JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חוצה ארה"ב על האופנוע (14)

הגאוגרפיה האנושית

חוצה ארה"ב על האופנוע (14) צילום: דניאל ג'ינו
אוקטובר 28
09:24 2016

אחת מחוויות הלמידה המתרחשות כאשר חולפים על פני מרחבים גדולים, מעבר לשינוי האקלימי והסביבתי, היא היכולת לשים לב לשינוי המתחולל בין קהילות האדם השונות הפרושות במרחב.

תפוצת בני האדם במרחב תלויה בכמה גורמים, שהעיקריים ביניהם הם הטופוגרפיה והאקלים. כפועל יוצא מגורמים אלו נגזרת יכולת הנשיאה הכלכלית של השטח. חברה מערבית מורכבת ממעמדות שבדרך כלל מושתתים על גורם כלכלי ומדורגות לפיו. בדרך כלל המוקד הכלכלי האזורי יהיה עיר הבירה – לאו דווקא הבירה הרשמית. ככל שמתרחקים ממוקד זה ונעים אל תוך הפריפריה ניתן לחוש, בקיצוניות רבה, בהבדלים האנושיים, הן מבחינה חומרית והן מבחינה מנטלית. אנשי העיר ואנשי הכפר. בעיניי, הדרך הטובה ביותר להבין את מערכת הקשרים הזאת בין קהילות האדם היא פשוט לפגוש בהם במיקומם.

קמתי בבוקר עם הזריחה לפני האגם היפה שלידו מצאתי מסתור מהגשם. התפללתי, התארגנתי, שתיתי קפה ויצאתי לדרך. הגשם פסק אך לא לחלוטין – לאורך האופק ניתן היה להבחין בשברי ענן המורידים גשם במקטעים מסוימים ברחבי המישור, וביניהם נמתחו להן קשתות שגרמו לחיוך להתפרש על הפנים. מקווה שאצליח לתמרן בין מקטעי הגשם הללו. היעד הוא להגיע לדאלאס עד סוף היום כדי לבקר את אורי, בן הכיתה שלי מהתיכון שאותו פגשתי גם בלאס וגאס. מרחק של 830 ק"מ -דרך ארוכה עוד לפניי.

באחת מתחנות הדלק בין ניו מקסיקו לטקסס נגשו אליי שני בוקרים מקומיים, והתחילו לשוחח עמי על מסעותיי. הם גרים בדרום מערב טקסס, דור תשיעי של מגדלי בקר. כל אוכלוסיית הכפר שהם גרים בו מורכבת מחמש משפחות, ובמהלך הדורות הפכו כל המשפחות הללו למשפחה אחת גדולה, בגלל המצאי הדליל של האנשים – הם התחתנו זה עם זה, בני דודים וקרובים. רובם מתגייסים לצבא האמריקני, מגדירים את עצמם בראש ובראשונה כטקסנים ולא כאמריקנים. אנשים פשוטים.

נפרדתי מהם ומשם ואילך נכנסתי אל תוך שממה – קילומטרים רבים ללא נקודות יישוב, רק שדות מרעה עד האופק. העצירה הבאה הייתה במעין כפר טקסני קטן במרכז המישור. דמויות מתוך סרט מערבונים משובח מקשטות את הרחובות. רובם לבנים ודתיים, בעלי מבטא טקסני כבד, איכרים הקשורים לאדמתם זה כמה דורות, כמו הבוקרים שפגשתי, כל אחד נושא אקדח על חגורתו. משם הוספתי לרכב לעיירה קטנה וישנונית בשם ליטלפילד. אוכלוסייתה מונה כ-7,000 נפשות, ועיסוקם העיקרי של התושבים הוא מתן שירותים לחוות שסביב.

משם המשכתי ורכבתי לעיר נוספת – לובוק. בדרך תפס אותי אחד משברי הענן; נרטבתי לחלוטין. מזג האוויר בקטע הדרך הזה היה חמים, והגשם שירד עליי קירר אותי בנעימות. בלובוק, עיר של 250,000 תושבים, עצרתי להפסקת קפה והתיישבתי בפארק הציבורי שמול בניין העירייה. מולי אני רואה חבורה של בני נוער בני 18, הולכים בקבוצה ומרוכזים בסמאטפונים שלהם. הרגשתי צורך עז לשאול אותם מה הם עושים. אחד מהם, לאונרדו שמו, אמר לי שהם מחפשים פוקימונים.

לאונרדו נולד למשפחה מקסיקנית, הוריו עובדים בעבודות ניקיון, הוא מובטל וממורמר קשות על חייו. אין לו אופק. המקום הכי רחוק שהוא ביקר בו זו העיר יוסטון, כשהיה בן 15. הייתי מגדיר אותו כנער פריפריאלי ממוצע. החלום שלו הוא לנגן בלהקה, ובינתיים הוא מחפש פוקימונים מאחורי העצים שבפארק.

לובוק היא מרכז כלכלי אזורי לעיירות ולכפרים מסביב. משם המשכתי לדאלאס. בדרך אליה עצרתי לתדלק באחת מעיירות הלווין שלה – אולני (Olney), עיירת מעגל שלישי או אפילו רביעי של המטרופולין. באולני אין שום דבר מרגש מלבד העובדה שחוויתי שם רגע קטן של סיפוק: הפכתי את המפה שבעזרת אני מנווט, ומעכשיו אני מנווט בעזרת הצד השני, המזרחי.

