JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פטוצ'יני וכל היתר

מסעדת Alfredo alla Scrofa ברומא

פטוצ'יני וכל היתר מנת הפטוצ'יני האגדית באלפרדו
מרץ 07
19:30 2016

לפני ימים אחדים היינו ברומא. הבירה האיטלקית מציעה, גם למי שכבר ביקר בה כמה פעמים, חוויות רבות, אבל מבחינתי קודם כול אוכל. כבר סיפרתי בעבר כי החוויה הגסטרונומית המכוננת הראשונה שלי, לפני עשרות רבות של שנים, הייתה באיטליה. מאז אותה שהייה בת כמה חודשים בארץ המגף, אני מחשיב עצמי כמי שמבין מעל הממוצע במטבח זה. בביקורנו הפעם בחרנו לסעוד את אחת הארוחות במסעדה אלפרדו, שלה אקדיש מאמר ביקורת זה. אבל שימו נא לב, יש ברומא לא מעט מסעדות שנושאות את השם הזה, בווריאציה כזו או אחרת. בכותרת המאמר הקפדתי על השם המדויק, ובתחתית המאמר מצויה הכתובת. כך תוכלו להגיע, אם תחפצו בכך, למסעדה האמורה.

בעלי המסעדה מחשיבים אותה מאוד ועושים לא מעט כדי לטפח תדמית אליטיסטית. הבסיס לכול הנה העובדה ההיסטורית שהמסעדה קיימת כבר 109 שנים. לא דבר של מה בכך בכל מקרה, ובוודאי תופעה לא מוכרת בארצנו. אף שהבעלות התחלפה, הרי מטפחים פה את התדמית, ואכן למסעדת Alfredo יש ביקוש לא מבוטל. לכן חשוב להזמין מקומות מראש. אפשר לעשות זאת כמובן בדלפק הקבלה במלון, או באתר האינטרנט של המסעדה בנוחיות רבה. במו עינינו חזינו באנשים שהגיעו למסעדה ללא שריון מקומות מראש ונדחו, הואיל וכל השולחנות כבר הוזמנו, כולל על ידי אורחים שבאותה עת טרם הגיעו.

מרחבי הישיבה ערוכים יפה, השולחנות עטויים מפות פורמאליות. על הקירות מסביב תלויות אין סוף תמונות של מפורסמים מתקופות שונות, חלק גדול מהם כוכבי קולנוע מכל רחבי העולם שסעדו במקום. מלצרים בלבוש פורמאלי, נוהגים בסועדים בנימוס וביעילות כמובן, אבל אי אפשר שלא לחוש בקמצוץ של התנשאות מטעם מי שעובדים במקום שהביקוש לו יחסית גבוה. המלצר הבכיר ייגש אליכם אחרי הושבתכם ויספר לכם בקצרה את ההיסטוריה הארוכה של המסעדה, ואת העובדה שמאכל הבית ששמו הולך לפניו הוא הפטוצ'יני.

רבים מהסועדים אכן מזמינים כאן פטוצ'יני, והוא באמת טעים ומיוחד. כפי שאתם רואים בתמונת הכותרת, המרקם שונה מהמוכר לרובכם. לא לטעות, זוהי פסטה פשוטה אך איכותית ומבושלת נכון, וכל מה שנכלל בנוסף בתערובת אלו הן חמאה והרבה מאוד גבינה טובה מגורדת. הבחישה הסופית והנמרצת נעשית בשולחן קטן שניצב ליד שולחנות האורחים וכך מתקבל המרקם המיוחד. הטקס הפומבי מושך תשומת לב, ואתם חווים אותו גם אם אישית לא הזמנתם את המנה האמורה. הטקס מהווה נדבך בעיגון המסורת והייחודיות שהמסעדה משתדלת כאמור ליצור לעצמה.

גם אני הזמנתי את מנת הפטוצ'יני. אלא שהבנתי שבמנה, שבהחלט נעמה לחכי, יש גם מלכודת קטנה. עם כל מה שאכלתי לפניה ומתוך ידיעה שלאחריה אוכל גם קינוח טירמיסו בלתי ניתן לוויתור, את צלחת הפטוצ'יני הגדולה והגדושה במיוחד לא הצלחתי לגמור. לכן אני מציע לכם לנהוג בדרך הזאת: אם אתם נאמר זוג או שלישייה, הזמינו שלוש מנות ראשונות לאמצע השולחן, ולאחריהן מנת פטוצ'יני אחת זה בהחלט ישביע אתכם.

התפריט במקום עשיר ומגוון ויש בו כמה קטגוריות, בכל אחת מהן למעלה מעשר אופציות. ראשית כמובן האנטי-פסטי. לאחר מכן מנות ראשונות שברובן מבוססות על פסטה. מנות עיקריות, מכל טוב. בכל הקטגוריות שמניתי עד כה יש חלוקה פנימית בין המנות שמבוססות על בעלי חיים מן היבשה, לבין מנות שמבוססות על פרי הים. כמו כן יש בתפריט תוספות שכוללות מיני ירקות מבושלים. וכמובן, המנות האחרונות הכל כך מפתות וטעימות. אינני נכנס לפירוט מיותר, כל אחד ימצא כאן את הדברים המועדפים עליו. הבישול טוב וכך גם החומרים.

