JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הלם תרבות בבייג'ינג

מסע מקיף עולם (אסיה 7)

הלם תרבות בבייג'ינג דניאל ג'ינו והספר הסיני
פברואר 29
19:30 2020

סודקר, מורה הדרך המונגולי שלי, הסיע אותי לתחנה ונפרד ממני בשתיקה, כיאה לפרדה מונגולית. "איך הוא השאיר את השיער שלו אצלנו,"הוא בטח חשב לעצמו. אחחח סודקר, מורה דרך מהמשובחים, מהסוג שמוליך אותך בדרכך, נותן לך למצוא, בשקט, ברוגע, בסבלנות, נותן לך לגלות אותה. עליתי לרכבת.

בשעות הראשונות לנסיעה הייתי דבוק לחלון, מביט אל תוך השממה הזאת. הרכבת חוצה את מדבר גובי, שיירות גמלים דו-דבשתיים צולחות מדי פעם את המישור הצהוב והאין-סופי הזה. חבל שאין לי פה יותר זמן ללכת ופשוט לשוטט. לקחת איזה סוס לזמן בלתי מוגבל ולא להפסיק לרכוב בצהוב הזה.

במעבר הגבול נכנסו לקרון אשת הגירה סינית ושוטר עם כלב הרחה, ממש שידור חוזר מהרכבת בבלרוס רק עם טוויסט מלוכסן משהו. הרכבת נכנסה אל האנגר ענק, ושוב הג'קים הגדולים שמסתובבים לך ליד הראש, מחליפים את הג'אנטים של הרכבת כדי שתתאים לרוחב המסילה הבין-לאומי.

לאחר יממה הרכבת עצרה במרכז בייג'ינג. תמה לה הנסיעה ברכבת הטרנס-מונגולית. הדלתות נפתחו וירדתי. שום דבר לא יכול היה להכין אותי לכאפה הזאת. איך שיצאתי מהתחנה תקף אותי גל של הלם. הלם שעד היום, כל החיים שלי, לא נתקפתי. אני ממש בוורטיגו. שום דבר שהעין רואה אינו מוכר, לשום ריח אין זיכרון, צלילים של שפה מעולם לא נשמעו באוזניי בכזו אינטנסיביות, הטעם של האוויר דביק, המולה של אנשים. איך התחלפה מונגוליה המתוקה והשוממת. זה עולם אחר.

לא החלפתי את הכסף למטבע הסיני. אני במרכז בייג'ינג בלי כסף. מה חשבתי לעצמי? אבל מצד שני איפה יכולתי להתארגן. מי בכלל הצליח לדמיין את המקום הזה. שעתיים ישבתי בסניף מקדונלד'ס, מנסה להירגע וסתם להביט בתנועה המסיבית של האנשים שהולכים סביבי. ניגשתי לאחד השוטרים, ובאנגלית עילגת פלוס סימני ידיים שאלתי אותו איפה הכספומט. הוא הפנה אותי לאחד לא רחוק. 99.999% מהכספומטים בסין לא מקבלים כרטיסי אשראי זרים. איכשהו הפנו אותי לבנק גדול, כמה רחובות מהתחנה, ושם לבסוף הצלחתי.

נכנסתי להוסטל, קיבלתי את המפתחות לחדר, והבחורה בדלפק הקבלה אמרה לי שהגיע אליי דואר. "על מה את מדברת?" אמרתי לה. "יש דואר עבור מיסטר דניאל ג'ינו," היא שלפה חבילה מתחת לשולחן והעבירה לי אותה. לקחתי את החבילה וניערתי אותה, בניסיון להבין מה לעזאזל קורה פה. פתחתי את החבילה. שיין, שיין המעצבת הגרפית מימת בייקל, שלחה לי חבילה של התה הסיני שהכינה לי. "Welcome to China" עם פתק והקדשה. איזו שיין זאת.

עליתי לחדר, הכנתי כוס תה והתרסקתי. התנועה האינטנסיבית בתוך מרחב לא מוכר מעייפת. נכנסתי להתקלח, ואז הסתכלתי בראי וראיתי את התסרוקת החדשה שלי. אני מוכרח ללכת לספר, דחוף. למעלה מעשור שלא התיישבתי על כיסא ספרים, גם בצבא לא, בתור חיילים היינו פשוט יושבים על הפיתה במזח ומספרים אחד את השני. בערב יצאתי לחפש אותו, את הספר שלי. אין אינטרנט, זה פשוט ללכת לאיבוד ולקוות למצוא את מבוקשך. אני הולך בסמטאות בייג'ינג בין דוכני אוכל רחוב שמוכרים שיפודי כבש ובקר ועוד הרבה דברים שלא הצלחתי לזהות. שולחנות של שחקני קוביות וקלפים ממלאים את המדרכות. אני מרגיש ממש כמו בסט של סרט של ג'קי צ'אן. ולסינים יש איזה קטע עם יריקות, הם כל הזמן יורקים.

