JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • תיירות
  •  » הכומר פרנסיסקו מגלה לנו את צפונות סביליה

הכומר פרנסיסקו מגלה לנו את צפונות סביליה

סביליה – קורדובה – פורטוגל (1)

הכומר פרנסיסקו מגלה לנו את צפונות סביליה הנהר של קורדובה צילום: דניאל ג'ינו
מאי 23
19:30 2019

אחרי טיול מחוף לחוף בארצות הברית, על גבי אופנוע, שנמשך כמה חודשים, והפלגה בת שבוע באוקיינוס האטלנטי, תקפו אותי געגועים. התקשרתי לוַדים, סתם להתקשקש ולשמוע מה קורה בארץ. הוא אמר לי שיש לו קצת זמן בין עבודות ומעברי דירה. הצעתי לו למהר ולהגיע לפה, לספרד. והוא באמת הגיע… לחודש.

אין כמו לפגוש חבר יקר רחוק מהבית.

אחרי שבוע ימים בטאריפה, יצאנו לתור את מערב אנדלוסיה ואת דרום פורטוגל. אין לנו תכנית ברורה מלבד השכרת רכב בסביליה לשמונה ימים. חשבנו פשוט לגרד את קו החוף הדרומי שבחבל אלגרבה עד לליסבון, ונעצור איפה שנרגיש שצריך. מה שיהיה יהיה. מקסימום נירטב.

תפסנו טרמפ מטאריפה לסביליה בעזרת אפליקציית "blabla car" – זו אפליקציה שימושית מאוד בספרד ובחלקים ממדינות אירופה, שמאפשרת לך להצטרף לנסיעה תמורת השתתפות בהוצאות. לרוב זו הדרך הזולה ביותר לנוע מעיר לעיר, ובדרך כלל היא אמינה, שלא לדבר על ההזדמנות להכיר מקומיים.

לפני כמה שנים אבא שלי עשה בדיקת DNA וגילה שיש לנו קרוב משפחה בספרד שנושא את אותו כרומוזום Y. קוראים לו פרנסיסקו, וכשיצרנו קשר הוא סיפר שהמשפחה שלו, במקור, הייתה משפחת אנוסים. הוא כומר קתולי ומשמש כמעין קרדינל בסביליה. לפני כמה שנים הוא הגיע לבקר בישראל והזמין אותי לבוא אליו אם אגיע לסביליה. עכשיו יצרתי קשר, והוא שמח לשמוע ממני והפציר בי לבוא אליו עם ודים.

הגענו בתקופת חג המולד, הימים הכי עמוסים שלו בשנה. פרנסיסקו בדיוק היה באמצע מיסה. הוא גר בעיר העתיקה של סביליה בחדר צנוע מעל אחת הכנסיות שהוא אמון עליהן. אדם חייכן, חיובי ונערץ בקרב תושבי העיר. הוא אמר לכולם שאנחנו קרובי משפחה מארץ ישראל. הוזמנו לכמה ארוחות חג – אחת אצל אחותו ואחת אצל משפחה סביליאנית ותיקה בעיר.

חוויית המפגש עם תושבים מקומיים נחוצה להבנת המקום והתרבות. אם לא תקשרת עם מקומיים, משהו בהבנת המקום חסר. כשמתארחים בבית אפשר באמת לראות מה קורה, לראות את רצף הדורות וכיצד הוא משתנה, להיחשף לסיפורים האישיים, למנהגי המקום, לשפה, רק כך אפשר לגבש דעה שיש לה אחיזה אמיתית.

בניגוד לערי תיירות אחרות בספרד, כמו מדריד וברצלונה, כמות התיירים בסביליה קטנה יחסית. זה בהחלט יתרון, כי הרחובות לא עמוסים במיוחד והעיר ספרדית אותנטית ושומרת על קנה מידה אנושי. קשה ללכת בה לאיבוד. עם זאת, סביליה ידידותית ונגישה מאוד לתייר. האנגלית נשמעת לעיתים תכופות, יש מגוון של אטרקציות שעטופות בתפאורה של עיר ימי ביניימית מוסלמית, העיר תוססת ומשופעת בחיי לילה, תרבות ומסעדות משובחות. אווירת החג ממלאת את העיר, הרחובות מקושטים בשלל מנורות ועצי אשוח, מוזיקת חג מתנגנת, פה ושם מופיעות תהלוכות מסורתיות שמשתתפיהן מחופשים לדמויות ימי ביניימיות ססגוניות. האנשים שמחים מהרגיל ומברכים זה את זה בשנה טובה ואיחולים לבביים.

מבחינת עלויות לינה, ניתן למצוא מלון לכל כיס. אנחנו ישנו בהוסטל Black Swan – 15 יורו ללילה למיטה בחדר מעונות. מוצ'ילרים מכל העולם מתארחים פה, הרבה אסייתים, דרום אמריקנים, אירופים, קנדים. רק לשבת בלובי ונדמה שהעולם בא אליך. ההוסטל פשוט ומעניק לך את כל הדברים הבסיסיים שצריך לטיול. הוסטלים הם מרחבי היכרות נוחים מאוד למטיילים, והם גם מנגישים מידע טוב על שירותי ויעדי התיירות בסביבה.