מנת רבע קילו של מוצרלה

מנת רבע קילו של מוצרלה

המחירים כאן היו היקרים ביותר מכל המסעדות שאליהן הובילה אותנו הפעם גרגרותנו. מחירים יקרים, פירושם, כאלה המקובלים בארץ במסעדות ברמה האמורה (אולי אפילו מעט זולים מאשר במקומותינו). בקיצור, מי שמרשה לעצמו מסעדה בארץ, יכול לעשות זאת גם כאן כתייר. מבחר היינות טוב, מעל המקובל במקומותינו, ובהשוואה – זול הרבה יותר. המסעדה ממוקמת ממש במרכז רומא. במרחק הליכה נוח מאתרים רבים שבהם אולי תבקרו כמו המזרקה המפורסמת, או כיכר נבונה. השירות סביר. וכך גם חדר השירותים. הישיבה ברחבי המסעדה נוחה למדי, והאווירה חיובית ונעימה.

לסיכום, בחוות הדעת באתרי האינטרנט תמצאו תגובות מקוטב לקוטב. לעניות דעתי מדובר במסעדה שאמנם איננה בלתי נשכחת, אבל בהחלט אפשר לבקר בה וליהנות.

הכתובת: Via della Scrofa, 104/a

 

על המחבר / המחברת

יונתן קורפל

יונתן קורפל

עורך ראשי, עורך מדור: IT, עורך מדור: בארים ומסעדות. בעבר מנכ"ל חברות IT בארץ ובחו"ל. כיום באקדמיה ו-דירקטור בחברות ציבוריות.

6 תגובות

  1. ג
    ג"ג מרץ 08 2016, 13:35
    המתמונה לבד איבדתי את החשק

    למרות שהכתבה חיובית

    השב לתגובה
  2. יואב חג'בי
    יואב חג'בי מרץ 10 2016, 21:13
    לפי התמונה והתיאור

    הפטוצ'יני הכל כך מהולל נראה פשוט משעמם!

    השב לתגובה
  3. שמחה
    שמחה מרץ 11 2016, 07:59
    לא מבינה את אוהבי הפסטה

    לא מצליחה להבין מה ההתלהבות

    השב לתגובה
  4. Ines Di Lelio
    Ines Di Lelio מרץ 11 2016, 11:24
    www.ilveroalfredo.it

    HISTORY OF ALFREDO DI LELIO CREATOR IN 1908 OF “FETTUCCINE ALL’ALFREDO” (“FETTUCCINE ALFREDO”), NOW SERVED BY HIS NEPHEW INES DI LELIO, AT THE RESTAURANT “IL VERO ALFREDO” – “ALFREDO DI ROMA” IN ROME, PIAZZA AUGUSTO IMPERATORE 30
    WARNING: ALFREDO’S GALLERY AND ALFREDO ALLA SCROFA ARE OUT OF MY BRAND “IL VERO ALFREDO – ALFREDO DI ROMA”

    With reference to your article I have the pleasure to tell you the history of my grandfather Alfredo Di Lelio, who is the creator of “Fettuccine all’Alfredo” (“Fettuccine Alfredo”) in 1908 in the “trattoria” run by his mother Angelina in Rome, Piazza Rosa (Piazza disappeared in 1910 following the construction of the Galleria Colonna / Sordi). This “trattoria” of Piazza Rosa has become the “birthplace of fettuccine all’Alfredo”.
    More specifically, as is well known to many people who love the “fettuccine all’Alfredo", this famous dish in the world was invented by Alfredo Di Lelio concerned about the lack of appetite of his wife Ines, who was pregnant with my father Armando (born February 26, 1908).
    Alfredo di Lelio opened his restaurant “Alfredo” in 1914 in Rome and in 1943, during the war, he sold the restaurant to others outside his family.
    In 1950 Alfredo Di Lelio decided to reopen with his son Armando his restaurant in Piazza Augusto Imperatore n.30 "Il Vero Alfredo" (“Alfredo di Roma”), whose fame in the world has been strengthened by his nephew Alfredo and that now managed by me, with the famous “gold cutlery” (fork and spoon gold) donated in 1927 by two well-known American actors Mary Pickford and Douglas Fairbanks (in gratitude for the hospitality).
    See also the website of “Il Vero Alfredo”.

