JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

230 שנה למרד על הבאונטי

מסע אל האי פיטקרן

230 שנה למרד על הבאונטי מפרץ באונטי צילום: אביחי בן צור
אפריל 27
19:30 2019

כמו כתם קטן של יבשה במחצית הדרך שבין טהיטי לאי הפסחא, האי פיטקרן היה מקום מסתור מושלם עבור מורדי "הבאונטי", החוגגים מחר– 28 באפריל – 230 שנים למרד הימי המפורסם ביותר. לאחר חמישה סרטים הוליוודיים ויותר מ-1,000 ספרים על הפרשייה הנודעת, מעמדו של האי הזעיר עולה לאין שיעור על גודלו הפיזי. עם אוכלוסייה המונה פחות מ-50 תושבים, השיטוט בין צוקי הים הגבוהים והעמקים הפוריים של האי פיטקרן הוא חווייה המשלבת עונג ותחושות חרדה. זהו אי נידח, גם במונחים של אזור הידוע בבידודו היחסי, גן עדן עם עבר מסתורי ועתיד לא ברור, ואחת מהתחנות המעניינות ביותר במסע בין האיים של דרום האוקיינוס השקט.

תקציר: המרד על הבאונטי

אף שהפרשייה המכונה "המרד על הבאונטי" התרחשה אי שם בדרום האוקיינוס השקט, הרי שמקורה בכלל בסכסוך של הכתר הבריטי עם 13 המושבות המורדות בצפון אמריקה באמצע המאה ה-18. במשך שנים עמלו עבדים אפריקנים בשדות קני הסוכר שבאיי הכתר בים הקריבי (ג׳מייקה, ברבדוס ועוד) וייצרו הכנסות שמנות עבור הממלכה ושלל עסקניה. את המזון לעבדים נהוג היה לייבא מהמושבות שבחוף המזרחי של צפון אמריקה, אולם האמברגו שהטיל הכתר המלכותי על המושבות פעלה כחרב פיפיות וקטעה את התעשייה המשגשגת. נוסף על כך, הצרפתים החליטו להצטרף לחגיגה והטילו מצור ימי על איי הסוכר הבריטיים. המצב התדרדר לכדי אסון הומניטרי, וב-1788 נוכחו האדונים הלבנים שעליהם לעשות מעשה פן יקומו עליהם העבדים הרעבים, שכבר החלו למות בהמוניהם בשל מגיפת הרעב. אילו רק ניתן היה לגדל לחם על העצים…

הכתר הבריטי החליט להוציא משלחת חירום למשימה חשובה ביותר: לשנע שתילים של פרי מזין במיוחד מטהיטי למושבות הכתר באיים הקריביים ולפתור את משבר המזון. עשרים שנים קודם לכן חזרו המשלחות הראשונות מטהיטי ואיתם רישומים על זן חדש של פרי המשמש את המקומיים כמקור לפחמימות – פרי הלחם. אם זה טוב לילידים בטהיטי לבטח זה יספק את תאבונם של העבדים האפריקנים. הפיקוד על אוניית הבאונטי הופקד בידיו של קפטן ויליאם בליי – הקצין היחיד על הספינה. תחתיו היו 45 אנשי צוות, ביניהם פלצ'ר כריסטיאן, ידידו של בליי, שתפקד כמעין סמל ראשון על הספינה.

הדרך לטהיטי הייתה רצופה מכשולים, חלקם באשמתו של בליי, שניסה לקצר את הדרך על אף תנאי מזג אוויר קשים בכף הורן שבקצה יבשת דרום אמריקה. נוסף לכך, תנאי המחיה על הבאונטי היו קשים מהרגיל, הן בשל צמצום מרחב המחיה לטובת משתלה צפה שהוכנה כדי לקלוט את שתילי פרי הלחם והן בשל הקפדה יתרה של בליי על משמעת ברזל וחיבתו להענשה פומבית וכואבת על כל עניין פעוט. רק לאחר כעשרה חודשים הגיעה הבאונטי לטהיטי, והסתבר שהחמיצה את עונת פרי הלחם. על הצוות נגזר לחכות בטהיטי חודשים מספר, ובתקופה זו התאהבו המלחים באורח החיים הפולינזי ובנשות המקום, למעט קפטן בליי, שהקפיד על ייצוגיות ונמנע מלהתערבב עם המקומיים מעל למינימום הדרוש.