בהמלצתו של פרנסיסקו נסענו לקורדובה, מרחק שעת נסיעה מסביליה. ביקרנו במוזיאון היהודי בשכונה היהודית שבעיר העתיקה, שם מוצגות עדויות מהקהילה הגדולה והמפורסמת שהייתה כאן. הרמב"ם נולד כאן. מהשכונה היהודית המשכנו דרך הסמטאות הציוריות ספוגות ההיסטוריה למסגד הגדול של קורדובה. המוּרים, שליטים מוסלמיים שהגיעו מצפון אפריקה, שלטו כ-800 שנה בספרד ופורטוגל. הממלכה המוסלמית על שושלותיה המשתנות הסתיימה בשנת 1492.

לחובבי האדריכלות המוסלמית, קורדובה ואנדלוסיה בכלל הן מקום מעולה להתרשם מהארמונות והמסגדים, שעוד עומדים על תילם ומשומרים להפליא. הם מקושטים בכיפות, בעיטורי זהב סימטריים ובקשתות מרשימות, גני ורדים ושושנים מוחבאים בחצרות פנימיות ומושקים במערכת של מזרקות ותעלות. הבניינים, פלאי האדריכלות האלו, משקפים היסטוריה עולמית ויהודית מרתקת. עד לכיבוש הנוצרי היו קורדובה ועריה השכנות באנדלוסיה מגדלור של חוכמה, ידע ואמנות, מקלט של סובלנות ופלורליזם. חממה תרבותית.

המפגש בין תרבויות צפון אפריקה לתרבויות האירופיות היווה כר פורה לתרבות כלאיים – התרבות האנדלוסית, שהיא בתוכה ובעל כורחה משמרת את הסיפור האנושי שעוצב בחצי האי האיברי משחר ההיסטוריה, בדגש על התקופה המוסלמית בואך האינקוויזיציה ובהמשך תקופת התגליות העולמיות. הדבר בא לידי ביטוי כמעט בכל תחום – דת, שפה, אדריכלות, אמנות, מוזיקה, אוכל…

רבנים, אנשי מדע ופילוסופיה יהודים שנחשפו למגוון הדעות, הדתות והתרבויות באנדלוסיה פיתחו שיטות הלכה ודרכי חשיבה שנהוגות עד היום. תקופת "תור הזהב" יצרה את החלוקה העכשווית של העם היהודי לאשכנזים וספרדים. כל יהודי ספרדי יש בו חלק מאנדלוסיה.

וממש כמו פרדיננד מגלן, מגלה הארצות הפורטוגלי ששירת את מלך ספרד וגילה בשמו את הדרך להודו מסביב לאמריקות, גם אנחנו יצאנו מסביליה לבסוף, נפרדנו לשלום מפרנסיסקו ואספנו את הרכב השכור. פיאט פונטו אדומה. לא היה רכב אחר, וגם אם היה לא בטוח שהיינו לוקחים. זה הכלי שלנו, עם הפיאט נגיע לאן שצריך. אין על הפיאט הזאת בעולם.

5 דברים שצריך לעשות בסביליה:

  1. בדיקת DNA, אולי תמצאו פה קרובי משפחה
  2. להתלוות "ליום בחייו" של קרדינל קתולי
  3. לשתות קפה במטרופול פרסול, מיצג אדריכלי במרכז סביליה, ולחשוב למה הדבר דומה ואיך אני הייתי בונה אותו
  4. להצטלם עם הפסל של הרמב"ם בקורדובה (זה שבסמטה הצרה)
  5. לנצח קבוצה של סינים במשחק בירפונג (משחק שתייה עם פינגפונג). מתכון לצחוק לא נורמלי.

על המחבר / המחברת

Avatar

דניאל ג'ינו

בעל תואר B.A לגיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל. מורה דרך בישראל.

3 תגובות

  1. משה שכטר
    משה שכטר מאי 24 2019, 12:02
    לפני כמה שנים הייתי כמה חודשים בסיביליה

    הכי נהנתי מהאנשים, למרות שהיו כאלה שהזהירו אותי מהם לפני שנסעתי. וגם מאוד אהבתי את האוכל, למרות שהרבה מומחים טןענים שבאזורים אחרים בספרד אוכל טוב יותר.

    השב לתגובה
  2. דרור חפץ
    דרור חפץ מאי 25 2019, 11:09
    שילוב מעניין של סיפור אישי

    עם תיאור צבעוני של מקום עם המלצות תיירות.

    השב לתגובה
  3. אלחנן ענבי
    אלחנן ענבי מאי 27 2019, 07:43
    בערים הגדולות בספרד מבול תיירים

    זאת כבר לא ספרד האמתית
    זאת מסחטת תיירים מלאכותית
    סיביליה עדיין אוטנטית

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בתיירות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!