    I must clarify that other restaurants "Alfredo" in Rome (as Alfredo alla scrofa or Alfredo’s gallery) do not belong to my brand "Il Vero Alfredo – Alfredo di Roma".
    I inform you that the restaurant “Il Vero Alfredo –Alfredo di Roma” is in the registry of “Historic Shops of Excellence” of the City of Rome Capitale.
    Best regards Ines Di Lelio

    STORIA DI ALFREDO DI LELIO, CREATORE DELLE “FETTUCCINE ALL’ALFREDO” (“FETTUCCINE ALFREDO”), E DELLA SUA TRADIZIONE FAMILIARE PRESSO IL RISTORANTE “IL VERO ALFREDO” (“ALFREDO DI ROMA”) IN PIAZZA AUGUSTO IMPERATORE A ROMA
    ATTENZIONE: ALFREDO ALLA SCROFA E ALFREDO’S GALLERY SONO ASSOLUTAMENTE ESTRANEI E FUORI DAL MIO BRAND FAMILIARE

    Con riferimento al Vostro articolo ho il piacere di raccontarVi la storia di mio nonno Alfredo Di Lelio, inventore delle note "fettuccine all'Alfredo" (“Fettuccine Alfredo”).
    Alfredo Di Lelio, nato nel settembre del 1883 a Roma in Vicolo di Santa Maria in Trastevere, cominciò a lavorare fin da ragazzo nella piccola trattoria aperta da sua madre Angelina in Piazza Rosa, un piccolo slargo (scomparso intorno al 1910) che esisteva prima della costruzione della Galleria Colonna (ora Galleria Sordi).
    Il 1908 fu un anno indimenticabile per Alfredo Di Lelio: nacque, infatti, suo figlio Armando e videro contemporaneamente la luce in tale trattoria di Piazza Rosa le sue “fettuccine”, divenute poi famose in tutto il mondo. Questa trattoria è “the birthplace of fettuccine all’Alfredo”.
    Alfredo Di Lelio inventò le sue “fettuccine” per dare un ricostituente naturale, a base di burro e parmigiano, a sua moglie (e mia nonna) Ines, prostrata in seguito al parto del suo primogenito (mio padre Armando). Il piatto delle “fettuccine” fu un successo familiare prima ancora di diventare il piatto che rese noto e popolare Alfredo Di Lelio, personaggio con “i baffi all’Umberto” ed i calli alle mani a forza di mischiare le sue “fettuccine” davanti ai clienti sempre più numerosi.
    Nel 1914, a seguito della chiusura di detta trattoria per la scomparsa di Piazza Rosa dovuta alla costruzione della Galleria Colonna, Alfredo Di Lelio decise di trasferirsi in un locale in una via del centro di Roma, ove aprì il suo primo ristorante che gestì fino al 1943, per poi cedere l’attività a terzi estranei alla sua famiglia.
    Ma l’assenza dalla scena gastronomica di Alfredo Di Lelio fu del tutto transitoria. Infatti nel 1950 riprese il controllo della sua tradizione familiare ed aprì, insieme al figlio Armando, il ristorante “Il Vero Alfredo” (noto all’estero anche come “Alfredo di Roma”) in Piazza Augusto Imperatore n.30 (cfr. il sito web di Il Vero Alfredo).
    Con l’avvio del nuovo ristorante Alfredo Di Lelio ottenne un forte successo di pubblico e di clienti negli anni della “dolce vita”. Successo, che, tuttora, richiama nel ristorante un flusso continuo di turisti da ogni parte del mondo per assaggiare le famose “fettuccine all’Alfredo” al doppio burro da me servite, con l’impegno di continuare nel tempo la tradizione familiare dei miei cari maestri, nonno Alfredo, mio padre Armando e mio fratello Alfredo. In particolare le fettuccine sono servite ai clienti con 2 “posate d’oro”: una forchetta ed un cucchiaio d’oro regalati nel 1927 ad Alfredo dai due noti attori americani M. Pickford e D. Fairbanks (in segno di gratitudine per l’ospitalità).
    Un aneddoto della vita di mio nonno. Alfredo fu un grande amico di Ettore Petrolini, che conobbe nei primi anni del 1900 in un incontro tra ragazzi del quartiere Trastevere (tra cui mio nonno) e ragazzi del Quartiere Monti (tra cui Petrolini). Fu proprio Petrolini che un giorno, già attore famoso, andando a trovare l’amico Alfredo, gli disse che lui era un “attore” della cucina romana nel mondo e gli consigliò di attaccare alle pareti del ristorante le sue foto con i noti personaggi soprattutto dello spettacolo, del cinema e della cultura in genere che erano ospiti di “Alfredo”. Anche questo fa parte del cuore della tradizione di famiglia che con orgoglio continuo a rendere sempre viva con affetto ed entusiasmo.
    Desidero precisare che altri ristoranti “Alfredo” a Roma (come Alfredo alla scrofa o Alfredo’s gallery) non appartengono e sono fuori dal mio brand “Il Vero Alfredo – Alfredo di Roma”.
    Vi informo che il Ristorante “Il Vero Alfredo” è presente nell’Albo dei “Negozi Storici di Eccellenza – sezione Attività Storiche di Eccellenza” del Comune di Roma Capitale.
    Grata per la Vostra attenzione ed ospitalità nel Vostro interessante blog, cordiali saluti
    Ines Di Lelio

    השב לתגובה
  5. בוטיצ'לי... סתם
    בוטיצ'לי... סתם יוני 14 2016, 17:05
    הייתי שם לפני כמה שנים

    מנופחים יותר מידי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במסעדות וברים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!