ירידת המוראל עם החזרה לים הפתוח הייתה קשה מדי עבור הצוות, שחלקו הותיר נשים מאחור, כולל פלצ'ר כריסטיאן. בתחושה שהפיקוד נשמט לו מבין הידיים, בליי העלה הילוך בגזרת המשמעת והענישה, ואף השפיל את כריסטיאן מול פקודיו. ב-28 באפריל 1789, כשלושה שבועות לאחר היציאה מטהיטי, התרחש המרד המפורסם. תחת פיקודו של פלצ'ר כריסטיאן השתלטו על הבאונטי כעשרים מורדים. בליי ומרבית מנאמניו סולקו מהבאונטי על סירה קטנה וקיבלו אך ציוד מינימלי ומעט מזון ומים.

לאחר ביקור בזק בטהיטי, תשעה מורדים ושמונה עשר נשים וגברים פולינזיים חיפשו מקום מחבוא מהזרוע הארוכה של הכתר הבריטי הצמא לנקמה. הם ניסו להתיישב באי בקבוצת איי אוסטרל – הם קראו לו טובואיי (מקום מחבוא) – אך ניסיונם כשל והם חזרו לחיפושים ולספינה. כעת נישאו ניחוחות של מרד נוסף על סיפונה של הבאונטי, הפעם נגד המנהיג החדש פלצ'ר כריסטיאן. כריסטיאן, שכבר היה נואש להתחיל בחיים חדשים, מצא אזכור לאי קטן ברישומיו של בליי. לתדהמתו, הסתבר שמיקומו של האי על גבי המפות של הצי המלכותי היה שגוי. כך נמצא לו מקום מסתור. לאחר שהפשיטו את האונייה מכל פריט בעל שימוש עתידי, הבאונטי הועלתה באש וקהילה חדשה התחילה את חייה בבידוד מוחלט על האי פיטקרן.

ביקור באי פיטקרן

כיום האי פיטקרן הוא חלק מטריטוריה בריטית שמעבר לים, כ-2,300 ק״מ דרום-מזרחית לטהיטי וכ-2,000 ק״מ מערבית לאי הפסחא. עם שטח של כ-4.5 קמ״ר בלבד, קל מאוד לפספס את האי, הנבלע בקלות במרחבי האוקיינוס השקט. שכנו המיושב הקרוב ביותר הוא האי מנגרבה Mangareva)) מקבוצת איי גמבייר של פולינזיה הצרפתית, במרחק 540 ק״מ בכיוון צפון-מערב. מנגרבה הוא ככל הנראה מקור מוצאם של המתיישבים הפולינזים שהגיעו לראשונה לפיטקרן בסביבות המאה ה-12 לספירה, אולם הם לא שרדו זמן רב והאי נותר נטוש עד להגעתם של המורדים ב-1790.

הגעתי לפיטקרן לאחר הפלגה בת יומיים מהאי מנגרבה וכיממה לפני התכנון המקורי, על סיפונה של האונייה ״אוסטרל״ במסגרת שיט מטהיטי לאי הפסחא. בהעדר נמל כלשהו ומזג אוויר הפכפך, הדרך היחידה להגיע לחופי האי היא באמצעות סירות קטנות. רבים מהמגיעים עד לחופי פיטקרן לא זוכים לבקר בו למעשה. בקרב הנוסעים על הסיפון שורר מתח רב. השאלה היחידה המעסיקה את כולם היא ״האם יינתן האישור הסופי לרדת לסירות הזודיאק?״ על מנת להפיג במקצת את המתח, אנו משוחחים עם סיימון יאנג, שזה עתה עלה לספינה על התקן הכפול של נציג משטרת הגבולות ומשרד התיירות. ״זהו מזג האוויר הטוב ביותר שחווינו בארבעת השבועות האחרונים. אני בטוח שתזכו לבקר באי היום,״ מרגיע אותנו יאנג.

