגם בטוח. הצבעתי רק על שני חסרונות קטנים שבטלים בששים לעומת היתרונות.
      הלוואי אצלנו בעוד……….

      השב לתגובה
  4. איילה
    איילה אוגוסט 18 2016, 10:49
    כתבה אכותית ומעניינת..

    כתבה מעניינת ואכותית..
    חזרנו עכשיו מלונדון ובקריאת הכתבה הרגשתי שאני מטיילת שוב…בהחלט התאהבתי אחרי הרבה שנים שלא ביקרתי בה…

    השב לתגובה
  5. אריאל נבון
    אריאל נבון אוגוסט 21 2016, 19:32
    לבקר במקום שעוד לא היית אף פעם

    זה נחמד
    אבל להנות ממש יש אולי חמש שש מקומות בעולם שיש בהם מהכל וברמה גבוהה
    אחד מהמקומות האלה זאת לונדון
    אין ספק

    השב לתגובה
  6. ישראלי ממוצע
    ישראלי ממוצע אוקטובר 02 2016, 20:15
    אבל כולנו כבר היינו שם לפחות שלש פעמים

    צאיך לראות גם דברים אחרים.

    השב לתגובה
  7. פ....
    פ.... אוקטובר 09 2016, 13:54
    ריבוי המוסלמיות עם הבורקות מפריע

    יש אזורים בעיר באזור הייד פרק שממש מרגישים לא נוח

    השב לתגובה
  8. רננה
    רננה אוקטובר 30 2016, 20:57
    גם כעת בסתיו יתרונות בלונדון

    קריר ונעים
    קצת יותר אפלולי ןאינטימי
    טיפה פחות תיירים ולחץ ומבחר האפשרויות לא פחות גדול
    הטיסות ובתי המלון זולים יחסית

    השב לתגובה
  9. צבר
    צבר פברואר 23 2017, 14:12
    אין כמו לונדון

    אפשר לנסוע מאה פעמים ויש בלי סוף מה תראות ומה להנות

    השב לתגובה
  10. המלשינה
    המלשינה מרץ 06 2017, 13:35
    לידיעתכם

    מרקס אנד ספנסר יורדים בהדרגה מבגדים ומתרכזים רק במזון

    השב לתגובה
  11. שרון
    שרון אפריל 06 2017, 13:13
    פעם תונדון היתה יקרה

    עם שער הפאונד כעת זולה. אופנה גבוהה. מסעדות נהדרות. ופעים בשמיים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בתיירות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!