נכנסתי לסמטה נוספת, אחת חשוכה יותר, ואחרי כמה מטרים ראיתי משהו שנראה לי כמו מספרה. האור דלק, נכנסתי. הספר יושב וקורא עיתון, הוא לא מדבר אנגלית. הבן שלו דבוק לאייפוד, מבין מעט. הוא העביר אליי את האייפוד, נכנסתי לאפליקציית תרגום וכתבתי "אני רוצה שתעשה לי תספורת כמו ג'יימס דין". הוא לא כל כך הבין, אז חיפשתי תמונה והראיתי לו: "ככה אתה יכול?" הוא חייך והצביע על הכיסא כדי שאשב. אחרי שבע דקות יצאתי ג'יימס דין.

לפני ארבע שנים הדרכתי קבוצה של סטודנטים סינים מהטכניון. בדרך כלל אחרי הדרכות כאלו הפייסבוק שלי היה מוצף בבקשות חברות. באחד הטיולים לים המלח פגשתי את פרנק, דוקטורנט להנדסת אלקטרוניקה מסין. כשהייתי בספרד הוא פתאום שלח לי הודעה וכתב שאם אגיע לבייג'ינג – ליצור איתו קשר. חזרתי אליו והודעתי לו שבערך בסוף אפריל אגיע. "דבר איתי כשתדע בדיוק מתי". וכך עשיתי.

הוא הגיע לפגוש אותי עם אשתו, והם לקחו אותי לסיור בעיר האסורה ולימדו אותי איך לאכול הוט פוט. זה מין ציר עדין שמוגש בסיר שמחומם מעל גחלים על השולחן, לתוכו משליכים שלל ירקות ופרוסות בשר, ובעזרת מקלות אכילה כל אחד מיושבי השולחן מבשל לעצמו את האוכל. שימו לב, במערב הגישה הקולוניאליסטית כלפי המזרח הייתה מתנשאת ועילאית, שהתייחסה למקומיים כחסרי תרבות, ולא פעם נימקו את זה בצורת האכילה של תושבי המזרח הרחוק – "הם אוכלים עם מקלות. אין להם נימוסים". מסתבר שהמטבח הסיני מתוכנן כך שהאוכל שמוגש לך לא מצריך עבודה עם סכין ומזלג, שכן תנועת החיתוך על השולחן מול הסועדים האחרים מתפרשת כלא מכבדת וברברית. כל עבודת החיתוך של האוכל מתבצעת לפני ההגשה לשולחן. מי פה חסר הנימוס?

למחרת קבענו שפרנק רק יסיע אותי לחומה הסינית. שאלתי אותו למה הוא לא מצטרף אליי, והוא ענה, "מחרתיים אני צריך להגיש את הדוקטורט שלי, יש לי עוד כמה דברים שאני צריך לעבור עליהם. אני אסיע אותך, אתה תעלה, אני בינתיים אחכה לך באוטו ואכתוב. כשתסיים אסיע אותך חזרה." באותה נשימה הוא גם הסביר לי שלא נעים לו שאני ישן בהוסטל, הוא היה מעדיף לארח אותי בבית שלו. העניין שהוא גר עם ההורים של אשתו באותה הדירה. אמרתי לו, "פרנק, עזוב אותך, אני אקח אוטובוס או רכבת לחומה. אני מבקש ממך, אל תטריח את עצמך, מחרתיים אתה מגיש את הדוקטורט שלך." אבל הוא ענה, "דניאל, אל תעליב אותי," הוא פשוט לא היה מוכן לשמוע על זה…

על המחבר / המחברת

Avatar

דניאל ג'ינו

בעל תואר B.A לגיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל. מורה דרך בישראל.

7 תגובות

  1. ח.
    ח. מרץ 01 2020, 11:04
    יכול להיות שהחמצת משהו

    סין זה העתיד. יכולת לראות זאת בבייג'ין וועוד יותר בשנחאי. מציאות עתידית.

    השב לתגובה
  2. עמוס
    עמוס מרץ 02 2020, 08:44
    יפה מאוד

    אהבתי. יפה הרבה

    השב לתגובה
    • גלעדי
      גלעדי מאי 02 2020, 11:59
      ג׳מס דין וספל התה

      גלעדי אהבתי מאוד.
      אהבתי את הדמיון של הרכיבה על המישור הצהוב ללא זמן ודרך… ?…?

      השב לתגובה
  3. רבקה קרת
    רבקה קרת מרץ 02 2020, 10:04
    אכן בסין הלם תרבותי

    תרשה לי להוסיף שני דברים מדהימים בבייג'ין שחשוב לשים אליהם לב. אמנות בת זמננו וויישום טכנולוגית ה
    אינטרנט.

    השב לתגובה
  4. דן חורש
    דן חורש מרץ 03 2020, 13:01
    אי אפשר שלא להתייחס לאוכל הסיני האמתי

    עולם אחר וחוויה בכל הכיוונים

    השב לתגובה
  5. יוני
    יוני מרץ 04 2020, 11:19
    התושבים שם לא כל כך נחמדים

    אני מתכוון לסין. כמו אוכלוסיה במלחמת קיום.

    השב לתגובה
  6. צינוש
    צינוש מרץ 04 2020, 19:23
    היום חוויה בסין

    טיול בצל הקורונה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בתיירות

יתר המאמרים במדור