בהמתנה להחלטה הסופית של הקפטן, יאנג מספר לנו על החיים באחד מהאיים המרוחקים ביותר בעולם. "נכון לעכשיו מתגוררים באי 42 תושבים ולכל אחד מספר משרות חלקיות בשירות הציבורי, כך שכולנו עובדים למעשה עבור המלכה." יאנג מספר שרק ארבע ספינות משא מגיעות לפיטקרן מדי שנה, וכמו את התיירים, גם את הסחורה יש לשנע בסירות קטנות לאי. "האדמה שלנו פורייה מאוד ואנחנו מגדלים פה את כל מה שאפשר, למשל טארו, בננה ופרי הלחם, אולם את כל מה שהטבע אינו יכול לספק יש לייבא מבחוץ.״גבעת הקושי

למרבה המזל ניתן האור הירוק ואנחנו יוצאים למסע הקצר לאזור העגינה ב-,Bounty Bay נמל מאולתר שעליו מתנפצים גלים ללא הפסקה. עם ההגעה המיוחלת לאי המבודד, אתגר נוסף לפנינו – טיפוס על "גבעת הקושי" האגדית (Hill of Difficulty). בראש הגבעה נמצא את הרמה הפורייה ואת היישוב היחיד על פיטקרן, אדמסטאון, הקרוי על שם ג׳ון אדמס, המורד האחרון ששרד מלחמת אחים עקובה מדם. זו הזדמנות נוספת להכיר את המקומיים, הממתינים על המזח עם טרקטורונים על מנת לסייע באתגר. חלקם הם צאצאיהם הישירים של מורדי הבאונטי ונשותיהם הפולינזיות. גם שוטרת מקבלת את פנינו, השוטרת היחידה על האי. לאחר פרשיית ניצול מיני ב-2004 ומשפט מתוקשר שכמעט חרץ את גורל ההתיישבות, קיימת נוכחות משטרתית קבועה על האי הבריטי הנידח.

יער

עצי ענק מחוץ לאדמסטאון

אנחנו צועדים לאורך "הכביש ראשי" בכיוון מרכז הכפר, והיופי הטבעי של פיטקרן ניכר היטב עם פרחי היביסקוס בשלל צבעים המסמנים לנו את הדרך. כל ביקור של אורחים מן העולם החיצון הוא סיבה למסיבה בפיטקרן, והיום כיכר הכפר תוססת עם מעין שוק מאולתר שהקימו כל תושבי האי. בולים נדירים, דגמי עץ של הבאונטי, דבש תוצרת המקום ועוד שלל פרטי אספנים, כולם מוצעים למכירה וכל מטבע מתקבל בברכה. מסביב לכיכר ניצבים הכנסייה האדוונטיסטית הקטנה, המתנ״ס ובית הדואר, אך הכוכב האמיתי הוא העוגן של הבאונטי, שהועלה מן המצולות בשנת 1957. לפני שנצא לסיור ברחבי האי, אנו מבקרים במוזיאון הקטן של אדמסטאון, שבו מוצגים ממצאים ארכיאולוגים מתקופת ההתיישבות הפולינזית הקדומה, כגון כלי עבודה מאבן וקרסים לדיג עשויים מצדפות, ופרטים מקוריים מהבאונטי, בהם ספר התנ״ך המפורסם שבעזרתו ייסד ג׳ון אדמס קהילה נוצרית למופת.

בפאתי הכפר ניצבים עצי פיקוס עתיקים המוליכים אל בית הקברות של פיטקרן. גיוון בשמות המשפחה החרוטים על המצבות לא תמצאו כאן, אך לחובבי סיפור המרד חלקם מוכרים מאוד, צאצאיהם של המורדים המפורסמים ביותר. בקצה השביל ניצב מתחם בית הספר המקומי, שמחזור תלמידיו – המונה שניים – קטן ממספר תאי השירותים שבמבנה. כמו השוטרת ורופא האי, גם את המורה מייבאים מניו זילנד לשליחות בת שנתיים בפיטקרן. מעל לבית הספר מתנשא צוק ובו ״המערה של פלצ׳ר כריסטיאן״. העדויות מספרות כי כריסטיאן נהג להתבודד שעות רבות במערה, צופה אל עבר הכחול האין-סופי, אולי בגלל חרדה שמא ייתפס בידי הכתר הבריטי ויובא למשפט או אולי בגלל געגוע.

תושב על טרקטורון

תושב מקומי בפיטקרן

גן עדן לאלה היכולים לאמץ את סגנון החיים

אנו מתפנים לחקור את קו החוף המרהיב של פיטקרן. שבילי עפר החושפים את האדמה הפורייה חוצים את האי בחוסר היגיון. על אחד השבילים המובילים לנקודת תצפית אל עבר אדמסטאון ומפרץ הבאונטי, אני פוגש את רופא האי, שבמקרה הוא בן זוגה של השוטרת, וזו הזדמנות אחרונה לתשאל את המקומיים על הניואנסים הקטנים של החיים במקום מבודד כל כך. הדוקטור מספר שמרבית זמנו נטול ריגושים, וטוב שכך, שכן במקרים רפואיים דחופים עדיף להתפלל מאשר לחכות לפינוי. ״המקום הזה הוא גן עדן לאלה שיכולים להסתגל לחיים פשוטים, אולם עם רק שני תושבים בטווח הגילים 18–30, עתיד היישוב לוט בערפל.״ כשנשות המקום נכנסות להיריון, הן מתפנות בהזדמנות הראשונה לניו זילנד, שם הן יולדות. זה קרה עשר פעמים בעשור האחרון, ולא כולן חזרו…

