JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חוצה ארה"ב על אופנוע (18)

עם התנינים בביצות של לואיזיאנה

חוצה ארה"ב על אופנוע (18) אבוויל לואיזיאנה צילום: Jerrye & Roy Klotz, MD commons.wikimedia.org
נובמבר 28
21:28 2016

תוך כדי רכיבה אני מביט לעבר הים, לחוף החולי הזהוב, מתפתה. אבל הבטחתי לעצמי – רק באטלנטי אני טובל.

לאורך קטע הדרך הזה רכבתי לבד. הכביש ריק לחלוטין, השמש מאירה ומחממת אותי בעדינות, ניחוחות נעימים של ים וריח גשם, בצדי הימני מפרץ מקסיקו עם חופיו החוליים ובצדי השמאלי הביצה הגדולה של לואיזיאנה, שאי אפשר לראות את סופה. ואני רוכב בדיוק בתפר הקסום הזה. מבחינה גאוגרפית חדרתי אל תוך הדלתא של הנהר הארוך והגדול ביותר בצפון אמריקה – המיסיסיפי. מחר אחצה אותו.

רכבתי על הכביש כשעה וחצי עד שהגעתי לאחד מערוצי המשנה המנקזים את הדלתא. כדי לעבור את הערוץ הייתי מוכרח לעלות על מעבורת. כשהגעתי לנקודת העלייה למעבורת, ראיתי שהמעבורת קשורה לגשר העלייה בגדה שממנה הגעתי – היא עומדת לצאת, ואני לא יודע מתי תגיע המעבורת הבאה. לא רציתי להתעכב ולפספס אותה, לכן התקדמתי מעבר למחסום הגשר כדי לסמן למלחים שאני רוצה לעלות ושיחכו לי. המלחים סימנו לי לרדת מהגשר – היה עליי לפנות את גשר הירידה מהמעבורת לטובת כלי הרכב שכבר נמצאים עליה. תאמינו או לא, הרכב הראשון שירד מהמעבורת היה הטנדר של השריף המקומי. פאם פאם… צ'אקלקות, מגפון.

"למה אתה לא עוצר בתמרור עצור, אתה לא רואה אותו? תעצור בצד”. החניתי את הלביאה בשולי רחבת העלייה למעבורת. נו, באמת, מה עכשיו… רכבתי כל הבוקר בסערה, די. דלת הטנדר המעוטרת במגן דוד זהוב ובמילה SHERIFF נפתחת, והנה הוא יוצא, השריף, כמו דמות מסרט, ונעמד מולי. בחור בן כ-40, מגפיו שחורים, מדיו אפורים, כובע בוקר, לחיו הימנית נפוחה. הוא לועס טבק, ויורק.

"אתה לא רואה את התמרור?” הוא שואל במבטא דרומי כבד. "סליחה אדוני השריף, לא שמתי לב אליו", אני עונה. "מה, אתה מקליפורניה?" "לא, אני מישראל, אני חוצה את הארץ שלכם. אבל התחלתי בקליפורניה." "תן לי את הרישיון ואת הדרכון שלך בבקשה."

שלפתי אותם מתיקי ונתתי לו. לבסוף הוא חייך ואמר: "בסדר חבוב, לא נגרם כל נזק. סע בזהירות, שיהיה לך המשך יום נעים ומסע מוצלח. אני מקווה שאתה נהנה בארץ שלנו". לקחתי ממנו את הדרכון והרישיון, הודיתי לו ועליתי על המעבורת.

כעבור חמש דקות הגעתי לגדה הנגדית ומשם המשכתי עד לעיירת דייגי שרימפסים ישנונית ששמה קאמרון (Cameron). עצרתי לתדלק. בתחנת הדלק נעצר לידי אוטו אדום ישן וחלוד, ובתוכו ישב גבר אפרו-אמריקני בשנות ה-50 לחייו. הוא פתח את החלון. "HELL NO, אתה רכבת עד לכאן מקליפורניה?" "כן", עניתי (לוחית הזיהוי של הלביאה מראה שהיא מקליפורניה). לא הצלחתי להבין מדוע הוא מתרגש כל כך.