הגעתי לדאלאס. מיליון ושלוש מאות תושבים. מטרופולין לכל דבר ועניין. חברה עירונית "מפותחת" עם שלל מעמדות המפוזרים בהתאם לאופיים בשכונות וברובעים השונים. באחד הבארים שבעיר התיישבתי כדי לשתות כוס בירה צוננת ולהשביע את רעבוני לאחר יום הרכיבה הארוך, לפני שאפגוש את אורי. לפתע מתיישבת לידי ג'ניפר. בחורה יפה ומטופחת, לבושה ומאובזרת במיטב מותגי האופנה היוקרתיים. בחורה כזו שאפשר לשים אותה בשער של קטלוג. מדהימה ביופיה. היא פותחת עמי בשיחה. מסתבר שהיא בת למשפחת אילי נפט, עובדת בעסק המשפחתי, מאורסת. היא לא הסכימה להתארס עד שהחבר שלה קנה לה טבעת אירוסין בשווי 90,000 $ לפחות.

אמריקה, כבר אמרנו.

הדוגמה הזאת לחציית המרחב חוזרת על עצמה לאורך כל המסע. שממה, כפר, עיירה, עיר, עיר בירה ובמקרים מסוימים גם עיר-אם (מגה-פוליס). הדוגמאות האלה מדגמיות, אך מניסיוני הן ממחישות היטב את העובדה שבכל אחד מהמוקדים הללו ניתן לחוש בדפוס אנושי שחוזר על עצמו. המבנה הגאוגרפי החברתי-כלכלי הזה יוצר פער גדול בין אנשי הבירה לכפר ובין אוכלוסיות העיר השונות. הבדלי מעמדות ותפיסות חיים שונות מאוד עד כדי קיצוניות. קיים מעין ניתוק חברתי בין שכבות האוכלוסייה כפועל יוצא ממדד כלכלי, המשליך על פער חינוכי. ולכך יש לשלב את העובדה שלא פעם ניתן לחוש שהפער הכלכלי עדיין מושתת על מוצא אתני – לבנים, שחורים, היספנים וכו'.

דבר נוסף שאני מוצא לנכון לציין הוא שלאורך הדרך נחשפתי לאחת מהבעיות הקשות ביותר שהחברה האמריקנית צריכה להתמודד עמה. בעיית סמים קשה מאוד. הייתי מגדיר זאת כמגפת סמים. בשכבות החלשות של החברה האמריקנית ניתן להבחין בתופעה בבירור. שכונות של נרקומנים. התופעה קיימת גם בשכבות החזקות יותר, אך פחות נראית לעין במבט ראשוני. המון סמים, בכל מיני צורות, חוקיים ולא חוקיים.

אמריקה חייבת להתעורר, נראה שמבחינה חברתית היא מתפרקת מבפנים.

כשאני ניגש לנתח רובד אנושי באזור גאוגרפי, אני נזכר במאמר שקראתי אי שם בשנת הלימודים הראשונה שלי באוניברסיטה. שם המאמר הוא "מדינת תל אביב" והוא נכתב על ידי פרופ' ארנון סופר. מטרת המאמר היא לתאר את ישראל כולה כאזור המתפקד כמטרופולין אחד שמרכזו תל אביב. מצב זה, על פי תפיסתו של פרופ' סופר, הוא בעיה חברתית וביטחונית לישראל. ואני מסכים אתו. אסור לישראל להרשות לעצמה פער חברתי שכזה כמו שניתן לראות כאן בארה"ב.

נפרדתי מג'ניפר בזמן שליוותה אותי ללביאה. ואז סוף סוף פגשתי שוב את אורי. איזה כיף.

על המחבר / המחברת

Avatar

דניאל ג'ינו

בעל תואר B.A לגיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל. מורה דרך בישראל.

8 תגובות

  1. עמוס
    עמוס אוקטובר 28 2016, 14:15
    לימודי שטח

    אין כמו לימודיי שטח…דברים שרואים משם לא רואים מכאן

    השב לתגובה
  2. ליאורה פ.
    ליאורה פ. אוקטובר 30 2016, 13:43
    מה הכיף להסתובב בכל המקומות האלה

    שאין מה לעשות בהם?

    השב לתגובה
  3. אבירם
    אבירם אוקטובר 31 2016, 09:34
    נדמה לי שהתאהבת בשיטוט

    מן נסיעה ממושכת חסרת מחוייבות וללא קשרים קבועים

    השב לתגובה
  4. ארז
    ארז נובמבר 01 2016, 13:30
    מסע מעניין

    נהנה מאוד לקרוא את סיפור המסע שלך ..
    תודה והמשך מוצלח.

    השב לתגובה
  5. ארז
    ארז נובמבר 01 2016, 13:31
    הלו

    כתיבה מעניינת מאוד

    השב לתגובה
  6. טליה שטרית
    טליה שטרית נובמבר 01 2016, 17:31
    תמונה קשה

    מכל מה שמתואר בסיפוריך וחוויותיך נבנית תמונת פאסל מאד עגומה של המצב בארהב. עצוב מאוד.

    השב לתגובה
    • דניאל
      דניאל נובמבר 05 2016, 18:05
      טליה שטרית

      יש כאן לא מעט בעיות חברתיות וכלכליות, אך יחד עם זאת אני פוגש כאן אנשים מדהימים.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בתיירות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!