בפסגה הצופה אל מפרץ באונטי ואדמסטאון הרופא ואני מנסים לאתר את שרידי הבאונטי שהמורדים שרפו עם הגיעם. השמועות אומרות שביום טוב אפשר לזהותה, אך היום הוא לא יום כזה. בינתיים סירות זודיאק השטות בכיוון אחד מרמזות על ההכנות של הספינה שלנו לקראת עזיבה. ללא ביקור מתוכנן של ספינות נוספות באזור בחודשים הקרובים, הגיעה העת לרדת מגבעת הקושי ולהשיב את פיטקרן למצבו הטבעי כגן עדן בודד.

*

אביחי בן-צור הנו מדריך קבוצות ויועץ למטיילים עצמאיים באיי פולינזיה הצרפתית

על המחבר / המחברת

Avatar

אביחי בן-צור

מוציא לאור של אתר הטיולים XDASYINY.COM. יועץ למטיילים פרטיים ומדריך קבוצות לפולינזיה הצרפתית - איי טהיטי.

8 תגובות

  1. אודי
    אודי אפריל 27 2019, 22:44
    אביחי מדריך נהדר.

    אביחי מדריך נהדר. שופע יידע נעים הליכות. טיילנו בהדרכתו בשייט לאיי פולנזיה באקיאנוס השקט והיה נהדר

    השב לתגובה
  2. חנוך נודלמן
    חנוך נודלמן אפריל 28 2019, 10:15
    מצד אחד זה קצת הרפתקני

    מצד שני זה עולה כנראה לאמעט כסף

    השב לתגובה
  3. י.
    י. אפריל 29 2019, 08:18
    יש גם קבוצות שאתה מארגן

    מזוגות בודדים?

    השב לתגובה
  4. בת אל נ.
    בת אל נ. מאי 01 2019, 08:30
    צריך להיות אדם מיוחד מאוד

    כדי לחיות במקום מבודד ומרוחק כזה שבחלק מהשנה בקושי רואים בו אנשים. אבל מצד שני רוצים להתפרנס כמה שיותר מתיירים. אז זאת לא ממש התבודדות.

    השב לתגובה
    • אביחי
      אביחי מאי 01 2019, 20:57
      חייבים לארח מדי פעם

      התושבים לא מצליחים לייצר מספיק הכנסות מייצוא בולים, דבש וכו והסובסידיה הממשלתית לא מספיקה. לכן, הם חייבים מדי פעם לארח מבקרים אבל זה קורה פעם ב… האוניות גם מביאות איתן אספקה קטנה לתושבים. הייתה תקופה ארוכה שאוניות הפסיקו לפקוד את האי בשל שינוי נתיבי השייט וזה כמעט גרם לפינוי האי.

      השב לתגובה
  5. א. ח.
    א. ח. מאי 02 2019, 16:45
    בילדותי ראיתי את הסרט על המרד בבאונטי

    וכעת אתה מוסיף לי פרטים וגם מספר מה קורהבאזור

    השב לתגובה
  6. ר.
    ר. מאי 12 2019, 12:38
    כמה ימיםטיול לאיי פולינזיה

    זוג בשנות הארבעים
    לא טיול אקסטרימי
    לא יותר משלוש ארבע איים
    מפנק ולא ארוך מידי
    אבל גם קצת (לא הרבה) שלווה
    כמה ימים סביר להקצות מהיציאה מהארץ ועד החזרה הביתה?

    השב לתגובה
    • אביחי בן צור
      אביחי בן צור מאי 12 2019, 16:37
      כמה ימים צריך לטיול באיי פולינזיה?

      היי
      ממליץ להקצות בסביבות שבועיים וחצי (ברוטו, כלול הטיסות). זה כמובן מאוד תלוי באיים שהכי מתאימים לכם. תוכל/י ליצור איתי קשר דרך הלינק שבסוף הכתבה באם תרצו פרטים ספציפיים. אביחי

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בתיירות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!