קוראים לו ג'ורג, הוא דייג שרימפסים למעלה מ-40 שנה. מעולם לא יצא מהאזור הזה, וזו הפעם השנייה או השלישית בחייו שהוא רואה לוחית זיהוי קליפורנית. הוא החל מתשאל אותי על המקומות שבהם ביקרתי ועל מסקנותיי מהביקורים, ואני עניתי לשאלותיו בסבלנות ובפירוט. לאחר כמה דקות של שיחה אמרתי לו שאני מוכרח לזוז כדי למצוא מקום ללון בו בלילה. ג'ורג אמר לי: "שמע דניאל, מפלס המים בביצה עדיין די גבוה בגלל ההצפה, מה שאומר שבטח תיתקל בלא מעט תנינים. שים לב איפה אתה מקים את האוהל. ושיהיה לך בהצלחה." נפרדנו.

וואי וואי, מה תנינים עכשיו? הוא בטח מתלוצץ. יצאתי מתחנת הדלק. השעה הייתה 16:00, יש לי בערך שלוש וחצי שעות של אור. אני חייב למצוא מחסה לפני החושך. הכבישים ריקים לחלוטין, רק אני, הביצה ועופות המים. מפעם לפעם ניתן לראות מעין רחפות החונות בצד הדרך, ובתים עזובים שנראה שננטשו כיוון שהוצפו. אזור מהמם.

תוך כדי רכיבה, כשהביצה הקסומה הזאת מסביבי, שמתי לב לחפץ כל שהוא בשולי הכביש. האטתי והתקרבתי בזהירות. זה תנין דרוס! תנין באורך שני מטרים. ג'ורג ממש לא התלוצץ אתי. המשכתי לרכוב.

הערב הגיע וטרם מצאתי מקום לחניית לילה. בעיה, אני לא רוצה לפתוח את האוהל אם אני לא רואה את הסביבה שבה אני ישן, וחוץ מזה הכול מסביב, ממש הכול, זו ביצה ענקית. מלא תנינים. עדיף שארכב עוד כשעה עד לעיירה אבוויל (Abbeville) ושם אמצא איזה מוטל זול.

וכך קרה. הגעתי למוטל מותש אחרי יום רכיבה סוער ומאתגר שבמהלכו עברתי כ-380 ק"מ. התקלחתי, נרדמתי. מחר ניו אורלינס…

על המחבר / המחברת

Avatar

דניאל ג'ינו

בעל תואר B.A לגיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל. מורה דרך בישראל.

8 תגובות

  1. עמוס
    עמוס נובמבר 29 2016, 19:05
    תנינים ומרעין בישין...

    אללה מעאק

    השב לתגובה
  2. נהוראי
    נהוראי נובמבר 30 2016, 21:37
    טוב לדעת לפחות

    שיש מעבר לים שוטרים גברים

    השב לתגובה
  3. אופנוען
    אופנוען דצמבר 01 2016, 13:45
    ממה חיים במסע כל כך ארוך?

    אתה עובד שם?

    השב לתגובה
    • דניאל
      דניאל דצמבר 11 2016, 17:30
      האופנוען

      לאורך המסע אני לא עובד. החלק של חציית ארה"ב משתנה מבחינת זמנים, למעשה ניתן לחצות את ארה"ב בארבע ימים. העלויות משתנות בהתאם לאופן שבו אתה בוחר לטייל. במידה ויש לך שאלות ספציפיות על עלויות פרוצדורות ביטוחים דרכי נסיעה וכו'… או כל שאלה אשמח לענות לך אליהם. המשך קריאה מהנה

      השב לתגובה
  4. ודים
    ודים דצמבר 02 2016, 10:10
    איזה מזל

    היה לך מזל עם הבחור בתחנת דלק, מדהים כל פעם מחדש איך השביל תמיד חכם מן ההולך בו!

    השב לתגובה
  5. הנרי
    הנרי דצמבר 03 2016, 13:08
    נתקלתי וכראתי כמה פרקים

    מסע מופלא

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בתיירות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!